לדמותו של האדמו"ר המשפיע ממבקשי אמונה | פרופיל מרתק

עוד יום שגרתי של ערב שבועות, ההכנות לחג בעיצומן וכמו ההכנות הגשמיות כן הם ההכנות הרוחניות, בעיצומם של הימים הנעלים ימי ספירת העומר נקבצים עשרות בחורי ישיבות ומאות אברכים עמלי התורה. המגזר והלבוש זה לא מה שיבדיל בינהם – כולם נקבצו באו לך אל תוככי ביהמ"ד הגדול שם יופיע בעוד מס' דק' האדמו"ר המשפיע ממבקשי אמונה הגה"צ ר' יוסף יואל קאהן שליט"א ויישא משא חיזוק בדרכי עבודת השם ועמל התורה, 'שיחת הכנה לשבועות' מכונה היא בפי ההמונים שנאספים אי שם מידי שנה בשנה בהיכל בית המדרש בכדי לשמוע דברי אלוקים חיים טללי תחיה בדרכי עבודת השם וברוח התקופה והזמן.

בפי קבוצה מתלמידיו שומעי לקחו הנמנים על בני 'מאה שערים' הוא יקרא בתואר 'האדמו"ר', אך בפי האלפים ביניהם מתלמידיו ושומעי לקחו, הוא יתגדר בתואר הנעלה 'המשפיע'. "ההתעוררות והרוח המחיה אותה הוא מחדיר אי אפשר למצוא אצל אחד מבני עמנו".

אלפים מכל קצוות הארץ ואף אי שם בקהילות הקנאיות ושאינם בארה"ב רואים בו כדמות מופת ובעל השפעה מאין כמוהו, הם בתורם משמיעים סיפורי ישועות ומופת, אך יותר מכל הוא כח ההשפעה על כלל המגזרים.

שיחת האמונה

האדמו"ר המשפיע ממבקשי אמונה – הרה"צ ר' יוסף יואל קאהן שליט"א נולד ב – י"ז אדר ב' תשי"ט לאביו האדמו"ר ר' אברהם יצחק קאהן – הרבי ה'דברי אמונה' מתולדות אהרן זצוק"ל ולאמו מרת הרבנית הצדקנית יענטא ע"ה בתו של מלאך ה' צבקות איש האלוקים ר' אהרן ראטה זיעכוכ"א בעל ה"שומר אמונים" ו"טהרת הקודש".

בי' שבט התשל"ט לקח לאישה את הרבנית חיה תליט"א בת הרה"צ ר' מנחם מענדל מונדרער זצוק"ל האדמו"ר מקוסוב ירושלים זצ"ל.

בשיחה שמסר לקבוצה מתלמידיו לאחר לידת בנותיו אמר הרבי שליט"א: "שלושים ושתיים שנים חלפו מיום חופתי, י' בשבט תשל"ט, עד ליום בו זכיתי לחבוק פרי בטן, זוג תאומות, בי"ב באדר ב' תשע"א. השנים שחלפו עד אז היו מלאים בציפייה דרוכה וארוכה רצופת תפילות ותחנונים לפני בורא העולם. שלושים ושתיים שנים וחודשיים בהם לא אמרנו נואש, התפללנו, חיכינו וקיווינו.

אי אפשר לתאר את שברון הלב ואת הצער העמוק בו היינו שרויים, אוקיינוסים של עוגמת נפש עברו עלינו כשהסכנה הגדולה שריחפה מעל ראשנו היה הייאוש, לא היה חסר מי שייאש אותנו, מאנשי רפואה עד מקובלים רואי נסתרות. אולם המשכנו כל אותן שנים להתפלל, לקוות, להתברך אצל צדיקים ולנסות סגולות רבות.

זכורני את אותו מקובל גדול שהפצרתי לקבל ברכתו והבטחתו, אולם הוא ייאש אותי בציינו שהוא לא רואה עוד עבורי סיכוי לזרע בר קיימא, הוא אף הוסיף ואמר: "אני מבטיח לך שלא יהיו לך ילדים לעולם!" צדיק מפורסם אחר אמר לי ביגון: "איני רואה לך ילדים, אולם על ידי שתעמיד תלמידים הגונים דורשי ה', יישאר לך שם ושארית לעולמי עד!".

