רבים שואלים ודורשים בהלכות החג הלאומי המכונה בשם יום
העצמאות של מדינת ישראל האם יש בו משום קדושת חג לדעה
אחת או דינו כסתם יום חול שקבעוהו עממין לדעה שניה ולפי זה אין
ראוי להחשיבו במניין ימי המועדים הנהוגים ע"פ תורת ישראל. ישנה
דעה אחרת קיצוניות אף יותר המגדירה את היום כיום עברה וחרון,
.גידוף ועבודה זרה
גישות הלכתיות אלו מבוססות על פי השקפת דעת התורה על הקמת
מדינת ישראל ועוד קודם לכן, השקפת דעת גדולי התורה על ראשית
.ימי הציונות ותהליך השיבה לארץ הקודש וקיבוץ גלויות
אפשר לחלק באופן כללי את הדעות בהלכה זו לשלוש שיטות
.שונות
השיטה הציונית דתית – הקובעת שיש ביום זה משום קדושה
ומשנים במנהגי עליה לתורה להשוותם לדיני עלייה במועד ומוסיפין
באמירת הלל בציבור ואף ישנם כאלה הסוברים שאף ראוי לברך על
אמירתו בשם ומלכות. בשם קדושת היום מתירים גילוח, תספורת
.ושמיעת כלי זמר בימי ספירת העומר
לשיטה זו, אין מביטים על ההיבטים השלילים במדינת ישראל אלא
, המחבר ומאחד את היהודים תחת דגל ישראלי אחד
.רק על החיובי
.היתרון הלאומי מתגבר על החסרון הדתי
השיטה החרדית המרכזית – אין לחגוג יום זה מבחינה ציבורית,
אפילו בהתחשב בנסיבות חיוביות הקשורות להקמת מדינת ישראל,
וזאת כדי ליצור חומת בדלנות כלפי הרעיון המסוכן של החלפת
הזהות היהודית דתית בזהות ישראלית המנותקת מחובת קיום הדת
ושמירת תורה ומצוות. זהו יום חול רגיל כאחד מימי ספירת העומר
.ואפילו אומרים תחנון כרגיל
לשיטה זו, המתייחסת אל מכלול הנתונים הקשורים אל השלטון
האזרחי במדינת ישראל, אין בנמצא התר הלכתי המצדיק שינויי
נוסח ומנהגים של ריבוי שמחה בגלל האופי החילוני המודגש בסדרי
השלטון במדינה אשר פוגעים באופן מהותי בחרות הדתית יהודית
של אזרחי המדינה הדתיים ומסלפים את יסודות ההשקפה התורנית
.המסורים לנו מסיני
.על עקרונות שיטה זו נרחיב בהמשך הדברים
השיטה הקנאית – יש לנהוג מנהגי אבילות ביום זה אשר מטרתו
מרידה במלכות שמים והשלטת חוקות הגויים על עם ישראל. זהו יום
של עבודה זרה ציונית אשר מרדה בגזרת הגלות וטימאה את אדמת
ארץ הקודש. לשיטה זו אף ראוי לארגן הפגנות רחוב ועצרות אבל
.ומחאה כנגד ממסד השלטון הציוני הכופר
אמנם בימי חגים של נוצרים הם אינם יוצאים לרחוב ומוחים אבל
בימי חגי הציונים הם מרשים לעצמם להביע את דעתם באופן די
.רועש בסביבה
מבחינה אחת ודאי ראוי לכבד קבוצה קנאית זו, כי בדורנו החומרני זו
באמת מסירות נפש לצעוק ברחובות אמת אידיאולוגית שאינה
.מקובלת
הבעיה העיקרית בשיטה זו שאין שום אפשרות ריאלית להחזיר את
, ומבחינה הלכתית
הגלגל ההיסטורי אחורה, הממזר נולד והוא יהודי
עלינו לקבלו בתוכנו ולשדלו לקיים את מצוות הדת ככל יהודי אחר.
