במלאות השלושים לזקן הראשונים לציון – פרופיל מיוחד על חתנו ממשיך דרכו

עם מלאת השלושים להסתלקותו של הראשון לציון הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל, 'המחדש' פותח חרך צר לדמותו של חתנו הגאון רבי דוד אברהם מגדולי ראשי הישיבות הספרדים, ומשרטט בעזרת תלמידים ומקורבים פרופיל ראשוני על דמותו.

בשנים האחרונות הגר"ד אברהם הוביל את מהפכת בני התורה הספרדים בירושלים, והוא נחשב לאחד הרבנים המשפיעים ביותר על ציבור האברכים הספרדי בארץ בכלל ובירושלים בפרט. בנשיאותו פועלים תלמודי תורה לבני אברכים בכל שכונות העיר.

דמותו של הגר"ד אברהם הצליחה לסחוף אחריה אברכים ספרדים רבים בוגרי פונביז' תפרח וחברון, ששלחו את בניהם לכתחילה לתלמודי התורה שבנשיאותו, מה שהביא לגלי הדף חזקים וגרם אף לפריחתם של עשרות קהילות אברכים שנפתחו בעידודו והכוונתו האישית.

קהילות חניכי הישיבות שנפתחו בהשראתו בכל שכונות העיר יצרו שינוי תודעתי עמוק ביחסי הכח במגזר, ואברכים רבים רואים בו בשל כח את מנהיגם הבלתי מעורער.

בנוסף הגר"ד אברהם ידוע כאחד מאבני היסוד של הספרות התורנית בדורנו, והוא כתב והוציא לאור את ספר התרומה, ספר הכל בו, היד מלאכי, ספרי הרש"ש ועוד עם אלפי הערות והארות וכל זה מלבד סדרת שיעוריו "האיר ממזרח" על הש"ס, וספריו בשאר חלקי התורה.

מעניין ששני המכונים הגדולים בעולם התורה, עוז והדר ומכון ירושלים, הוציאו פרוייקטים תורנים כבירים בנשיאותו ובפיקוחו האישי והם רואים בו את אחד ומיוחד מבין גדולי התלמידי חכמים שבדור המצוי בענינים אלו.

הגר"ד ידוע כמי שמשלב בקיאות אדירה בכל חלקי התורה יחד עם פלפול ועיון עמוק וחד, כאשר מורו ורבו מרן ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי התבטא עליו לא אחת כי "היה שוה כל עמלו להעמיד תלמיד חכם בסדר גודל כזה".

בשיחותיו הוא מרבה לצטט את חמיו הראשון לציון זצ"ל והוא אף מכתירו בתואר "מורי ורבי". אחד מתלמידי הישיבה מלפני שבע עשרה שנה מספר ל'המחדש': "התרחקותו מאור הזרקורים הינה מן המפורסמות וזה אחד התכונות המרכזיות שהוא ירש מחמיו זצוק"ל. הענוה והפשטות לצד היותו עבד ה' בכל מאודו המאיסו עליו את החשיפה והפרסום"

"למעשה כבר בצעירותו היה ידוע כאריה שבחבורה" אומר ל'המחדש' אחד מתלמידיו. "הוא למד בישיבת קול תורה לצעירים כאשר בהמשך הוא נמנה על דור המייסדים של ישיבת עטרת ישראל, שם היה לתלמידו הנאמן של מרן המשגיח הגר"מ חדש זצ"ל, ולחברותא של מרן ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי עמו היה משתעשע תדיר בעיונה ופלפולה של תורה. הגרב"מ היה נוהג להכין איתו את השיעור כללי, והקשר בניהם נותר איתן לאורך שנים עד ימים אלו" אומר התלמיד.

"אם רוצים להבין את עוצמתו, צריך לחזור לאיפה שהכל התחיל. רבים מתלמידי הישיבה באותה תקופה מעידים בערגה על עמל התורה המופלא שהיה מנת חלקו בהתמדה עצומה כארבע עשרה שעות ביום במשך שנות בחרותו, כאשר הוא לא מש ממקומו בהיכל הישיבה הישן בשכונת בית וגן שם איוה לו את מקום תלמודו משעות הבוקר המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה, וכבר אז פקע שמו כלמדן מופלג, כל מי שהכיר אותו בצעירותו ידע שעתידו לפניו" הוא חותם.

בשנת תשמ"ד נלקח לחתן בבית חמיו הראשל"צ הגר"א בקשי דורון זצ"ל, אז רבה של חיפה, לאחר שהוא נבחן אצלו על נשים נזיקין עם כל הראשונים.

לאחר נישואיו קבע את מושבו בחיפה. שם הוסמך לרבנות ולדיינות ע"י הגאון רבי יעקב רוזנטל זצ"ל, ומרן הגר"ע יוסף. וקיבל הכשר לרב עיר ולדיין. אצל הגר"י רוזנטל עשה אף שימוש בכל חלקי השולחן ערוך ובצורת הפסיקה. במהרה הוא הוסמך לרב בית הכנסת "יוצאי סלוניקי" בחיפה, ושימש כראש כולל מורשה של הגר"א בקשי דורון, שם הרביץ תורה ומוסר וגידל דור של אברכים תלמידי חכמים, הבקיאים בש"ס ופוסקים.

בשנת תשנ"ב נשלח ע"י מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל לייסד קהילה חרדית על מבועי התורה והיראה בירכתי העולם, בלב הונג קונג, יחד עם משפחת דרויש, בכדי לשמש מגדלור רוחני במזרח הרחוק, שם חיפשו צעירים רבים מענה לתהיותיהם הרוחניות.

בתקופה זו פעל יחד עם ידידיו הגאון רבי עזריאל טאובר זצ"ל ויבדל לחיים הרב מרדכי נויגרשל להלהיב ליבות ישראל לאביהם שבשמים, והוא זכה לקרב רבים ולהכניסם לד' אמות של הלכה, ולאחר מכן גדל מהם דור שלם של בני תורה מופלגים.

בשנים אלה אף התקרבו אליו אנשי עסקים ושועי עולם שנקלעו למקום לצורך עסקיהם בסין ולאחר שהתארחו בביתו תקופות ארוכות, נפשם נקשרה בנפשו.

לאחר כשלוש שנים גדושות בגולה זו, שב לארה"ק, ומיד נשלח ע"י מרן הגר"ע יוסף לאשקלון שם ייסד ישיבה לצעירים, כשפטרונה הכלכלי היה סגן שר האוצר הרב יצחק כהן.

במקביל שימש באותה תקופה גם כראש ישיבה בישיבת צפת, שם הרביץ תורה ויראה לתלמידי הישיבה עד אשר הפכו לבני עליה.

ברבות הימים חזר לירושלים – מכורתו יחד עם תלמידיו הרבים וכך למעשה נפתחה ישיבת העילית 'בנין אב' שנודעה לשם ולתהילה בבוגריה המצוינים המפארים את כותל המזרח של עולם התורה.

הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה הידועה בבני העליה הלומדים בה, ורבים מידפקים על דלתותיה.