דברי ייאוש אלה שנאמרו לי לאחר כמעט שלושה עשורים של תקווה כמעט אפסית, איימו לשבור את רוחי. הרי יש בדברים מעין אלה הנאמרים לאחר שנים רבות כל כך מבלי פתח של אור, כדי לשבור את לבו של אדם מן היישוב. אולם לי היה ברור שלא אתן שלא אדם או כוח שבעולם ייאשני.

התחזקתי בכל כוחותיי בד' יתברך והצבתי נר לרגלי את דבריו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע ששאג: "געוואלד, אין שום ייאוש בעולם כלל!" ידעתי את אשר אמרו חז"ל: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים", והחלטתי לקבל על עצמי תוספת תפילה: להתפלל מידי יום בדמעות שליש על ציון מצבתה של רחל אמנו, גם היא היתה עקרה שנים רבות עד שחסד שמים השיגה וילדה את יוסף ובנימין, ולסיים שם את ספר התהלים כולו".

שנה שלימה הגעתי מידי בוקר אל הציון הקדוש של 'מאמע רחל' ובקול נהי בכי תמרורים סיימתי את ספר התהילים, דבר יום ביומו. העתרתי וביקשתי מאבי שבשמים שיזכני לשכר פרי הבטן. כעבור שנה מתמדת של תפילה ואמירת תהלים ניסה היצר לשבור את רוחי וללבי החלו להתגנב מחשבות: "שנה שלימה אתה מתפלל לפנות בוקר בציון הקדוש ועדיין הישועה לא באה, אין זה אלא גזירת שמים ומה לך שתמשיך להתפלל ולבקש". אולם המשכתי להתחזק, והחלטתי להמשיך באמירת כל ספר תהלים מידי שחר בציונה של רחל אימנו.

בתום השנה השנייה, בי"ב באדר ב' תשע"א הגיעה הישועה הפלאית – פקד ה' אותנו בזוג תאומות! מדברים אלו למדתי לימוד גדול אותו אציע לפני כל מבקש ישועה.

אצל כ"ק האדמו"ר מ'מבקשי אמונה' שליט"א כל תפילה פשוטה, כמוה כ'תפילת הימים הנוראים', כל תפילה היא 'ישות' של דבקות ותחינה לפני בורא העולם שמולידה פירות, וגם אם באופק לא נראית הישועה, חלילה מלהתייאש, עוד תפילה ועוד תפילה והישועה בסוף בא תבוא.

מסע השבתות

נדבך נוסף ומעניין בחיי האדמו"ר המשפיע הינו השבתות המרוממות אותם הוא עורך כמידי שבת בשבתו  מזה כ- 20 שנה במסירות נפש כבירה מידי שבת בשבתו מעיר לעיר וממושב למושב נערך סדר השבת בכדי להביא את דבר ה' אל העם שבשדות לחזק ולעורר ולקרב אחינו בני ישראל אל אביהם שבשמים בכוחות נפש אדירים הוא נודד מידי שבת בין כלל השכונות שבעיר בה הוא שובת מבית הכנסת למשנהו וממדרשיה למדרשיה.

בערב שבת  האדמו"ר המשפיע ישים את פעמיו אל עבר אחד מבתי המדרשות שבעיר שם יתפלל את תפילת המנחה וקבלת שבת כשלאחר מכן יאמר את דרשתו את דבריו הקדושים היוצאים מן הלב אל ליבותיהם של המתפללים מחזק מעודד ומקרב בדבריו את כלל המתפללים כשלאחר תפילת ערבית יעברו לפניו הציבור הק' לקבל את ברכתו, כמידי פעם האדמו"ר המשפיע לא יפספס את ההזדמנות ויאמר לכלל אלו "הברכה שלי לא שווה כלום אם אין בצידה איזו קבלה טובה שתקבלו. לא לכבודי אני דורש, אלא לכבוד אבינו שבשמים".

בהמשך הלילה, לאחר סעודת שבת, ישים האדמו"ר המשפיע את פעמיו אל עבר מדרשיה או בית הכנסת מרכזי שם יערוך את שולחנו כשסביבו עשרות בחורים מתחזקים, שם הם יושבים במשך שעות ארוכות ושרים שירי רגש, שירי שבת ושירי שמחה, כשבשיא עומד האדמו"ר בשיחת חיזוק בדרכי עבודת השם וברגש בחיבה ובאהבה הוא מקרבם כל אחד יחיד ומיוחד כל בחור הוא יהלום שככל שילטשו אותו כך יהיה שווה יותר.