אין טעם לצעוק עליו מדוע נולד ולקיים עצרות אבל ביום הולדתו
בתקווה שיאבד מן העולם. היהדות תמיד התמודדה עם אתגרים ולא
.ברחה מהם והטמינה את ראשה בחול
הסבר השיטה החרדית-מרכזית
הגדרת הזהות היהודית על פי התורה
בשאלה הידועה האם היהדות היא לאום או דת יש לדעת התורה
תשובה ברורה ומדוייקת. היהדות היא לאום דתי. הלאום נוצר עבור
קיום הדת וגדרי הדת הם הקובעים את זהות הלאום. אמנם אנחנו
לאום המבוסס על יסוד גנטי אך על פי גזירת הכתוב רק הנולד לאם
יהודיה נחשב חלק מהלאום היהודי בעוד הנולד לאב יהודי נחשב גוי
לכל דבר ועניין. בשונה מאומות העולם בהם השיוך הלאומי נקבע על
.פי האב בעיקר או על פי שני ההורים
עקרון זה של לאום-דתי נאמר בנבואה למשה בסיני במעמד הסנה
לפני 332,3 שנים – "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את
האלוקים על ההר הזה" – תכלית היציאה ממצרים ויצירת העם
.היהודי אינו אלא לתכלית קבלת התורה
גם אבי האומה העברית, אברהם אבינו נתבשר 400 שנים קודם לכן
"ואברהם היו יהיה
בלשון דומה בהבטחת המלאכים על לידת יצחק,
לגוי גדול ועצום וכו'…למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו
."דרך ה' לעשות צדקה ומשפט
אין אומתנו אומה אלא בתורתה" תימצת זאת במשפט מוחץ רבנו”
סעדיה גאון לפני אלף וחמש מאות שנה וקביעתו שרירה וקיימת עד
.ימינו
רקע היסטורי
לקראת סוף המאה ה-19 ,בעקבות התעוררות לאומית של קבוצות
אתניות שונות באירופה אשר שאפו להגשים את ריבונותם
ולהשתחרר מעול שלטוני של אימפריות ובעקבות גלי פרעות
אנטישמיים בעיקר במזרח אירופה, נתעוררו קבוצות יהודים להתאגד
תחת בקשת הכמיהה לשיבת ציון וכינון שלטון יהודי אוטונומי
בפלשתינה, שהיתה אז נתונה תחת שלטון האימפריה העותמאנית
המתפוררת. גלים של התעוררות דתית לשיבת ציון החלו לנשב
.בקהילות היהודיות עוד לפני הולדתו של ד"ר הרצל
ה'לב העברי' – ר' עקיבא יוסף שלזינגר, מתלמידי תלמידיו של החתם
סופר וממקימי המושבות הראשונות מוצא, גדרה, מגדל עדר ופתח
תקווה כבר עלה לארץ הקודש והחל ליזום בשטח פעולות תפיסת
קרקעות בהיקף גדול ולהטיף לכינון כלכלה יהודית עצמאית עוד בזמן
.שד"ר הרצל היה ילד הונגרי קטן בבודאפסט
אריסטוקרט דתי בעל תואר אצולה
הנדיב הגדול משה מונטיפיורי
אנגלי מלונדון, החל בביקוריו הרבים בפלסטינה לממן פעילות רכש
.ובניה בארץ הקודש 5 שנים לפני הולדתו של אבי הציונות המדינית
באותה תקופה במקביל החלו להתעורר גם כן קבוצות משכילות
חילוניות לארגון התיישבות חקלאית בפלסטינה, זו היתה תחילתה
של תקופת העליה הראשונה שהיו צעירים נלהבים ואידיאליסטים
בעיקר מאודסה כמו הבילויי"ם וחברי הציונות הרוחנית של אחד
.העם
בנקודת זמן זו החל להתפתח זרם חילוני משכיל ודעתני אשר פרק
מעליו עול תורה ומצוות אך מאידך ראה עצמו כשליח האומה
