השרף מטבריה: פרופיל מיוחד לדמותו של הגר"ד קוק

נמל התעופה בן גוריון לפני מספר שבועות, מטוס יוקרה פרטי נוחת בשדה, מספר נגידים כבדים ביותר יורדים מכבש המטוס, צועדים לעבר המסוק שהמתין להם מבעוד מועד כאשר פניהם מועדות לעיר הקודש הצפונית טבריה.

כאשר הם מגיעים לטבריה הם פונים חיש ומהר למעונו הקדוש של הצדיק רבי דב קוק בחצר האמוראים. כל תושב בטבריה יודע שלהיכנס לרב לפגישה, זה דבר כמעט בלתי אפשרי, ובוודאי שלא לקבוע מראש פגישה בזמן מסודר. בדרך כלל כאשר מחפשים את הרב, מוצאים אותו שקוע בספרי הלימוד או עומד בתפילה ארוכה. תלמידים רבים עומדים סביבו אך הוא שקוע בעולמות העליונים, מדי פעם שומע קושייה טובה ומתנצח עם התלמיד המקשה הלוך ושוב, או לחילופין ניגש בעל ייסורים לבקש ישועה והרב פותח בברכת כהנים.

אך כאן אירע מקרה חריג ביותר, הרב קיבל לפגישה סגורה קבוצה של נגידים אמריקאים בחדרו ופינה מזמנו היקר ביותר בעולם, יותר זמן ששווה יותר מכל כסף וזהב שבעולם. שניים מתוך אותה קבוצה הינם נגידים בעלי הון המוערך במיליארדים שתומכים במוסדות תורה לאורך כל השנה בסכומים עצומים, וכעת נקלעו למשבר קשה והסתבכות כלכלית שלא נראה לה אף קצה אור.

הצדיק הקדוש רבי דב קוק התבטא כי אדם שתומך באברכים הוא עושה את המעשה הנשגב ביותר בעולם, ואם הוא נקלע למשבר קשה, צריך לפנות זמן, גם את הזמן היקר מפז של רבי דב קוק, ולנסות לסייע לאותם יהודים.

נגידים רבים מכל העולם מחפשים כתובת לבוא ולמצוא מזור וישועה, ולאחרונה רבים מהם מצפינים לטבריה לצדיק רבי דב קוק, אך לא את כולם מקבל הצדיק, רבים מהם עומדים שעות ומנסים להיכנס לקבל מילה אחת של ברכה. רק כאשר נאמר לרב שהגיע אדם שתומך באברכים הרב עוצר הכל ומתפנה לסייע למי שמסייע לאברכים.

את מי מכבד הרב יותר מאלו? את ראשי הישיבות וגדולי התורה שפוקדים את מעונו תדיר. כאשר מגיע מרביץ תורה – ראש ישיבה למעונו של הרב, חיש מהר מזנק רבי דב מכסאו ומכבד את התורה הקדושה של ראש הישיבה ובעיקר את התלמידים שלו אשר הוא נושא על כתפיו. כדוגמא קטנה, לאחרונה הגיעו מספר פעמים ראש ישיבת חברון הגאון רבי דוד כהן, ראש ישיבת מיר הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל וגדולי תורה רבים ונוספים. בכל ביקור כזה ניתן לראות את הרב יוצא מגדרו לייקר ולכבד את התורה הקדושה.

העילוי מפוניבז'

זר כי יכנס לבית מדרשו של הצדיק רבי דב קוק לא יעלה בדעתו לרגע שמדובר באחד מתלמידי החכמים הגדולים של ישיבת פוניבז'.

רבי דב קוק נולד בעיר רמת גן לאביו רבי נחום קוק שהיה מרבני העיר רמת גן, משם הלך לישיבת "קול תורה" בירושלים, שם למד תורה אצל מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל ונוצר קשר נדיר ומיוחד ביניהם בעמקות התורה.

משם עבר לישיבת פוניבז' שם טמן עצמו והגה בתורה רוב שנות בחרותו כאשר הוא נהפך לתלמיד מובהק של מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצוק"ל ומרן המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצוק"ל. עד עצם היום הזה רבי דב קוק דבוק בתורת רבותיו ויודע בעמקות ובבהירות כל מילה שנאמרה על ידי מרן המשגיח רבי חצק'ל ועל ידי מרן הרב שך.