בשיחה שערכנו עם אחד ממקורבי האדמו"ר המשפיע  אודות 'מסע השבתות', הוא מפרט: "עם כל החילוקים בחיי הרבי, ובפרט השוני בין הזברה של מאה שערים לנערים מתחזקים מת"א, לא ראיתי על קבוצת נערים מתחזקים שלא הושפעו משיחותיו של הרבי,  בשיחותיו אפשר לראות איך הדברים מתקבלים על כל לב".

לקראת סוף ה-'עונג שבת' האדמו"ר-המשפיע יושב עם כל בחור בנפרד, שם בקודש פנימה הבחור משיח את ליבו ומבקש את ברכתו של האדמו"ר אך הברכה נתונה בתנאי: "אני רוצה ממך התקרבות קטנה לאבינו שבשמים עליה תשמור בכל משמר קח ע"ע איזה מצווה", אומר האדמו"ה תוך שממשיך בבקשה: "ובזה תעשה נחת רוח לאבינו היקר ואהוב שבשמים ציצית תפילין נטילת ידיים קריאת שמע הקב"ה לא מחפש ממך משהו גדול וענק אך רוצה ומחפש את התקרבותך אליו". כאשר בחור לוקח ע"ע קבלה כלשהי, האדמו"ה קם ופוצח בריקוד, יחד עם הבחור שהגיע להתייעץ.

כחלק מפרויקט הקירוב, האדמו"ה ג"כ מחלק ציציות לכל אלו שמקבלים ע"ע ללבוש 40 יום כשבסיום הטיש בדר"כ שעתיים או יותר לאחר חצות לילה האדמו"ר המשפיע פוצח בריקוד אדיר עם כלל הבחורים.

על שנת השבת האדמו"ה כמעט יוותר. הוא חוזר בשעה מאוחרת מהטיש וכבר לאחר שעה או שעתיים יצטרך לקום ולהתחיל בהכנות לקראת תפילת שחרית, לטבול במקווה ולקרוא את כל ספר התהילים, כפי שנוהג מידי יום ביומו. כאשר התפילה בשעה מוקדמת, בדר"כ בין שבע לשמונה, כך שיוצא שהרבי ישן אולי שעתיים.

את תפילת השחרית יתפלל באחת מבתי הכנסיות שבעיר שם ימסור את דבריו קודם הוצאת ס"ת ויחזק את הציבור הק' בחידושים מהפרשה ובענייני השעה כשבהמשך יעבור לבית הכנסת נוסף שם ימסור את דברות קודשו לאחר התפילה או במהלך הקידוש שאחריה.

בהמשך לאחר הסעודה האדמו"ה ימשיך במסעו ויכתת את רגליו מבית הכנסת האחד למשנהו להביא את דבר ה' לחזק יהודים לאבינו שבשמים וכך ינדוד מבית הכנסת לבית המדרש למשור שיעורים ודרשות עד שעת תפילת המנחה.

בסוף השבת, רגעים ספורים לפני השקיעה ולקראת דמדומי החמה, האדמו"ה יכנס לסעודה שלישית שם יסעדו עשרות מתושבי השכונה. שם יערוך הרבי את הסעודה שלישית, ויישא את המשא המרכזי של השבת. שם הרבי יעורר את הציבור בענייני השעה והזמן, יעוררם לחזור בתשובה ולפשפש ולתקן המעשים כשהוא חוזר ומכריז במהלך השבת כי מי שישתתף בסעודה שלישית, בטוח לו שלא יצא בלא הרהורי תשובה.

לאורך שעות ארוכות, ישיר את שירי הרגש והנשמה וישפוך שיחו ודבריו בפני ציבור המשתתפים לעוררם בתשובה לאבינו שבשמים מתוך חשיכה כמנהג הבעש"ט הק' כשמידי פעם פורץ בבכי נורא על גלות ישראל ועל הניסיונות הקים העומדים על בני הדור הזה.

