גלי ההתייקרויות ששטפו את המשק בתחילת השנה כמעט נשכחו, כאילו נספגו בתקציב המשפחתי. משפחות רבות החלו להקפיא תוכניות, לעכב רכישות "כבדות" ולהפטיר אנחה בכל חודש עם בוא פירוט האשראי. משפחות אחרות צמצמו חסכונות ואחרות נכנסו עמוק יותר לבור החובות.
בשבועות האחרונים החל גל נוסף של עליות מחירים. חברות המזון הגדולות העלו מחירים אחת אחרי השנייה, כמו מפולת של אבני דומינו. רק שהן נופלות על ראשיהם השחוחים של הצרכנים ועל כיסם המצטמק וכספם הנשחק.
מייקל אייזנברג, מייסד ומנהל שותף בקרן 'אלף' שמנהלת קרוב למיליארד דולר של הון סיכון, ונמנה על המשקיעים הבכירים בסטארט־אפ הישראלי 'רייזאפ', אינו איש בשורה בכל מה שקשור ליוקר המחייה. אייזנברג שכבר ב־2017 נמנה על 25 משקיעי ההון סיכון המצליחים ביותר בעולם, לפי העיתון 'פרובס', אומר שהעולם כולו נכנס לתקופה של עליות מחירים. לדעתו לא מדובר באינפלציה כי אם בסְטַגְפְלַצְיָה.
"סטגפלציה שונה מאינפלציה כי המחירים עולים על־אף שאין יותר כסף ביד. האבטלה עולה, המיתון מתגבר ובכל זאת המחירים עולים. זה חמור יותר מאינפלציה כי הרשויות נמצאות בדילמה לא פשוטה. העלאת ריבית תעמיק את המיתון. אבל הורדת ריבית, תשפוך דלק על מדורת ההתייקרויות".
אייזנברג אומר שתקופות כאלו מחייבות חשיבה מחודשת ויציאה מהקיבעון. עליות מחירים מצמצמות את ההכנסה הפנויה, מקשות על משפחות לחסוך לחתונות הילדים ועלולות להכניס את המשפחה לסחרור כלכלי. הוא, אב לשמונה ילדים וסב לשני נכדים, יודע שמשפחה ברוכת ילדים, היא גם ברוכת הוצאות. "ולכן, אם בכל זמן יש להתנהל בחיסכון, הרי שעתה זו פשוט חובתה של כל משפחה".
נוסף על היותו משקיע הון סיכון בעל "מגע ידי זהב" כהגדרתו על־ידי העיתון פרובס, אייזנברג הוא סופר שכתב חמשה ספרים שחלקם עוסקים בעקרונות הכלכלה והעסקים כפי שהם באים לידי ביטוי בתורה. כך למשל הספר 'עץ החיים והכסף' ששואב את עקרונות הכלכלה והעסקים מספר בראשית למאה ה־21 או הספר 'שבט שואג', שעושה את אותו דבר אך מספר ויקרא, והספר 'חלב, דבש ואי־ודאות', שלומד זאת מספר במדבר.
ההשקעה שלו ברייזאפ נובעת גם משיקול ערכי. "אנחנו מאמינים שעסקים וחברות צריכים לפעול בהתאם לערכים. והערך שבא לידי ביטוי בפיתוח של רייזאפ הוא ערך עליון. התורה מצווה 'כי ימוך אחיך'. אנחנו יודעים שהרמב"ם אומר שהמצווה הגדולה יותר היא לדאוג לזולת שתהיה לו פרנסה וכך לא יזדקק לצדקה ואפילו לא להלוואה. אבל גם מי שיש לו פרנסה יכול לחיות טוב יותר. זו בדיוק הבשורה של רייזאפ וזו גם המטרה שלנו. אנחנו רוצים להביא למצב שכל משתמש באפליקציה יגלה שיש לו הרבה יותר כסף מכפי שהוא חושב. זה כבר קרה לאלפי משתמשים. זה יכול לקרות לכל אחד. יש דרכים רבות להרוויח. תודה לה' שיש לנו אפשרות למודל עסקי כזה בו אנחנו גם מרוויחים וגם מאושרים מכך שעזרנו לעוד כמה אלפי משפחות לחיות טוב יותר".
אייזנברג שנולד וגדל בארה"ב ועומד כיום בראש אחת מקרנות ההון סיכון הישראליות המפורסמות באקו־סיסטם הישראלי, אומר שלישראלים יש גמישות מחשבתית, כושר המצאה ויכולת אלתור שמציבים אותם במקום הראשון בעולם במספר חברות ההזנק (סטארט־אפים) לנפש. גם את רייזאפ, הוא רואה כמודל שייצא מישראל לעולם כולו. הרעיון לרתום את חכמת ההמונים לטובת ההמונים, הוא למעשה מה שעומד מאחורי הפיתוח של רייזאפ.
"הפלטפורמה מבוססת על חכמת ההמונים. היא לומדת את הרגלי הצריכה של המשפחה ובתוך זמן קצר מאתרת את נקודות התורפה ומציעה את ההמלצות שלה שמבוססות על התנהגותם של רבים אחרים באותו מצב. היא לוקחת את הטוב מכל אחד ומשתפת את כולם. כך, אנשים מדווחים כעבור חודשיים-שלושה של שימוש, על חיסכון ממוצע של עשרות אחוזים".
עשרות האחוזים הללו הם בממוצע כ־60% שזהו חיסכון פנומנאלי, בוודאי כשמדובר במשפחה חרדית שחוסכת שקל לשקל כדי לחתן את הילדים. נכון שזה עולה כמה עשרות שקלים בחודש, אבל זה חוסך אלפים. "עבור הרבה משפחות דבר כזה יכול להיות הצלה של ממש", אומר אייזנברג.
לרייזאפ יש כבר אלפי משתמשים מרוצים אך מתברר שהיא מציעה גם מעגלי תמיכה בבחינת איש את רעהו יעזורו. כך שהאדם, שהוא כלשון הרמב"ם, "מדיני", כלומר יצור חברתי, זוכה למעין תמיכה חברתית בצעדים שדורשים משמעת עצמית. צעדים שיש עמם תגמול משמעותי – יותר כסף שנשאר בכיס ואפשרות לרכוש נכס שיניב עוד הכנסות.