כבר בהיותו נער עול לימים, היה הבחור דב קוק לאחד מבחירי הלמדנים והידענים בגבעת הישיבה כאשר כולם תוהים מי יזכה לקחת את רבי דב אליו לחתן. יום אחד ניגש בנו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, הלא הוא חבר מועצת גדולי התורה כיום הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א והציע לשדך את הבחור העילוי דב קוק עם העלמה מרת לאה זילברשטיין בתו של מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א.

השידוך הדרמטי יצא אל הפועל והאברך הטרי, רבי דב קוק בנה את ביתו בעיר בני ברק שם רצה לקבוע את עתידו ולהמשיך בלימודו בגבעת הישיבה. כצעד מובן מאליו נרשם רבי דב לכולל פוניבז' והמשיך בלימודו כרגיל.

פרישות וטהרה

כבר בהיותו בחור צעיר בעודו מתנצח בסוגיות נשים נזיקין עם חבריו ורבותיו בקול תורה ופוניבז' היה רבי דב קוק פרוש מכל תענוגי העולם הזה ומסוגף באופן קבוע ממאכל ומשתה. את הרוב המוחלט של חייו מבלה רבי דב בצומות רצופים.

לא ידוע היכן ומתי בדיוק החל רבי דב ללמוד קבלה לצד הלימוד המתמיד שלו בתורת הנגלה, אך החברותא המפורסם הראשון שלו בתורת הקבלה היה הגאון המקובל רבי שריה דבליצקי זצ"ל שהיה לומד באופן קבוע את תורת הנסתר והקבלה עם האברך הצעיר מפוניבז' רבי דב קוק.

מסופר בשם הרב שאחרי חתונתו היה נוסע בכל שנה בכ"ו אייר יום ההילולא של הרמח"ל לתפילה בציונו בטבריה, שנה אחת כשחלה ההילולה ביום שישי, הרב חזר לביתו ממש לפני כניסת שבת, ואז התבטא – "כזה אור יש בטבריה, בשביל מה אני נמצא כאן?" ומיד הודיע לרבנית – "עוברים לטבריה".

לפני שנצפין לדמותו של הרב שהפך לשרף הקדוש מטבריה, נספק מבט נוסף על מקור הדמות – דמות הוד של קדושה וטהרה, של למדנות ויגיעה בתורת הנגלה והנסתר יחד, דמות שגדלה בירושלים עיר הקודש ובבני ברק עיר התורה, דמות שגדלה על ברכיהם של גדולי ומנהיגי הדורות כאן בארץ ישראל.

מרן הגרי"ש אליישיב זצוק"ל היה מכבד את הבחור דב קוק באופן נדיר עד כדי כך שרבים פקחו עיניים בתדהמה על היחס החריג שלא נראה כמותו לאף אחד אחר. במה דברים אמורים? עד כדי כך מספרים, כי מרן הגרי"ש היה נעמד בפניו כשהיה נכנס לחדר. כשנשאל פעם מדוע הוא חש כבוד עצום כל כך לרבי דב קוק, השיב הגרי"ש: "לרבי דב יש כוחות מיוחדים".

תלמידיו של מרן הגרי"ש מעידים כי פעם אחת רבי דב ישן אצל מרן הרב אלישיב בעודו בחור, והוא למד כל היום והמשיך לאורך הלילה. כאשר קם מרן הגרי"ש כמנהגו בשעה 02:00 בבוקר ראה את רבי דב עדיין יושב ולומד ותהה לעצמו כיצד יהיה לו כוחות למחר.

אך כעבור מספר שעות ובהתקרב שעת הצהריים הבחין מרן הגרי"ש כי הבחור דב קוק עדיין יושב ולומד בשיא כוחו, מסתבר כי רבי דב הוריד את הראש לשעה קלה אך לא יותר מזה. מרן הגרי"ש ראה שמדובר באדם קדוש אמיתי וחש אליו כבוד עצום וחריג.