קודם צאתו מן העיר בה התארח, לא יוותר הרבי ויעבור לחטוף עוד מקום לעורר ולערוך בו סעודה רביעית, סעודת מלווה מלכה בה יחזק את הציבור. לפני מספר שנים, ראה האדמו"ר את הצורך  לכתת את רגליו גם במהלך השבוע בין ערי ומושבי ישראל שם יקבל את הציבור כ"א בתורו לקבל את ברכתו, אך גם פה הדמו"ר לא יוותר וידרוש קבלה טובה איזו מצווה קטנה ממנו להתקרב איתה אל אבינו שבשמים.

בנאות דשא לאבינו שבשמים

אנקודטה מעניינית קרתה במהלך דאצ'ה בעיר צפת, כשהאדמו"ה יצא אל בנאות הדשא לשוח בשדה עם מקורביו. באותה העת פגש הרבי שלשה בחורים צעירים, שעדיין אינן שומרים תומ"צ. על אף המרחק הרוחני, הרבי קרא אותם אליו, חיזקם ועודדם, ונתן להם את ברכות קודשו. כזהו הרבי של כלל ישראל, שחושב "איך להגדיל כבוד ה' יתברך בעולמו".

בחודש אלול וכן בשבתות השובבי"ם, אז האדמו"ר יכתת את רגליו בין הערים החרדיות, שם יערוך את שולחנותיו הטהורים כשמאות מתושבי הערים ישתתפו בהם בשירה ובזמרה ושיחות קודש אדירות ומעוררות בענייני השעה והזמן. בנוסף, ימסור את שיעוריו ודרשותיו במהלך השבת בין בתי הכנסיות שבעיר.

אנקודטה מעניינת נחזתה כאשר האדמו"ר שבת בעיר רכסים כשבמהלך השבת מאות מתושבי העיר ובחורי הישיבות הלומדים בה פוקדים את האולם בו שבת האדמו"ה ומשתתפים בעריכת שולחנותיו הטהורים כמובן בהשתתפות רבני העיר שליט"א מכח התשובה וההתעוררות בסעודה שלישית באו ונקבצו 3 בחורים כ"א בנפרד ונתנו האדמו"ה את הסמארטפון הטמא שלהם לנפצם.

צדיק גוזר – המופת של 'מעלה עמוס'

סיפורי ישועות הן מהדברים השגרתיים במעונו שבי-ם, אלפים מכל קצוות הארץ שעולים מידי יום ביומו להתברך מפי קודשו ולהיעווץ עמו רואים ישועות, אחד מהמופתים הבולטים שבהם הגיע למערכת 'המחדש' מפי בעל המעשה. "אני מתגורר ביישוב מעלה עמוס – אחת ממושבות הפריפריה", פותח בעל המעשה בדבריו וממהר להשלימם "וכדרכם של אנשי ישוב, דואג אני מידי פעם בפעם להחזקת התורה ורוח היהדות ביישוב ע"י פעילויות רבות שנעשות לתושבי המקום. מנהגי מידי שנה להביא רבנים ואדמורי"ם שישבתו אצלנו במהלך השבת, בכדי לרומם ולחזק את רוח הציבור.

באחת מן הפעמים שמעתי אודות הרבי וניסיתי בכה ובכה להזמינו אלינו בשבת, אך עקב אילוצים שונים לא עלה בידם והדבר לא יצא אל הפועל, באותה התקופה", מספר בעל המעשה. "ביתי נפלה למשכב וחלתה במחלה הנוראה, ניסנו את מזלנו ברופאים התקבלנו לברכות אצל גדולי ומאורי הדור, ואף כאחד שפחות רואה סימן בסגולות ניסנו גם זאת, אך לא ראינו ישועה בפתח, כשבמקביל המצב רק החמיר והדרדר. באותה התקופה התעסקתי פחות בנושא ארגון השבתות, אך השתדלתי כן לעזור ולסייע במקצת לרפואת בתי, הבאתי שניים מתושבי המקום שיסייעו בעניין וב"ה ההצלחה ראתה אור.

השניים ששמעו אודות הרבי החליטו להביאו לשבות במהלך אחת מן השבתות במושב, וכאחד ששמע מעט אודותיו, הנהנתי באישור לדבר. הם, שעשו את העבודה במיומנות מרובה, הצליחו והדבר עלה בידם כך שהרבי הגיע לשבות במחיצתנו בשבת פר' במדבר", ממשיך בעל המעשה בדבריו.