.העברית השבה לארצה וכמגשימו של רעיון שיבת ציון התנכ"י
.כאן החל תסביך הזהות בין לאום לדת
רק 30-20 שנה לאחר מכן פרסם הרצל את ספרו המפורסם 'מדינת
היהודים' אשר תירגם לשפת המעש המדינית את הרעיונות
הרוחניים של שיבת ציון והכה גלים ביהדות התפוצות באירופה והיה
.המנוע המרכזי לפריחת הציונות בכלל הציבור
ד"ר הרצל היה מתבולל רחוק כל כך מיהדות עד שלא ידע סידור מהו
וחגג חגים נוצריים כי לא ידע על קיומם של החגים היהודיים. הוא חי
בוינה הקוסמו-פוליטית כסטודנט בוהמיין צעיר וניסה לבנות לעצמו
קריירה של אמן תיאטרון ומחזאי. הוא היה מנותק לגמרי מיהדות
ומכל שאיפה לאומית עד לשנות חייו האחרונות. הוא שימש
ככתב בעיר פריז עבור עיתון וינאי מכובד ושם לפתע, בעיקר
בעקבות סיקור פרשת דרייפוס, הכה בו הרגש הלאומי בעוצמה רבה
ומאז הקדיש את שארית חייו במרץ אדיר לקידום מדיני ופוליטי
להקמת מדינה עצמאית ליהודים. הוא העמיד לרשות הרעיון הציוני
, את כל יכולותיו האינטלקטואליות
את כל כוחו וכשרונו הספרותי
וקשריו החברתיים הענפים, הוא מימן מכספו האישי את אירגון
הקונגרסים הציונים הראשונים, סבל השמצות וחרפות על הזיותיו אך
המשיך בעקשנות בקידום רעיונותיו ועבד במרץ כמו סוס עבודה עד
.שהוכרע במחלת לב בגיל 44 בלבד
בריחוקו כי רב מכל ידע או סממן תרבותי דתי הוא דגל בהפרדת
הדת מהמדינה ובביטוי מדיני חילוני אזרחי. הוא קבע נחרצות
"הציונות דבר אין לה עם הדת" וביסס את רעיון הזהות
הציונית-ישראלית המעורטלת מקיום תורה ומצוות שעליה מושתת
.מדינת ישראל כיום
במאבק בין שתי השיטות הנ"ל, ניתן לומר שבעקבות מחדלים חרדים
,
ומאבק רעיוני פנים חרדי אשר גרם למחלוקת רבה בציבור יראי ה'
נפל מפעל שיבת ציון לידיהם של פורקי עול תורה ומצוות והם הפכו
.להיות המייצגים של העם היהודי מול אומות העולם
מאז נמשך המאבק הרעיוני בין השיטות, זו הרואה בדת משה
וישראל כבסיס לכל פעולה כללית לאומית לבין השיטה החילונית
.המנסה לקדם לאום אזרחי יהודי שאינו קשור בעול תורה ומצוות
יום העצמאות במהותו ובתוכנו נקבע כיום נצחון של אותה השקפה
.חילונית ישראלית על פני זו הדתית
גם אם תהליך שיבת ציון וקיבוץ הגלויות בארץ הקודש הינו מבורך
כשלעצמו כמבואר בדברי הנביאים, אין התר דתי להתמוגג על
התרחשותו באופן פומבי כיוון שהוא מנוהל באמצעות בעלי השקפה
מסולפת המנסים ליצור זהות יהודית מזוייפת המנותקת מעול תורה
ומצוות ומשרתת אינטרסים הפוגעים בקיום דת משה וישראל.
בהחרמת חגיגות יום העצמאות ושלל טכסיו, זועקת היהדות
החרדית את מחאתה כלפי כלל ישראל ואומות העולם כי לא ייתכן
בניין אמת של קדושה ואתחלתא דגאולה אלא על פי דרך התורה
.וקיום מצוותיה
החסרונות בשיטה הישראלית חילונית רבים ועצומים מכדי שנוכל
להעלים עין ולהיות שותפים השמחים בפרהסיה במפעל הנקרא
.מדינת ישראל
