דרישה לחקור את אלימות החיילים נגד עשרות קטינים

עו"ד אופיר שטיינר מארגון חוננו פנה לפרקליטות הצבאית בבקשה לחקור את האלימות שהופעלה כלפי עשרות קטינים שמחו לפני כשבוע במעבר כרם שלום נגד הכנסת משאיות הסיוע לעזה, בראשו של אחד הקטינים אף הוטחה אבן ע"י אחד החיילים. עו"ד שטיינר: "הכוח שהופעל שם חרג מכל סטנדרט של 'כוח סביר', כשהטחת האבן ישירות בראשו של אחד הקטינים היא מעשה פלילי לחלוטין, המעיד על כוונות זדון. על הפרקליטות הצבאית לחקור את האירוע, ולהעמיד לדין את החיילים האלימים"

לפני כשבוע השתתפו עשרות נערים במחאה במעבר כרם שלום נגד הכנסת משאיות הסיוע לעזה. בשלב מסוים החלו החיילים במקום לפנות אותם תוך שימוש באלימות קשה. אחד החיילים אף הטיח אבן בראשו של אחד הנערים וגרם לפציעתו. בעקבות האירועים פנה עו"ד אופיר שטיינר מארגון חוננו לפרקליטות הצבאית בבקשה לחקור את האלימות שהופעלה כלפי הקטינים.

במכתבו מתאר עו"ד שטיינר כיצד המחאה במקום התקיימה ללא הפרעה עד להגעת מפקד בכיר אשר הורה על פינוי בכוח של הנערים: "ביום 22.2.24‏, בשעות‏ הבוקר, הגיעו ‏כמה ‏עשרות ‏מפגינים,‏ רובם‏ קטינים, ‏שישנו‏ כבר ‏מהערב ‏הקודם ‏בסמוך ‏למעבר ‏כרם ‏שלום במטרה ‏למחות ‏על‏ מעבר ‏משאיות‏ עמוסות ‏בסחורה ‏מישראל ‏לתוך ‏רצועת‏ עזה. תחילה, ‏נעו ‏המוחים ‏במקום ‏באין ‏מפריע, ‏כשהם ‏אוחזים ‏בשלטים ‏וקוראים ‏קריאות‏ מחאה. בהמשך,‏ חלק ‏מהמפגינים‏ הבחינו ‏במשאיות‏ העומדות ‏באזור‏ הנמצא‏ בקרבת ‏מקום.‏ הם‏ שמו ‏לב ‏לכך ‏שגורמי ‏צה"ל ‏מכשירים ‏עבורם ‏נתיב ‏נסיעה ‏חליפי, ‏החולף ‏במרחק ‏קצר‏ מהציר ‏המרכזי, ‏תוך ‏עקיפת ‏אזור ‏המחאה. ‏במקביל, ‏מנופים ‏הגיעו ‏אל ‏סמוך ‏לאזור‏ המחאה,‏ והציבו‏ במקום‏ קירות‏ בטון‏ בגובה ‏של‏ כ- 4 מטרים, ‏במטרה‏ ליצור ‏חיץ‏ בין‏ אזור‏ הציר ‏המרכזי ‏ובין ‏אזור ‏הציר ‏החליפי".

"‏המפגינים ‏התקרבו ‏אל ‏קירות ‏הבטון, ‏וביקשו‏ לעבור ‏דרכם ‏אל ‏עבר‏ הציר ‏החליפי.‏ בסמוך‏ לקירות ‏הבטון ‏הוצב‏ כוח ‏צה"ל. הכוח‏ הבחין‏ במספר ‏נערים‏ העוברים ‏דרך ‏רווח ‏צר‏ שהיה ‏בין ‏קירות ‏הבטון ‏אל ‏האזור ‏בו ‏היה ‏הציר ‏החליפי. ‏חיילי‏ הכוח ‏ניגשו ‏אל ‏חלק ‏מהמפגינים ‏וביקשו ‏מהם ‏שלא ‏לעבור ‏את ‏הקיר. ‏על ‏כל ‏פנים,‏ כ- 20 מפגינים, רובם‏ המוחלט‏ קטינים‏ בגילאי‏ 17- 14 ‏עברו‏ דרך‏ הרווח ‏הצר,‏ וישבו‏ בסמוך ‏לקיר‏ הבטון ‏- על ‏הקרקע ‏ועל ‏גגות ‏עמדות ‏שמירה ‏ריקות ‏עשויות ‏בטון. ‏חיילי‏ הכוח‏ לא‏ ניסו‏ לסלקם ‏בשום‏ דרך".