"באותה השבת הפקדנו אחד מבני המשפחה שישמור על בתי בביה"ח, כך שהזדמן לי ושהיתי בביתי עם הילדים. השבת החלה תוך קבלת שבת, כשלאחמ"כ שמעתי דברי חיזוק מהרבי. כך גם תפלת מעריב, ולאחמ"כ הטיש שהתקיים בחצות הלילה. בסיומו של השולחן, ניגשו עשרות התושבים לברכה אצל הרבי, ואני שזקוק לישועה כה גדולה ניצלתי את ההזדמנות.

לאחר שפגה לה קבלת הקהל והציבור התפזר לביתו, ראיתי לסור אל הרבי ולתנות בפניו את מצבה של בתי השרויה על ערש דווי. ממחשבה למעשה, ניגשתי ופתחתי בסיפורי אודות פעילותי במושב למען חיזוק גדרי התרה והקדושה, וכמו כן שחתי אודות מצבה הקשה של בתי", מספר בעל המעשה תוך שהתרגשות נכרת בקולו.

"הרבי פתח והתעניין במעט במצבה של בתי ולבסוף שתק מעט, עד שלאחר מס' דקות הרים עיניו שכבר עייפו מכורח העבודה, הסתכל עליי שניות בודדות ואמר: 'אם תקח על עצמך את העול הכספי של אחת מהשבתות, אשתדל בעדך ובעד בתך' וחתם. נדהמתי", אומר בעל המעשה, והמשיך: "הגיע לו מוצאי השבת ומחיל אל חיל בררתי אצל מקורבי הרבי ואנשיו את הסכום בה מסתכמת השבת הנוכחית ומיד דאגתי להעברת הכסף לחשבון המיועד".

הישועה לא רחקה מלבוא. הגיע יום ראשון ואני כהרגלי עושה את דרכי לביה"ח אך שם שלא כהרגלי אני שומע בשורות טובות ומעודדות על בתי מפי הרופאים. עדיין המצב קשה, אך מעודד. והנה לא עברו אלא ימים אחדים" חותם בעל המעשה בהתרגשות, "ובתי כבר הועברה למחלקת שיקום, שם שהתה למס' שבועות ולאחמ"כ חזרה לביתה. אין לי מילים להוסיף".

אחד ממקורבי האדמו"ר המשפיע, היטיב לבאר בפנינו כי "המעשה הזה חקוק וחרוט בפי כלל מקורבי האדמו"ר וחסידיו כ'המופת של מעלה עמוס', זאת לאור העובדה כי האדמו"ר ממעט להשתדל ובוודאי שלא להבטיח ישועה למאן דהוא כפי הוראת אביו הרה"ק מ'דברי אמונה' זצוק"ל".

המשבקי"ם, אנשי החצר והמושכים בחוטים

בסביבתו של האדמו"ר המשפיע, נמצאים מס' מצומצם של מקורבים זאת עקב התנגדותו לאנשי חצר ומשב"קים. גם אנשי החצר אשר כבר נמצאים בסביבתו, מסייעים בידו ומשמשים בקודש כמידי יום.

המרכזי שבהם הוא הרב יוסף חיים פריילניג גבאו ומקורבו של האדמו"ר המשפיע מזה שנים, בכל עניני החצר על פיו יישק דבר. האירועים השיחות והטישים לא יערכו לפני אישורו הסופי. מסעות הקודש, אף הם לא יערכו לפני בדיקה מקיפה שלו על אופן המסע וביקורי הקודש בבתי האדמורי"ם שבגולה. קרבתו של הרב פרילניג להאדמו"ה באה לידי ביטוי גם אצל אחיו של האדמו"ה, ה"ה האדמו"ר מתולדות אהרן והאדמו"ר מתולדות אברהם יצחק אשר מעניקים לו חיבה יתרה לאור עבודתו הנאמנה בחצר אחיהם.

המושך בחוטים הינו הרב מיכל מרקוביץ נאמנו ומקרובו של האדמו"ה. הרב מרקוביץ המופקד בעיקר על העניינים הכספיים שבחצר, עומד גם הוא בראש הפירמידה. במקורו, הרב מרקוביץ הינו חסיד תולדות אהרן, אך עקב כך שמרבה הוא לבוא בהיכלו של האדמו"ה, נוצר קשר הדוק וחם בינו לבין החצר מה שהביא אותו להתמנות כגבאי הכספים בכל עניני החצר, הן על התפעול הכלכלי של ההדלקה המרכזית בל"ג בעומר ועד ל'בית הכנסת אורחים' גם הוא בל"ג בעומר. את הטיסות ומסעות הקודש של האדמו"ה ילווה הרב מרקוביץ את האדמו"ה תוך דאגה רבה אף לבריאותו של האדמו"ה.

