צבר רפואה מאפשרת טיפול ואשפוז בית למתבגרים עם הפרעות אכילה המתמודדים עם בולימיה והפרעות אכילה אחרות. האשפוז הביתי מיועד למתבגרים בגילאי 11-18 המתמודדים עם בולימיה, אנורקסיה, ועוד הפרעות אכילה חמורות. תכנית הטיפול מותאמת להתמודדות עם האתגרים הייחודיים שמציבות הפרעות האכילה, ומאפשרת למתבגר ולמשפחתו להמשיך לנהל אורח חיים רגיל ככל האפשר, כולל הליכה לבית ספר ופעילויות חברתיות. גישת השירות מתמקדת בצרכים וברגישויות המובהקות של קבוצת גיל זו, ומספקת מסגרת המכירה בטבעם המורכב של מצבים אלה.
הפרעת האכילה בולימיה נרבוזה מאופיינת באכילת יתר ולאחריה התנהגויות למניעת עלייה במשקל. הבולימיה מציבה אתגרים משמעותיים לרווחה הפיזית והנפשית של הסובלים ממנה.
בולימיה אינה עניין של אכילה רגשית מדי פעם. מדובר בתופעה חוזרת ונשנית של אכילה מוגזמת, שבמסגרתה המתמודדת/ת צורכים כמויות גדולות של מזון בתוך תקופה קצרה. המחלה מלווה לעתים קרובות בהתנהגויות "מפצות" כמו הקאות מכוונות, פעילות גופנית מוגזמת או שימוש בחומרים משלשלים.
האכילה המופרזת וההתנהגויות המפצות המאפיינות את המחלה מתנהלות לעתים קרובות בסתר. אנשים עם הפרעת האכילה זו בדרך כלל עושים מאמצים רבים כדי להסתיר את התנהגותם עקב רגשות בושה, אשמה ורצון לשמור על תחושת שליטה ופרטיות. אכילה מוגזמת, הכרוכה בצריכת כמות גדולה של מזון בתקופה קצרה, נעשית לעיתים קרובות בבדידות כדי למנוע שיפוטיות או ביקורת.
האופי החשאי של התנהגויות אלו עלול להקשות על בני משפחה, חברים או אפילו אנשי מקצוע לזהות את סימני המחלה. אנשים עם בולימיה עשויים לפתח אסטרטגיות להסתרת פעולותיהם, כגון שימוש בדיסקרטיות בחדרי שירותים או עיסוק בהתנהגויות מפצות כאשר הם מאמינים שלא יראו אותן.
ההיבט הסודי של הבולימיה מגביר את מורכבות ההפרעה ויכול להקשות על הנפגעים לפנות לעזרה. זיהוי הסימנים והבנת האופי של התנהגויות אלו חיוני להתערבות מוקדמת ומתן התמיכה הדרושה לאנשים המתמודדים עם בולימיה.
זיהוי סימני מחלה זו כרוך בתשומת לב לאינדיקטורים התנהגותיים, רגשיים ופיזיים. אינדיקטורים אלו יכולים להיות עיסוק יתר במשקל וצורת הגוף, הליכה תכופה לשירותים לאחר הארוחות, וכן עדות להתנהגויות של התרוקנות כגון נוכחות של חומרים משלשלים ועוד.
אילו טיפולים קיימים עבור המתמודדים עם בולימיה?
ייעוץ תזונתי: הקניית הרגלי אכילה מאוזנים ויצירת תכניות לארוחות מותאמות אישית, ע"י דיאטנים, תוך התחשבות בצרכים התזונתיים של המטופל.
פסיכותרפיה וייעוץ: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יעיל במיוחד. CBT עוזר למטופלים לזהות ולאתגר התנהגויות ודפוסי חשיבה לא בריאים הקשורים לבולימיה.
ניטור רפואי: בדיקות רפואיות סדירות למעקב אחר הבריאות הגופנית, תוך הערכת סימנים חיוניים, רמות אלקטרוליטים וסיבוכים שונים. מעקב רפואי צמוד מבטיח התערבות בזמן והתאמות לתוכנית הטיפול לפי הצורך.
טיפול תרופתי: במקרים מסוימים, תרופות עשויות להירשם לטיפול במצבים כגון דיכאון או חרדה.
גישות הוליסטיות: גישות הוליסטיות כוללות פעילויות וטכניקות להפחתת מתחים. תרגולים אלו תורמים לבריאות נפשית ופיזית כללית, ותומכים במסע ההחלמה.
הדרכה: מתן הדרכה על מהות הבולימיה ופיתוח כישורי התמודדות. המטופלים לומדים לזהות טריגרים, מפתחים מנגנוני התמודדות בריאים יותר ובונים חוסן כדי למנוע הישנות.
תמיכה שוטפת: לאחר השלב הראשוני של הטיפול, מתבצעים תמיכה ומעקב שוטפים באמצעות אנשי מקצוע. המשך מפגשי טיפול וגישה לקבוצות תמיכה תורמים להתאוששות מתמשכת.
טיפול ואשפוז בית בחולים במחלת הבולימיה נרבוזה, המשלב את בני המשפחה בתהליך הטיפול, הוא אופציה נוספת עבור משפחות המעוניינות לשמר את שגרת החיים והרוגע של המטופל. ביקורי בית של צוות רב מקצועי יוצרים סביבה תומכת לתקשורת פתוחה, הבנה והשתתפות פעילה בהחלמתו של המתבגר. שיתוף המשפחה מסייע ביצירת סביבה ביתית נוחה ותומכת.
מכלול שירותי הרפואה שמעניקה 'צבר רפואה' מותאם באופן מלא לאורח החיים החרדי. ב'צבר רפואה' פועלים בשת"פ עם מוקד ה.ר.ב. – מענה הלכתי רפואי בהכוונת הגרמ"ש קליין שליט"א. מאושפזים החפצים בכך, זוכים לטיפול תוך הקפדה על ליווי ויעוץ הלכתי מלא. בנוסף, ביקורי הבית מותאמים למועדי השבתות וחגים, כאשר לא מדובר בפיקוח נפש.
