כותרת משנה:אני בתשובה כבר קרוב לחמש שנים, אני זוכר את זה כמו היום, ניצחתי בקרב בספרד, התכוננתי אליו חצי שנה ברציפות, סחבתי שקי חול, רצתי בשוחות, התאמנתי כל יום כמעט עשר שעות עם הפסקות קצרות, מול שק האגרוף, הרמתי משקולות בלי סוף, אכלתי מעט מאוד, ישנתי מעט מאוד, ופשוט התאמנתי והתאמנתי.
התאמנתי בלתת, והתאמנתי בלקבל, ספגתי כמו שלא ספגתי אף פעם, המטרה היתה לדעת להתמודד עם מהלומות שאתה מקבל להתרומם ולהחזיר מהלומה שערה…
ראיתי את הניצחון מול העיניים, הייתי חדור מטרה, המאמן שלי היה נוזף בי בכל שניה שרק הרשיתי לעצמי לחשוב על מנוחה, אתה רוצה לנצח? או שאתה רוצה להפסיד? הוא היה מסתכל עלי בעיניים, ואומר לי: אלון, אתה יכול! פשוט תמשיך, אין לך כוח? תמשיך! אתה מרגיש שאתה הולך להתמוטט? תמשיך!
ואני הקשבתי לו, רציתי לקבל את המדליה, שמעתי את קול תשואות ההמונים, חיכיתי בעיני רוחי לצלצול הזה שאומר שהצלחתי.
ואכן זה הגיע, הקרב היה קשה, הגעתי אליו רועד מהתרגשות, אבל בטוח בהצלחה, התגברתי על היריב הספרדי בשניה האחרונה אחרי שספגתי מהלומות מכל הכיוונים, ואכן כן, קיבלתי מדליה, היה רעש היה צלצולים, מחיאות כפיים צילומים והבזקים מכל הכיוונים… ואז חזרתי למלון.
וכשכל הרעש נגמר, נהיה שקט, לא עוד מצלמות, לא עוד מחיאות כפיים, שקט. ועל השקט הזה לא יכולתי להתגבר. פתאום הרגשתי ריק, כל כך הרבה בשביל מה? בשביל מדליה? בשביל עוד מחיאות כפיים, או כתבה באיזה עיתון שמחר יעטפו איתו דגים?
התחלתי לבכות, הרגשתי שאני צריך לחזור להשם, נמאס לי מחיי הרהב, נמאס לי מחיי כלום ועוד כלום, נמאס לי מחיים של שקר.
וככה בלי עזרה של אף אחד, נסעתי לירושלים נכנסתי לישיבה לחוזרים בתשובה ועזבתי את כל עולם האגרוף מאחוריי, נכנסתי לשיעורים, התפללתי והרביתי בתחינות, להשם שימחל על חטאיי.
אבל מה? לגמרא לא הצלחתי להתחבר. לא הצלחתי להבין מה לפני מה, היו פעמים שהחזקתי הפוך את הגמרא, ניסיתי לכתוב, ניסיתי שיעורים, ניסיתי הכל ושום דבר לא עבד לי. לא היה לי מושג מי תנא מי אמורא, מה זה מיגו ומה זה איבעית אימא, כמה שניסיתי לא הצלחתי כלום,
לא הצלחתי לפסק את הגמרא, לא הצלחתי, לנגן את הגמרא, פשוט לא הצלחתי. הרגשתי שזה הרבה הרבה יותר קשה מלהתאגרף מול החזק בעולם.
עד שיום אחד אחרי יותר מארבע שנים של ניסיונות וכישלונות, הרב קרא לי לשיחה, הוא אמר לי, אלון, אני מבין אותך, גם אני הייתי כמוך, שלא תחשוב שנולדתי עם כפית גמרא בפה, ממש לא.
אז איך עשית את זה הרב? איך אתה שט בגמרא?
הרב לא ענה לי, הוא לקח אותי לחדר מחשבים ופתח לי את הדבר ששינה לי את החיים: הוא פתח לי את האתר של יומי בגמרא.
הוא לא אמר מילה, הוא נתן לי לשבת מול המחשב ויצא מהחדר.
ואני? ישבתי מול יומי, שעה ולא קמתי, שעתיים ולא קמתי, שלוש שעות ולא קמתי. אחרי עשר שעות קמתי, אחרי שסיימתי את כל מסכת מכות!
אתם קולטים מה אני אומר לכם, ישבתי לילה שלם, וסיימתי את כל מסכת מכות לבד!
בחיים לא דמיינתי שאפשר ללמוד ככה גמרא ולהבין כל מילה, גם אחד כמוני חוזר בתשובה שלא הסתדר אף פעם עם גמרא, מצליח לסיים מסכת בלילה? ולהבין אותה טוב?
היום אני כבר מוסר שיעורים בזכות יומי, השפה הברורה, ההסברים הקולחים, השיטה שלהם כל כך מוצלחת שגם בכירי ההייטק שבשיעורים שלי מלקקים את האצבעות מההסברים, אנחנו לומדים ביחד, יש לנו קבוצה ביומי, רק שלנו, הם כבר אלופים בגמרא, אני שם רק כדי לעודד אותם, סיימנו מכות, סיימנו סוטה, ועכשיו אנחנו באמצע קידושין.
פשוט תענוג, מי שלא נכנס ליומי פשוט מפסיד את הגמרא הברורה בעולם, הוא פשוט מפסיד.
אותי זה הציל, לי זה עזר, לחברים שלי זה עזר, לבכירי ההייטק זה עזר, אני מבטיח לך שזה יעזור גם לך.
לחץ כאן ותקבל גישה לחיים של גמרא!
איך המאמן שלי אמר? אם תרצה אתה תצליח? מסתבר שהוא צדק, רציתי ללמוד גמרא, ובזכות יומי אני גם מצליח! תודה לך השם! תודה לך השם!
לחץ כאן ותקבל גישה לחיים של גמרא!