בין אנשי החצר ניתן למנות אף את הרב עילאי חיים מנאמני הבית. הרב חיים מופקד הוא על ענין השבתות הנערכות כמידי שבוע כאמור, על העניין המורכב למדי המערים קשים רבים בנושא הטכני – ההערכות לקראת כל שבת ושבת – עומד הרב חיים כאשר תחתיו צוות הנהלה מצומצם שדואג לעריכת השבתות על הצד הטוב ביותר. העבודה המורכבת בעניין השבתות, הקנתה לרב חיים אמון והערכה רבה בפני האדמו"ר המשפיע, זאת לאור המורכבות הרבה שבה, את הרב חיים ניתן לפגוש בנושאים רבים בחצר האדמו"ר המשפיע, בהם הוא מעורב, זאת לאור קרבתו והערכתו הרבה אצל האדמו"ה.

הקשר עם גדולי ישראל

קשר חזק וחם היה להאדמו"ר המשפיע שליט"א עם מרן שר התורה הגר"ח קניייבסקי זצ"ל, כמידי ערב ראש השנה היה עולה האדמו"ר המשפיע למעונו של מרן הגר"ח בכדי להתברך בברכת השנים,  כאשר באחת מן השנים הראהו מרן הגר"ח את הספר 'שומר אמונים' של סבו, ואף התבטא בפניו כי הוא "לומד בזה מידי יום ויום, וירשו בירושה מהסטייפלער".

ידידות רבה שררה בין האדמו"ר המשפיע למרן הגרמ"י לפקוביץ זצוק"ל. המעניין הוא כי הקשר בין האדמו"ר המשפיע למרן הגרמ"י הוא שהביא את 'מסע השבתות' של האדמו"ר המשפיע, זאת עקב ברכתו של מרן הגרמ"י כי מה שיזכהו בזרש"ק הוא חיזוק העם שבארץ ובגולה, ע"י עריכת שבתות בכל עיר ועיר.

הערכה רבה שוררת בין האדמו"ר המשפיע לבין זקני הדור, ביניהם האדמו"רים מאמשינוב ומטהאש, המשפיע ר' צבי מאיר זילברברג, והאדמו"ר ר' איצה מאיר מורגנשטרן מ'תורת חכם' ועוד.

המעמדים המרכזים בחצר

המעמד המרכזי בחצר האדמו"ר המשפיע  הינו מעמד 'זאת חנוכה' שם עורך האדמו"ר המשפיע שליט"א את שולחנו למשך שעות ארוכות בשירה ובזמרה תוך שמאות איש צופים בריקודי אש קודש בעת שריפת הפתילות.

מעמד מרכזי נוסף בחצר האדמו"ר המשפיע הוא מעמד ההדלקה בל"ג בעומר בהר מירון סמוך ונראה לציון הרשב"י, שם משתתפים אלפי איש כמידי שנה.

כמידי שנה בשנה במהלך ל"ג בעומר מתופעל במעלה ההר 'בית הכנסת אורחים' שבו סועדים אלפי העולים מירונה במהלך היום כולו.

נשמת כל חי

בשבת פרשת חקת אשתקד, התמוטט הרבי באמצע עריכת הטיש בעת ששהה בבית הכנסת 'יחל ישראל' ברחוב דובר שלום בבית שמש, שם לפתע התמוטט סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר.

כונני 'צוות הצלה' מבית שמש הוזעקו למקום במהירות והעניקו לו טיפול רפואי ראשוני לאחר שהדופק ירד והיה במצב של סכנת חיים. חסידיו ושומעי לקחו העתירו בתפילה ובקעו את הרקיעים לרפואתו ואכן שב הרבי לאיתנו וזמן קצר לאחר מכן מאז התאושש הרבי בחסדי שמים ואף בצהריים ערך סעודת הודיה ואמירת 'נשמת' בהתרגשות גדולה בבית המדרש קאסוב בירושלים.

הרבי אמר את ה'נשמת' בהתעוררות גדולה כשהחסידים פורצים בריקוד סוער.