תופעה של שריפות פסולת לסוגיה, בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת באזור יהודה ושומרון (יו"ש) זה כ-20 שנים לפחות. בשריפות אלה נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים אשר חשיפה להם עלולה להביא לנזקים בריאותיים. דוח מבקר המדינה שפורסם היום עוסק בזיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת פלסטינית ביתית מעורבת ובשריפת פסולת מציוד חשמלי ואלקטרוני (פסולת אלקטורנית) ביו"ש.
ממצאי הביקורת לגבי היקף התופעה והשלכותיה, מעלים כי בשנים 2017 – 2022 התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והריח משריפות אלה באופן שפגע ברמה היום-יומית בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במהלך אוקטובר – נובמבר 2023, העלו ראשי רשויות מקומיות באזור השפלה, המרכז והסביבה תלונות על החמרה בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש שהן בעלות השפעה חוצת גבולות.
בשנים 2017 – 2022 הגיעו למשרד להגנת הסביבה כ-50,000 תלונות של תושבים ישראלים למשרד להגנת הסביבה על זיהומי אוויר ומטרדי ריח הנובעים משריפות פסולת ביו"ש. בכ-44,700 מהן דווח על ריח חריף; בכ-21,200 מהן דווח על קשיי נשימה; בכ-13,400 מהן דווח על צריבה בעיניים או במערכת הנשימה; בכ-2,900 מהן דווח על צריבה בעור.
לפי המנהל האזרחי (מנא"ז), הסיבות העיקריות לתופעה של שריפת פסולת פלסטינית מעורבת באתרי איסוף פסולת (אס"פים) לא מוסדרים הן חוסר באתרי הטמנה המורשים לטפל בפסולת זו באזורים שונים ביו"ש, והיעדר יכולת כלכלית של יישובים פלסטיניים מחתך חברתי-כלכלי נמוך לממן את עלות שינוע הפסולת שלהם לאתרי הטמנה מורשים הממוקמים במרחק רב מהם.
יצויין כי לפי הערכת משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות המצטברות של זיהום האוויר חוצה הגבולות כתוצאה משריפת הפסולת הפלסטינית המעורבת בשנים 2023 עד 2030, יסתכמו בכ-7.4 מיליארד ש"ח בתרחיש עסקים כרגיל; ובכ-10.3 מיליארד ש"ח בתרחיש הפסימי. הערכה זו מחזקת את הצורך ואת הכדאיות הכלכלית בהשלמתן של תשתיות לטיפול מוסדר בכל הפסולת הפלסטינית המעורבת בהקדם האפשרי.
בתוך כך, לגבי שריפות פסולת אלקטרונית , נמצא כי הסיבה העיקרית לשריפתה היא כלכלית. רוב הפסולת האלקטרונית הנשרפת באזור דרום הר חברון, מוברחת מישראל. מדובר בתעשייה בלתי פורמלית של שריפת פסולת לשם הפקת מתכות יקרות. תעשיה זו המפרנסת מאות משפחות פלסטיניות.
מחקר משנת 2019, מצא מתאם סטטיסטי בין מוקדי תחלואה עודפת של סרטן הלימפה בילדים מכפרים פלסטיניים המצויים באזור דרום-מערב הר חברון לבין מיקום אתרי פירוק ושריפה של פסולת אלקטרונית . עד סיום מועד הביקורת בדצמבר 2023 המנהל האזרחי, שהוא האחראי לניהול העניינים באזרחיים ביו"ש, מחוז ש"י והמשרד להג"ס לא השכילו לקדם את הטיפול בתופעת ההברחות והשריפות של פסולת אלקטרונית בשטחי יו"ש.
בביקורת נמצא כי מדי שנה בוערות באזור דרום הר חברון מאות שריפות פסולת אלקטרונית פיראטיות, שלהם השפעה חוצה גבולות. לפי הערכות משרד מבקר המדינה, האומדן המשוער של פסולת אלקטרונית שהוברחה מישראל לשטחי יו"ש ונשרפה בעיקר באזור דרום הר חברון, בשנת 2023, היה כ-51,700 טונות פסולת אלקטורנית.
לפי הערכות משרד מבקר המדינה, העלויות החיצוניות המצטברות של זיהום אוויר חוצה גבולות כתוצאה משריפת פסולת אלקטרונית בשנים 2023 עד 2030 יסתכמו לכל הפחות בכ-1.71 מיליארד ש"ח. לעלויות אלו יש להוסיף בין היתר את אובדן ההכנסות לקופת המדינה, המוערך באופן ראשוני על ידי משרד מבקר המדינה לגבי שנת 2023 בלבד בכ-116 מיליון ש"ח, זאת בשל זליגת פסולת אלקטרונית ליו"ש ומניעת האפשרות לניצול המתכות המצויות בה לטובת המשק הישראלי.
ממצאי הביקורת מעידים על כישלון של המנהל האזרחי לקדם במשך שנים רבות פרויקטים תשתיתיים סביבתיים ביו"ש שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ובפסולת אלקטרונית .
