"בחור תלמיד חכם", כך מגדירים אותו כל מי שמכירים אותו, וההגדרה הזאת לא מספרת את הסיפור כולו.
מדובר בחתן בודד שמתחתן הערב, תלמיד של אחת הישיבות הטובות בארץ, ירא ושלם, חריף ובקי במסכתות רבות בש"ס, שקדן נפלא ובעל מידות באופן מיוחד, שמאחוריו סיפור חיים לא פשוט.
למרות הכל הוא התגבר על הקשיים, חשק שפתיים וטיפס מעלה מעלה, ואכן, רגע לפני החתונה שלו, אפשר לומר שהוא הצליח מכל הבחינות, למרות תנאי הפתיחה הגרועים כל כך.
אבל כדי שזה יקרה הוא צריך להתחתן, וכדי שהחתונה תצא לפועל הוא זקוק לכסף, בדחיפות. ממש עכשיו! הוא צריך לשלם את ההוצאות המינמליות והבסיסיות ביותר, ואין לו מאיפה. הוא מעולם לא קיבל דמי כיס, ההורים שלו הודיעו לו כבר מזמן שבחתונה שלו הם לא מתכוונים להשתתף, לא בהיבט הכספי.
לתרומה לחתן שמתחתן מחר הקליקו כאן>>>
כך מעיד עליו הגאון רבי משה ברנשטיין שליט"א: "החיים שלו מקטנותו היו חיים קשים מאוד, מאוד קשים, הילד הזה אני מכיר אותו מהרגע שהוא נולד. יש לו מידות נפלאות ביותר, ילד מחונן ילד עם שמחת חיים.
"כל החיים שלו זה היה קושי על קושי על קושי, ועם כל הקושי הוא בנה את עצמו באופן מופלג ביותר. הבחור הזה עומד לבנות בית בישראל – ואין לו פרוטה לפורטה!".
לתרומה לחתן שמתחתן מחר הקליקו כאן>>>
הרב ברנשטיין מוסיף ומפליג בגודל חשיבות המצווה לתרום ולסייע לחתן המיוחד הזה: "כמעט לא מצוי מצוות הכנסת כלה כמו שיש עכשיו, 'הכנסת כלה' של חתן שאין לו כלום בעולמו חוץ מתורה! והוא רוצה לבנות את הבית שלו עם המינימום שאפשר!".
"אני ממש מתחנן ומבקש", אומר הגר"מ ברנשטיין "כל אחד שיכול לעזור, שיעזור במה שהוא יכול כמה שהוא ייתן תהיה לו ברכה, וכמה שהוא ייתן יותר תהיה ברכה עוד יותר גדולה.
"הקב"ה אומר אתה מרחם על הילד שלי אני מרחם על הילד שלך, הקב"ה יפתח את ידו הרחבה ועל ידי המצווה הגדולה הזו ייתן לכל אחד שמסייע, פרנסה, ישועה רחמים וטוב כל הימים".
אחים יקרים! בכוחות עצמו הוא לא יכול לממן את כל ההוצאות הכבדות!
הוא חייב להגיע לעזרה שלנו, אנחנו לא יכולים להסב את המבט ולהמשיך הלאה בלי לעצור לרגע ולחשוב עליו, לסייע לו, אפילו במשהו קטן, רק כדי לעצור ולומר לו: בחור יקר וחביב, אתה לא לבד. כולנו איתך, וגם אם קשה לנו ואין לנו כל כך אפשרות לעזור ולסייע, אנחנו נעשה לפחות משהו, כדי להזדהות איתך, ולשמוח איתך ביום שבו אתה סוף סוף מקים בית שבו תזכה לגור כבן בית ולא כאורח!
בואו נפתח את הלב ונגיש לו עזרה, כל אחד כפי יכולתו, כדי להראות לו שגם אם החיים התאכזרו אליו מאוד, אנחנו לא נתעלם מכאבו וממצוקתו, ונשתדל לסייע לו כמיטב יכולתנו.