"לאחר ‏כחצי‏ שעה,‏ החלו‏ החיילים‏ להתגודד ‏מול‏ מפקדיהם.‏ גם‏ מפקד‏ בכיר, ‏בדרגת ‏תא"ל,‏ היה‏ במקום. מיד ‏לאחר תום‏ השיח‏ עם ‏מפקדיהם,‏ החלו‏ מרבית‏ החיילים‏ לעטות‏ כיסויי‏ פנים.‏ אז, ‏נשמעה‏ קריאה‏ רמה:‏ "יישור ‏קו!".‏ עם ‏הישמע ‏הקריאה, ‏מיהרו ‏החיילים ‏לעבר ‏המפגינים. ‏חלקם ‏החלו ‏לדחוק ‏במפגינים‏ שעמדו ‏בסמוך ‏לקיר ‏כך ‏שיתקדמו ‏לעבר ‏הרווח‏ הצר,‏ אחרים‏ טיפסו ‏בזריזות‏ על‏ עמדות‏ השמירה‏ והחלו‏ לדחוף‏ את ‏המפגינים‏ תוך‏ הפלתם ‏מהעמדות ‏אל‏ הקרקע.‏ המפגינים‏ נדחקו‏ כולם‏ לעבר‏ הרווח‏ הצר,‏ המאפשר ‏מעבר‏ של ‏אדם‏ אחד ‏בלבד.‏ החיילים‏ דחקו‏ בהם‏ במטרה‏ לאלצם‏ לעבור‏ דרך‏ הרווח‏ הצר‏- הם דחפו אותם בחוזקה כך שיצטופפו עד-כדי חנק, הם היכו בהם באגרופים, הם בעטו בהם באמצעות נעלי החי"ר ואף היכו בהם בקתות רוביהם. ‏בשלב‏ זה‏ אחד החיילים אף הטיח אבן גדולה בראשו של אחד המפגינים", תיאר עו"ד שטיינר.

עו"ד שטיינר מציין במכתבו כי החיילים אילצו את הנערים להידחק זה על זה עד כדי סכנת חנק חרף הפצרותיהם: "תחינותיהם ‏של ‏המפגינים ‏הקטינים ‏לא ‏הועילו ‏- החיילים ‏רעולי ‏הפנים דחקו ‏בהם ‏עד‏ שאחרון ‏המפגינים ‏עבר ‏דרך ‏הרווח ‏הצר. ‏חיילות ‏שנקראו ‏למקום ‏על-מנת ‏לסייע ‏עם‏ המפגינות,‏ דחפו ‏את‏ המפגינות‏ הקטינות‏- תלמידות‏ במוסדות ‏דתיים, ‏שזעקו ‏בקול‏ שהן‏ שומרות‏ נגיעה‏ והתחננו ‏שלא‏ ידחקו ‏אותן ‏על‏ הבנים‏- כך שנאלצו להיצמד בגופן לגופם של הנערים.‏ קשה‏ להבהיר לצופה ‏מן ‏הצד‏ עד ‏כמה ‏חוויה ‏זו ‏הייתה ‏קשה ‏עבורן".

בהמשך מכתבו, הביא עו"ד שטיינר מספר עדויות פרטניות של נערים ונערות, במסגרתן מתארים הקטינים מסכת אלימות הכוללת בעיטות, אגרופים, מכות בקתות הרובים ושימוש בכוח רב. בין העדויות גם עדותו של ל' – קטין שנדחק יחד עם היתר, עד שאחד החיילים מיהר לעברו אוחז באבן גדולה והטיח את האבן בחוזקה בראשו, כך שהוא נפצע ודם ניתז מראשו. בחלק מהעדויות האחרות, הנערים סיפרו כיצד ניתז עליהם הדם. עוד הובאו עדויות של נערות שניסו לתעד את החלק האלים ביותר באירוע, אך מכשיריהם הסלולריים הושלכו לקרקע ע"י החיילים ונשברו. עו"ד שטיינר צירף למכתב סרטונים, תמונה של החייל שעל-פי עדויות הנערים הטיח את האבן ותיעוד של הפציעה.

עו"ד שטיינר מסר: "כוח רב מאוד הופעל נגד קטינים, תוך דחיקה פיזית של עשרות נערים לפינה צרה. אז, כמו במעין 'מכבש אנושי' החיילים הפעילו לחץ פיזי אדיר על הנערים – כולל הכאתם בידיהם, רגליהם וקתות רוביהם – לחץ שרק בחסדי ה' הסתיים בלא פציעות חמורות. הכוח שהופעל שם חרג מכל סטנדרט של 'כוח סביר', כשהטחת האבן ישירות בראשו של אחד הקטינים היא מעשה פלילי לחלוטין, המעיד על כוונות זדון. על הפרקליטות הצבאית לחקור את האירוע, ולהעמיד לדין את החיילים האלימים".