הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל החלה היום (ג') בהכנת הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, לקריאה שנייה ושלישית בהשתתפות שר התקשורת, ח"כ ד"ר שלמה קרעי. הצעת החוק באה לעגן את סמכויות שר התקשורת לפי תקנות שעת החירום בעניין מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה בהוראת שעה לתקופה של שלושה חודשים או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם. בין הסמכויות: להורות על סגירת משרדים של ערוץ תקשורת זר הנמצאים בשטח ישראל ולהורות על הגבלת גישה לאתר אינטרנט של ערוץ זר.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי יש אמצעי תקשורת המנצלים את חופש העיתונות לפגוע בביטחון כוחותינו ובביטחון אזרחי ישראל. "כאשר אמצעי תקשורת מדווח על איזה צירים ובאיזה הרכב נעים כוחות הביטחון או על הערכות אזרחית בהם מיקום מקלטים, איפה נפלו פגיעות ועוזר לכוון את האש של האויב, זו פגיעה בביטחון המדינה. נדאג שהחוק יחוקק כי הוא חשוב. הוא יגביר את בטחון כוחותינו ואזרחי ישראל וזו המטרה".
שר התקשורת, ח"כ ד"ר שלמה קרעי מסר: "באופן תקדימי הצלחנו לתקן תקנות לשעת חירום ועשינו בהם שימוש סגרנו את רשת 'אל מיאדין' והכנו את התשתית הנדרשת לצורך סגירת 'אל ג'זירה'. יכול להיות שיש עוד בקנה שנצטרך לטפל בהם אבל אלה היו המוקדים העיקריים. מעבר למה שהוזכר בנוגע לענייני חשיפה מודיעינית על כוחותינו יש גם את הרובד שאותם גופי תקשורת מסיתים כנגד מדינת ישראל והם צינור ההזנה של אזרחי ישראל הערבים ואלה שנמצאים ברשות הפלשתינית שניזונים מאותם גופי תקשורת. התקנות כפי שנוסחו לטעמי הקפידו הקפדה יתרה על זכויות הגורמים העוינים למדינת ישראל. אנחנו דמוקרטיה שצריכה לדעת להגן על עצמה בשעת מלחמה. אני סומך על הודעה שתהפוך את החוק הזה לכלי אמיתי ויעיל נגד אויבינו".
עו"ד ברוריה מנדלסון, יועצת משפטית של משרד התקשורת, הסבירה את הוראות החוק וציינה כי מדובר בהוראת שעה לתקופה של שלושה חודשים או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם וזה מוצע כך בגלל הצורך הביטחוני. לשאלת ח"כ סעדה מדוע לא לקבוע אותה לאורך זמן ובאופן קבוע? אמרה כי אף גורם בטחוני לא פנה ואמר כי צריך סמכות קבועה לאורך זמן. לשאלת ח"כ אחמד טיבי, שאל האם הדלפות מהקבינט על ידי ערוץ 11 , 12 , 13 הן פגיעה בביטחון המדינה? יו"ר הוועדה פוגל השיב כי הצעת החוק מדברת על גורם תקשורת זר.
נציגי הממשלה אמרו כי התיקונים המוצעים בהצעת החוק צריכים בחינה מעמיקה. עו"ד עדי ליברוס, ממשרד המשפטים: "לא הספקנו לראות את השינויים המוצעים ולהיערך להם ונתקשה להתייחס להם באופן כולל. השינויים סוטים מהצעת חוק הממשלתית ויש מרכיבים שנעשו בהם שינויים המפרים את האיזונים החוקתיים. זה מחייב בחינה מעמיקה ואז נגיש התייחסות". חברה למשרד עו"ד איל זנדברג, הוסיף כי מדובר בהצעת חוק חריגה וההסדרים הכלולים בה. זה לא קל לסגור ערוץ שידור. "מדובר בהצעת חקיקה מאד רגישה ולכן אני מציע שנהיה מאד זהירים בהיבט התהליכי והמהותי". רם רביב, ממשרד הביטחון ציין כי נדרש לבחון את הסעיפים החדשים כפי שהוצגו כאן. כך למשל בנוגע לסעיף שאומר שפגיעה ממשית בביטחון המדינה זה שיקול שמין הראוי ששר הביטחון ישקול, לא השר לביטחון לאומי. איתי טהורי מהמל"ל, אמר כי הוא מצטרף לעמדת משרד הביטחון. ככול שרוצים לעשות את השינויים שהועלו כאן צריך לעדכן את חוות הדעת של גורמי הביטחון. נכון יהיה להשאיר את שר הביטחון כגורם המאשר על סגירת גוף התקשורת". פקד תמר הכהן תירוש, לשכה משפטית במשטרה, הוסיפה כי אם יש רצון להוסיף את משטרת ישראל כאחד מהגורמים הביטחוניים נצטרך לדעת זאת ונצטרך להעביר חוות דעת לשר לביטחון לאומי. שי גליק, ארגון בצלמו אמר כי ניתן ללמוד ממקרי עבר שלגופי התקשורת הזרים יש מעורבות גדולה בפגיעה בביטחון ובאזרחים לדוגמא רצח דפנה מאיר וניסיון ההתנקשות ביהודה גליק. צריך לעצור את ההסתה ולדאוג לאזרחים שלנו". עו"ד דוד אבינר, יועמ"ש ארגון 'ערי ישראל': "צריך להפנות את שיקול הדעת לשאלה מהי ההגדרה לפגיעה בביטחון המדינה לגורמי הביטחון, טרם הגעת הצעת החוק לשולחן הוועדה".
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום: "אני מאד שלם עם השינויים שביקשתי להכניס להצעה. אני מאמין שהיא צריכה לתת מענה לביטחון הלאומי והיא כוללת מספר מרכיבים ולא רק את צה"ל. נקיים דיון המשך בסימני השאלה שעלו".
