הבוקר נערכו טקסי זיכרון רבים בבתי העלמין של חללי צה"ל, בהשתתפותם של שרים וחברי כנסת מכלל הסיעות.
על פי הנוהג, הממשלה שולחת שר, או סגן שר, מטעמה לכל אחד מבתי העלמין, שם הם נושאים דברים ומשתתפים בצער המשפחות השכולות. אלא שמאז הקמת הממשלה, בשמאל הישראלי מנצלים גם את היום הזה כדי לפגוע בממשלה וקוראים קריאות נגד השרים המשתתפים.
בעוד בשנה שעברה הקריאות היו נגד הרפורמה המשפטית, או שאר סיבות, השנה הקריאות הגיעו בשל המלחמה הקשה והמחדל הביטחוני שהוביל לטבח הקשה ביום שמחת תורה.
אחד מהשרים ש-"זכו" לקריאות בוז וגנאי, היה יו"ר יהדות התורה, שר השיכון יצחק גודלקנופף שהשתתף בטקס שנערך בבית העלמין בעיר רחובות.
אחת מאלו שנכחו במקום, הייתה עדי כהן – מייזלס, אחותו של הק' ניתאי מייזלס הי"ד, שנפל בראשית הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, שטמון במקום. ברשומה שפרסמה ברשת, היא יצאה להגנתו של השר גולדקנופף ותקפה בחריפות את הקריאות נגדו.
"היום חוויתי את אחת החוויות הנוראיות של החיים שלי" היא פתחה. "אבל לא בגלל הברור מאיליו. לא בגלל שלפני ארבעה חודשים וחצי איבדתי את אחי הקטן. ולא בגלל החרדה הגדולה שלי ממה ואיך יהיה בבית עלמין הצבאי בפעם הראשונה.
לא בגלל הפחד הגדול שלי מאיך אצליח לשרוד את הצפירה שמפלחת את הלב. לא בגלל שבתוך הלב שלי כבר ארבעה וחצי חודשים יש לא רק את הכאב שלי אלא גם את הכאב של ההורים שלי, של בעלי,של הבנות שלי,של האחים שלי ובטח שכחתי עוד קצת כאב שיש לי בלב עמוק.
אלא בגלל, שבזמן הטקס כשעלה השר לדבר (וזה ממש לא רלוונטי מי הוא) התחילו קבוצה של אנשים לצעוק עליו. כל הזמן שהוא דיבר היו צעקות רמות. הייתי המומה. כאב לי בלב. עוד יותר. הדופק שלי השתולל. הרגשתי שקשה לי לנשום. כל מה שהצלחתי להחזיק למעני ולמען הסובבים איים להתפרץ" היא מתארת.
האחות הוסיפה: "והשיא היה שהשר להפתעתנו בחר לדבר על ניתאי. לספר את סיפור גבורתו, לספר עליו, על מי הוא היה, איפה התנדב, וכל הזמן הזה- צעקות! חוויה נוראית. מזעזעת. מחרידה. שום הכנה נפשית לא הכינה אותי למה שעברתי היום. נפגעתי. באופן אישי. נעלבתי. ואני כועסת. תתביישו. אתם לא שווים את האוויר שאתם נושמים ואתם לא שווים את כל החיילים שנפלו שיום אחד מוקדש להם. תתביישו", כתבה.
ברור שאנשים מסוימים מגיעם לשם בכוונה תחילה והתקשורת דואגת להעצים ולהגדיל זאת
ישנם אנשים שמעונינים לפרק את המדינה ולזרוע הרס שנאה וחורבן
עלינו לזכור שרובנו באהבה אחדות והשתתפות ויש קומץ מזערי שפשוט נותנים לו במה ענקית ורמקול עוצמתי
וזה לא משנה מה תמיד הם ימצאו על מה לחרחר ולשבר
וזה כואב נורא שאנחנו כעם איבדנו חיילם יקרים אהובים וקדושים ויש אנשים שאינני יודעת איפה ראשם נמצא
תודה שאת מעיזה להגיד את מה שכולנו חושבים עליהם,הם באמת לא שוים
50 שנה מאז מלחמת יו״כ אשתי ואני משתדלים כל שנה להשתתף בטקס ברחובות. מכבדים את זכרו ופוקדים את קברו של בן דודה של אישתי סרן ישכה חרמץ הי״ד שנפל ברמת הגולן בפעולת גבורה שעליה קיבל צל״ש לאחר מותו. לאחר הטקס נפגשים כל מוקירי זיכרו בבית המשפחה. ישכה נפל בגיל 24 והיום היה אמור להיות בן 75 מעולם לא שאלתי מה דעותיו הפוליטיות הוא יצא להלחם למען מדינת ישראל סביב קברו טמונים מאות גיבורים דתיים וחילוניים, שמאלנים וימניים, אשכנזים ומזרחיים מיטב הנוער מכל הזרמים שהמשותף לכולם שנלחמו כתף אל כתף למען המדינה. בשנה שעברה קבוצת אנרכיסטים נושאי דגלים שחורים בלי בושה… להמשך קריאה »
הבעיה היא שבסוף חולי הנפש האלה קובעים את סדר היום במדינה, ואתם צריכים לעשות אזכרה פרטית