טיהר את עיר טבריה

כאשר הגיע רבי דב לעיר טבריה לא ארך זמן רב עד שאלפים החלו להסתופף בצילו. העילוי של פוניבז' הפך למקובל המיסטי של טבריה, אך בד בבד גם נשאר העילוי של פוניבז'. ביקור קצר בבית מדרשו של הרב מעלה תמונה מעורבת – הרב מוקף בתלמידי חכמים שצועקים קושיות מכל חלקי הש"ס, הרמב"ם והשולחן ערוך, לצד מאות יהודים חילונים, מסורתיים, דתיים וכל עמך בית ישראל שמבקשים רק לחזות בפני הרב, אולי לקבל איזו ברכה או אפילו עצה אם יצליחו לזכות בכך.

מהר מאוד נאלץ הרב ליטול על עצמו את ההנהגה הרוחנית של העיר ולדאוג לצביונה של עיר הקודש ולחיזוק התושבים והקדושה בעיר. מן המפורסמות ביותר המלחמות של הרב על קדושת השבת בעיר, כאשר הרב עובר אצל בעלי החנויות בערב שבת לוודא שכולם סגורים על מנעול ובריח.

מעשה מרטיט שהתפרסם מסוף העולם ועד סופו התרחש דווקא בעיר הסמוכה – צפת. היה זה כאשר נפתחה בריכה בעיר הקודש צפת בשבת בפרהסיא לציבור הרחב. הרב ששמע על כך הזדעזע ויצא בעצמו לצפת לראות מה הוא יכול לעשות כדי להציל את שמירת השבת בעיר.

בזמן הביקור של הרב בעיר התבטא הצדיק כי אם הבריכה לא תיסגר בשבת, ביתו של בעל הבריכה יעלה באש ואכן לא עבר זמן רב ובעל הבריכה שהה בבית הוריו, כאשר לפתע פרצה שריפה עצומה וכילתה את כל הבית. מכבי האש שחקרו בכל דרך מהיכן פרצה השריפה, לא הצליחו למצוא שום קצה חוט.

בעל הבריכה, כמובן, הבין שקיבל עונש משמים על שחילל את השבת ולא שמע לאזהרותיו של הצדיק השרף מטבריה.

האירוע המשמעותי והאקטואלי ביותר שהתרחש בעיר טבריה בהנהגתו של הרב, הוא המפלה הגדולה של רון קובי שנלחם בכל דרך בתורה הקדושה וניהל מלחמת חורמה נגד הגר"ד. לאחר שרון קובי ניצח את ראשות העיר הוא יצא במסע חילול השבת וכפה על בעלי החנויות לפתוח בשבת ודאג לחלל את קדושת השבת בכל דרך אפשרית בכל רחבי העיר.

באותה תקופה הרב היה שרוי בצער עצום והיה נראה שנפשו אינה עומדת בצער העצום. משראה הרב שהשטן מרקד ברחובות העיר ולא מצליחים לנצח אותו בדרך הטבע, החליט הרב בעצה אחת יחד עם מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל לקלל את רון קובי שינחל "מפלה גדולה" וכידוע התרחש הנס הגדול שהעיר קרסה כלכלית באופן שמשרד הפנים נאלץ לפטר את ראש העיר ולמנות וועדה קרואה.

בבחירות האחרונות הרב פתח מפלגה בכדי לחזק את הקדושה בעיר ולמנוע מרון קובי לשוב לראשות העיר. לשם כך מינה הרב את נציגו יוסי נבעה להתמודד על ראשות העיר והרב הורה לכלל תושבי העיר חרדים וחילונים להצביע לנבעה, וכפי הצפוי נבעה ניצח ברוב מוחץ ללא קרב והביס את רון קובי שהבין כי עם הקדושה של רבי דב קוק אי אפשר להתחיל.

עד היום למרות היותו גדול הדור ולמרות שרבבות משחרים לפתחו, הרב לא מתיר להסיר את השלט שתלה בכניסה לחדר עליו כתב כי זה גזל גמור לסגור את הדלת לחדר ולסלק חלילה אף יהודי מהמקום, וכך יושב לו הצדיק במקומו 24/7 כאשר הוא מוקף במאות ואלפי יהודים המבקשים ברכה ועצה, ישועה ונחמה, והרב יושב וספון בלימודו ובתפילתו, מדי פעם מסתובב לשמוע מה רוצים ממנו, אך ברוב שעות היום הרב בסילודין שקוע בהוויות אביי ורבא או בתפילות ארוכות והתלמידים מסביב יודעים שאין למי לפנות, אך הם רק רוצים לחזות, לעמוד ולראות, כי באמת הוא מלאך הדר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל תהילה.