היום שאחרי: ההשלכות המעשיות של פקיעת חוק הגיוס

ביום חמישי האחרון אחזו זעם ותדהמה בכל יהודי המאמין בערך לימוד התורה. לראשונה בכל שנות קיומה, קבע בג"ץ בהרכב שופטים מורחב כי נאסר על המדינה לתקצב בחורים שלא הגיעו לגיל הפטור (26), וזאת לאחר שלפני כשמונה חודשים פקע תוקפם של הסעיפים הנוגעים למעמדם החוקי של בני הישיבות, וגם החלטת הממשלה שמנעה מצה"ל לשלוח צוי גיוס לבחורים.

אחרי ההפנמה של המצב החדש, שוחחנו עם עורך הדין שמואל הורביץ, המייצג את איחוד הישיבות בארץ-ישראל, בניסיון להבין את השלכותיו של המצב החדש. האם בחורים שינסו לצאת מהארץ ייעצרו? בחור שייתקל בשוטר יישלח לכלא הצבאי? והאם יש תרחיש סביר בו ייעצרו בחורי ישיבות במסות גדולות.

נתחיל בהגדרות מתוך ספר החוקים: אדם שקיבל צווים ולא התייצב בלשכת הגיוס, מוגדר – משתמט. לעומת זאת, עריק – מוגדר כל מי שהשלים את תהליך הגיוס שלו וחוייל. כך, מי שמסרב להתייצב ליחידה ובורח מהבקו"ם- נחשב עריק בקו"ם. מי שעובר את כל התהליך, מתפנה לטירונות, משובץ ליחידה ובורח ממנה – נחשב נפקד או עריק יחידה. מי שלא מתייצב לזימון מילואים – נחשב עריק מילואים.

עו"ד הורביץ מסביר כי במצב הנוכחי בו, מצד אחד, אין הנחייה חוקית שתאפשר את אי-גיוסם של בחורי הישיבות, ומאידך לא נשלחו צווי גיוס חדשים לבחורים – אין כל בעייה חוקית לצאת מהארץ למשל כמו כל מלש"ב רגיל. יתרה מכך, לפי החוק היבש אסור לבחורים שאינם נשואים לעסוק בכל עיסוק אחר מלבד לימוד תורה. משעה שהחוק בטל ואינו רלוונטי, לכאורה לא תהיה בעייה חוקית לבחורים לעבוד ולקבל שכר ב"תלוש", עד לחקיקת חוק חדש.

מאידך, עו"ד הורביץ מסייג ואומר כי אם הממשלה תעביר החלטה ולפיה המצב הישן (למשל: הגבלות יציאה מהארץ ותעסוקה) יחזור לתוקפו, רשויות הגיוס עלולות לטעון כי הבחור עבר על החוק ויסירו את מעמד בן הישיבה שלו. "כדאי לחשוש ולהתייעץ עם עורך דין בכל מקרה ספציפי שעולים בו ספיקות", הוא אומר. ובכל מקרה, לגבי יציאה מהארץ בתקופת 'בין הזמנים', אין הגבלות – גם לפי התקנות הישנות, ולא יתעוררו בעיות לבחורים שיצאו בתקופה הקרובה.

אם וכאשר יגיעו צווי התייצבות, ובהיעדר דיחויים, כיצד על בחורי הישיבות לנהוג? כאן עו"ד הורביץ מפתיע. "אני ממליץ, כמובן בכפוף להוראות הרבנים, לעשות את התהליכים הרגילים של הצו הראשון במלואם ולא לוותר על שום חלק. אם כואב לך הגרון או האוזניים, תגיד. אם היית חולה – תפרט. לא להחביא או להסתיר מחלות או אלרגיות". הסיבה לכך – בעייה רפואית דורשת הליכים נוספים מצד הצבא, והם שולחים את המתייצב לרופאים מומחים, מה שכמובן מאריך את הזמן.

מדוע כדאי לבחורים להשלים את הליכי הצו הראשון? "למשל, בגלל צו עיכוב יציאה מהארץ", מסביר עו"ד הורביץ. "הצו מוצא בשני שלבים: או לאדם שלא שיתף פעולה בהליכי הצו הראשון או לאדם שנשלח אליו צו גיוס ולא התייצב. השלמה של תהליכי הצו הראשון כביכול 'דוחים את הקץ' ומונעים הטלת סנקציות על הבחור".

ובשלב הבא, עו"ד הורביץ ממליץ לפנות לוועדת המצפון בצה"ל. "עד היום הוועדה שימשה רק לחילונים, כי לחרדים אמרו 'לכם יש הסדר מיוחד בחוק ואין צורך שתבואו אלינו'. אבל עכשיו, כשאין חוק, הייתי אומר לכולם שיגישו בקשות לפטור מטעמי מצפון, ובשלב זה כל תהליכי הגיוס מוקפאים על פי הנהלים של הצבא עד שאתה עובר את הוועדה כולל אפשרות הערעור על החלטותיה. ונקווה שעד אז נבחרי הציבור יסדירו את העניין", מסביר עו"ד הורביץ.

"אם כל זה ייכשל, וייצאו צווי גיוס ל-66 אלף בני ישיבות, וכמובן שיגישו עתירות לבג"ץ על 'פגיעה בחופש הדת' וכולי – שכולן יידחו, והבחורים לא יתייצבו לגיוס, או אז הם יהיו משתמטים", מבהיר עו"ד הורביץ. "במקרה כזה לפי הנוהל הצבאי, רק אחרי שנה של השתמטות המשטרה הצבאית מתחילה לחפש אותך".

הראיון המלא עם עו"ד שמואל הורביץ יתפרסם בעז"ה ביום חמישי, בשעה 20:00

איחוד הישיבות באר"י הוא ארגון חרדי תורני ופועל בהתאם לכלל של "ככל אשר יורוך" ולפיכך מבהיר שכל תלמיד ישיבה צריך להתייעץ עם הרב שלו. עו"ד שמואל הורביץ מדגיש כי "אני כפוף למגבלות המקצוע של עריכת דין ומחוייב לנהוג ע"פ דין. כל הייעוץ והנאמר כאן נאמר בהתאם לכך ובהתאם לניסיוני האישי הרב בייצוג בחורי ישיבה בשנים האחרונות".