מאז הוא היה ילד אני מתפללת עליו, מאז שנולד חלמתי שהבן שלי יהיה תלמיד חכם, כזה שכל מי שמדבר איתו שומע דברי תורה ניתזים מפיו.
אבל כמו שאומרים חלומות לחוד ותוצאות לחוד, מאז שאני מכירה אותו הוא לא ממש הסתדר עם הגמרא, הוא רצה ללמוד, מאוד רצה, אבל לא היה מי שיהיה עם מספיק סבלנות בשביל להסביר לו.
אף פעם זה לא הסתדר לי, יש לו ראש כזה טוב, הוא כל כך חכם, הוא מצליח בכל משימה שאני נותנת לו אז למה כשזה הגיע לגמרא הוא פחות הצליח?
אני זוכרת את כל המבחנים שהוא הביא הביתה, כולם עם שישים ומטה… עוד פעם נכשל ועוד פעם נכשל, וכל הזמן נכשל.
כשהוא היה מגיע, והיה מביא לי את המבחן הייתי רצה לחדר ובוכה לקדוש ברוך הוא:
ריבונו של עולם, מה אני יכולה לעשות, כל כך טרחתי לסחוב אותו תשעה חודשים, כל כך הרבה התפללתי שיגדל ללמדן גדול, כשהוא היה תינוק עטפתי את מיטתו עם עמודי גמרא מצולמים, כל הזמן שרתי לו שירים על גדולי ישראל, מה אני יכולה לעשות שהוא יצליח בלימוד?
ריבונו של עולם, הוא הילד שלי ושלך ביחד, הוא לא רק שלי, אני עושה את כל מה שאני יכולה בשבילו, אני באמת מתאמצת, ערה לילות לחזור איתו על החומר, אבא שלו משקיע בו גם כן כל הזמן, הוא מראה לו דוגמא חיה, אני משיגה לו מורה פרטי, מה יהיה?
אני זוכרת את זה כמו היום, מנגבת את הדמעות יוצאת מהחדר ונותנת חיבוק לילד, הוא כל כך רוצה להצליח, אבל שום דבר לא דיבר אליו. שום דבר לא הצליח לו.
וכך הוא גדל, עבר מכיתה לכיתה, עלה לישיבה קטנה והמשיך לישיבה גדולה, מצא לעצמו עיסוקים אחרים, ברוך השם לגמרי בתלם, הרגיש שהוא מצליח במחוזות אחרים, אולי חומש אולי משנה, אבל גמרא? הוא כבר התייאש מזה.
אתמול בלילה, טלפון מהבן שלי: "אמא את יושבת? כן אני יושבת, למה?"
אני כבר לא ידעתי מה לחשוב, מה הוא הולך לספר לי, הוא בדיוק יצא לבין הזמנים לטיול קברי צדיקים באוקראינה עם כמה חברים, הראש שלי כבר רץ רחוק, הלב שלי התחיל לדפוק…
"אמא אני לא רציתי לספר לך, אבל אני יזמתי את הטיול לקברי צדיקים. למה? כי אני הולך לסיים סיום מסכת בגמרא? אמא את שומעת אותי? אמא? את שם?"
"אתה? סיום מסכת בגמרא?" כמעט שהתעלפתי במקום, לא יכולתי להגיד מילה, לא יצא לי כלום מהפה, הכל הסתחרר סביבי, הכל חזר אליי, כל התפילות כל התחינות כל הדמעות שהורדתי, הכל הגיע בבום אחד גדול, הבן שלי? שמעולם לא הסתדר עם גמרא, נסע לאוקראינה לקברי צדיקים בשביל לעשות סיום מסכת בגמרא?
"שאלה אחת בני היקר – איך עשית את זה?"
"אמא, יומי! זאת התשובה! יומי המהפכה הגדולה בעולם של לימוד הגמרא, חברים סיפרו על זה בכזאת התלהבות אמרתי אני חייב לנסות, ניסיתי ופשוט הצלחתי ללמוד גמרא! אמא, לא רציתי לספר לך כי פחדתי שלא אצליח, אבל עכשיו אחרי שלושים ושתים ימים בסך הכל שסיימתי מסכת אני מספר לך, את מבינה מה זה אמא? ממצב שאני לא יודע כלום בגמרא, והיום אני שוחה בגמרא!"
אני אפילו לא זוכרת איך השיחה הסתיימה, כבר לא ראיתי כלום, לא שמעתי כלום, לא הרגשתי כלום, הבן שלי הצליח לסיים מסכת לראשונה בחיים! הבן שלי שכל כך חלמתי שיהיה למדן, הבן שלי שהלך לישון עם שיר על גמרא, וקם עם שיר על גמרא, הבן שלי שמעולם לא הסתדר עם הגמרא, הצליח ללמוד מסכת שלימה!
איזה עושר, איזה אושר, איזה ברכה, איזה תהילה, מה אני יגיד לך ריבונו של עולם, פשוט תודה לך השם, אלף פעמים תודה שהכרת לבן שלי את יומי, הבטחתי שאני יפרסם את זה בכל מקום שאוכל, אז עכשיו אני מפרסמת:
יומי זה המקום של כל אחד ללימוד גמרא! אם אתה רוצה להיות יהודי שחי גמרא, מבין גמרא, וחבר קרוב של הגמרא – יומי זה המקום שלך!
יומי זה המקום לגמרא לאנשים למדנים שכבר סיימו ש"ס ויומי זה מקום לאנשים שעדיין לא התחילו ללמוד ש"ס, יומי זה הבית של הגמרא! יומי מצמיח גאונים בגמרא!