ממצאי הביקורת מעידים על התנערות רבת שנים של המשרד להגנת הסביבה מאחריותו לשמירה על איכות האוויר של יישובים ישראליים הסובלים משריפות אלה. המשרד להגנת הסביבה לא עשה שימוש בסמכויות וכלים המצויים בידו ושיש בהם כדי לסייע ולקדם את הטיפול בתופעת השריפות ביו"ש, לצד פעילותו של המנהל האזרחי. בין היתר, באמצעות טיפול בפסולת אלקטרונית שנוצרת בישראל וצמצום הברחתה ליו"ש וטיפול ראוי בדיווחים של הציבור בישראל למוקד החירום של הגנת הסביבה על מפגעי פסולת שמקורם ביו"ש.
מבקר המדינה מאשים כי המשרד להגנת הסביבה אף לא העריך את היקף זיהום האוויר שנגרם לתושבים בישראל משריפות פסולת שמקורן ביו"ש, ולא כלל אותו בדיווחיו לציבור על זיהום אוויר בישראל, חרף העובדה שבשנים 2017 עד 2022 התקבלו ונרשמו כאמור לעיל למעלה מ-50,000 דיווחים מתושבים ישראלים בעניין זה, ולמרות שבהערכות המערך הלאומי לחומרים מסוכנים ולחירום במשרד להגנת הסביבה הוגדרו שטחי יו"ש כגורם משמעותי לזיהום אוויר בישראל. המשרד להגנת הסביבה לא שיתף את משרד הבריאות בעשרות אלפי הדיווחים האמורים, אף שהם כללו פניות ותלונות של תושבים בישראל על תסמינים פיזיולוגיים, ובהם קשיי נשימה. שיתוף כזה עשוי לסייע בהערכת קיומה של פגיעה בריאותית בקרב תושבים ישראלים כתוצאה מחשיפה ארוכת שנים למפגעים אלו.
ממצאי הביקורת מעידים על היעדר מעורבות של הדרג המדיני בנושא ואי-גיבוש מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים חוצי גבולות שמקורם ביו"ש והוצאתן לפועל במשך שני עשורים. כבר בדוח מיוני 2017 מצא משרד מבקר המדינה כי היעדר מדיניות ממשלתית לגבי מפגעים סביבתיים חוצי גבולות ואי-מינוי גורם ממשלתי מתכלל לטיפול בנושא מנעו או עיכבו במשך שנים רבות קידום פתרונות למפגעים מסוג זה אגב פגיעה מתמשכת בסביבה, בבריאות הציבור ובאינטרס הציבורי. אף שהמבקר המליץ לעשות זאת כבר ב-2017, רק ביוני 2023, במהלך הביקורת הנוכחית, קיבלה הממשלה החלטה להקים צוות בין-משרדי שיבצע עבודת מטה לגיבוש מדיניות ממשלתית לניהול סביבתי חוצה גבולות, וכן תוכנית לטיפול במפגעי פסולת ביו"ש. הממשלה קבעה כי הצוות יגיש את המלצותיו אליה עד לסוף ינואר 2024. במשך ארבעה חודשים, עד תחילת המלחמה באוקטובר 2023, פרק זמן שהוא מחצית מהזמן שהועמד להשלמת עבודת הצוות הבין-משרדי, לא חלה התקדמות בעבודתו.
עוד מעידים הממצאים על שימוש דל ומוגבל בסמכויות פיקוח ואכיפה על עבירות השלכת פסולת ושריפתה ביו"ש על ידי כל גורמי הפיקוח והאכיפה באזור (יחידת הפיקוח של מנא"ז, יחידת דוד, קמ"ט סביבה, מחוז ש"י של משטרת ישראל), ובסמכויות רשות כבאות והצלה לכיבוי שריפות ביו"ש. המבקר מצא כי קיימות רק חמש רשומות נגד עברייני פסולת במחוז ש"י בשנת 2022. כמות זו משקפת ירידה של כ-87% באכיפה נגד עברייני פסולת ביו"ש בשנת 2022 לעומת שנת 2020 (40 רשומות).
עד סיום מועד הביקורת בדצמבר 2023 המנהל האזרחי, מחוז ש"י של משטרת ישראל והמשרד להגנת הסביבה לא השכילו לקדם את הטיפול בתופעת ההברחות של פסולת אלקטרונית בשטחי יו"ש.
המבקר אנגלמן ממליץ לשר הנוסף במשרד הביטחון, לשרה להגנת הסביבה, ולכלל הגורמים הרלוונטיים לחתור בנמרצות לסגירת הפערים שהתהוו בנושא במשך 20 שנים, ולפעול בתיאום ובשיתוף פעולה ומידע, לצורך גיבוש ויישום של ארגז כלים אופרטיבי לטיפול בתופעת שריפות הפסולת ביו"ש.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "זהו כשל רב-שנים של המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה. מפגעי זיהום האוויר מהשריפות החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל, יותר מ-50,000 תלונות מתושבים הגיעו למשרד להגנת הסביבה – אבל הוא לא עידכן את משרד הבריאות. מדובר בנזקי בריאות וסביבה של למעלה מ-9 מיליארד ש"ח עד 2030".
המחבלים שורפים מול ישובים יהודים, כדי שהעשן יהאהק יהווה מטרד וסכנה. טרור אקולוגי