על רקע מלחמת חרבות ברזל, ולקראת יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל, החליטו נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים יריב לוין, לצאת במתווה חנינות מיוחד אשר בבסיסו הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בתקופה זו. המתווה הוא תוצר של עבודת מטה משותפת של הדרגים המקצועיים בבית הנשיא ובמחלקת חנינות במשרד המשפטים, והוא נקבע לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע במשרדי הממשלה ובגופי ביטחון רלוונטיים.
בדומה לחנינות שניתנו בעבר על רקע מלחמות ישראל ואירועים לאומיים, סברו נשיא המדינה ושר המשפטים כי ימים קשים אלה, כמותם ישראל לא ידעה, מצדיקים ואף מחייבים הפעלת סמכות החנינה בצורה נרחבת, אך לא גורפת. זאת, מתוך רצון להציע הקלה מסוימת לאזרחי ישראל המתמודדים מזה חודשים ארוכים עם אתגרים משמעותיים, כמו גם מתוך הכרח בצמצום פערים חברתיים והתחשבות במאפיינים המפורטים במתווה.
במסגרת המתווה המיוחד, הפעלת סמכות החנינה תחול במספר תחומים
- מתן חנינות למחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב יותר, לחיילי מילואים ששרתו פרק זמן משמעותי במילואים במלחמת חרבות ברזל.
- המשך המתווים המיוחדים להקלה בקנסות שנועדו בין היתר ללוחמים בסדיר ובמילואים בצה״ל ובכוחות הבטחון, משפחות שכולות ומשפחות החטופים, וכן עבור משפחות מפונים ומי שביתם נפגע במלחמה – אשר נקלעו למצוקה כלכלית בשל המלחמה. גם המתווה הנוגע לקנסות בגין עבירות תכנון ובנייה, בתנאים שנקבעו במסגרתו, עדיין תקף.
- יישקל מתן הקלה בעונש מאסר לאסירים בעלי מאפיינים שונים כמו קרבה לחלל, נפגעי פעולות איבה, חטופים או מאפיינים נוספים שיפורטו בהמשך, זאת כאשר האסירים ריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם. כמו כן יישקלו הקלות בעונשי מאסר, כאשר מדובר במאסרים קצרים, ובאסירים שריצו לפחות שליש ממאסרם.
- ככל שיוחלט על מתן חנינה בדרך של קיצור תקופת המאסר, האסיר יוכל להגיע לדיון לפני ועדת השחרורים במועד מוקדם יותר, והוועדה תחליט אם לשחרר אותו כאסיר ברשיון, בשחרור על תנאי.
- הארכה ותיקוף מדיניות מתווה החנינות לשנת ה-75 של מדינת ישראל תוך דגש על בקשות חנינה של מערכת הביטחון, הלומי קרב ונכי צה"ל.
המתווה יחול במשך שנת ה-76 למדינת ישראל.
יודגש, כי חנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשות חנינה ושקילת כל מקרה גופו ולאחר קבלת חוות דעת של הגורמים המוסמכים, והפעלת שיקול הדעת של נשיא המדינה לברר כל תיק ותיק כמקובל. זאת, על מנת להבטיח כי החנינות שיינתנו במסגרת המתווה המיוחד אינן מסכנות את הציבור, ואינן פוגעות באכיפת החוק. עוד יודגש, כי מתווה חנינות מיוחד זה אינו מונע הגשת בקשת חנינה על ידי כל אדם, במסגרת סמכות החנינה הנתונה לנשיא המדינה, וכמובן כפוף לסדרי העדיפויות של הנשיא כמפורט באתר בית הנשיא.
הבקשות ייבחנו על ידי מחלקת חנינות במשרד המשפטים, אשר תגבש בעניינן חוות דעת שיועברו להמלצת שר המשפטים ולאחר מכן לבחינה במחלקת החנינות בבית הנשיא ולנשיא המדינה.
כידוע מדיניות הנשיא בתחום סמכות החנינה, נתונים מספריים אודות ההחלטות שניתנו על ידי הנשיא והמאפיינים העיקריים להחלטותיו מתפרסמים באופן תקופתי באתר בית הנשיא, במסגרת מדיניות השקיפות עליה הכריז הנשיא, בסמוך לאחר כניסתו לתפקידו.
נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר בתגובה: ״השנה תחושת הערבות ההדדית והאמונה בצדקת הדרך מלוות ברגשות כאב עזים ומטלטלים, ובנחישות בלתי נגמרת להשבת החטופות והחטופים לביתם. המציאות שינתה את פניה בשבעה באוקטובר, ואזרחי ישראל מתמודדים מזה חודשים ארוכים עם אתגרים משמעותיים. ובשעה שבה החברה הישראלית התגלתה במלוא עוצמתה, עלינו לזכור את אלו שנרתמו ועודם נרתמים למען ביטחון העם והמדינה.
מוסד החנינה היווה מאז ומעולם דרך לשקף את ערכי החברה וצרכיה, ולנהוג לפנים משורת הדין, באופן חוץ-משפטי, עם אלה הזקוקים לכך. ולכן השנה, השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ונושיט בו יד תומכת עבור אלה שתרמו תרומה משמעותית לביטחון המדינה.
זוהי דרך נוספת להפיח תקווה ורוח בעמנו, זוהי דרך נוספת של המדינה ומוסדותיה לשקף את ערכי החברה ולתמוך באלה הזקוקים לכך.״
מדוע בכלל צריך לדון בנושא שהרי מראש החק מקל בעונשם של פושעים ולכן הם ממשיכים לפשוע ההיפך צריך להעניש בחומרה פושעים ולא להקל בעונשם.
טייטל, יגאל עמיר,בן דוד,וכ"ו