משה ועומר ויינשטיין, אב ובן שעובדים בתחום החקלאות שוחחו עם אודי סגל וענת דוידוב ב-103 וסיפרו על מורת רוחם מהמלחמה המתמשכת.
"נראה לי שאנחנו בסרט בלהות, שאנחנו לא נורמליים, שאנחנו מתאבדים", אמר משה בריון, "אני מרגיש כמו כלב שהיה במלונה שפתאום שחררו אותו ואני רץ לכל השטחים כמו משוגע. על הגדר, על החומה. נראה לי שאנחנו לא נורמליים, שאין לזה הצדקה בכלל. כל יום מורידים בית, פוגעים. המדינה לא נורמלית. אני בטוח שאם היו יורים, לא מאות טילים אלא טיל אחד ליד ביתו של ראש הממשלה בכפר עזה, לא היו ממשיכים לירות. אבל את מי זה מעניין הצפוניים? שיהיו בבתי מלון, זרוקים מחוץ לבית, הפקרות אחת גדולה".
עוד הוסיף כי "אנחנו מגדלים מטעים של תפוחים, אפרסקים, נקטרינות, אפרסמון, פקאנים, שזיפים, והתחלנו לגדל אבוקדו. עכשיו אין לנו מה לקטוף. אנחנו מחוץ לבתים, מחוץ למטעים, באים כמו גנבים. מתפללים שאולי יהיה לנו מזל".
עומר הבהיר עודד כי: "אנחנו מפונים לניר דוד, ואנו רוב השבוע בעבודה. אנחנו כמו אנשי קבע, נוסעים לסופ"ש ולוקחים אפטר. אין לנו הערכה, אנחנו יודעים שהמצב לא יכול להישאר כך. אנחנו מחכים וסומכים על המערכת שתמצא את הפתרון, אנחנו מחכים בסבלנות כבר חצי שנה, אבל זה לא נראה טוב, לא רואים את האופק. היינו שמחים שהפתרון היה מגיע קודם. אני מאוד מקווה שלא נגיד לכם שזו הייתה טעות לסמוך על המערכת".
