טבעת זהב משובצת אבן חן מהתקופה ההלניסטית הקדומה נתגלתה לאחרונה בחפירות שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אלע"ד. הממצא יוצג לציבור בשבוע הבא, בכנס "תעלומות ירושלמיות", שיזמה רשות העתיקות ופתוח לציבור, לרגל יום ירושלים. הטבעת עשויה מזהב ומשובצת אבן חן אדומה, ככל הנראה גארנט. בשל היות הזהב מתכת אצילה, נשתמרה הטבעת במצב מצוין, ובמהלך 2,300 השנים שחלפו מאז היתה בשימוש – לא הצטברו עליה שיירי חלודה או פגעי זמן אחרים.
הטבעת המיוחדת התגלתה לאחרונה על ידי תחיה גנגטה, אחת החופרות בעיר דוד, בזמן שסיננה עפר ארכיאולוגי שיצא מתוך החפירה. "סיננתי את העפר במסננת ופתאום ראיתי משהו נוצץ", היא מספרת. "מיד צעקתי: 'מצאתי טבעת, מצאתי טבעת!' בתוך כמה שניות כולם התקהלו מסביבי וההתלהבות היתה גדולה. זה ממצא מרגש שלא מוצאים בכל יום. תמיד רציתי למצוא תכשיט מזהב".
לדברי ד"ר יפתח שלו וריקי זלוט הר-טוב, ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "הטבעת קטנה מאוד, והיא מתאימה לזרת של אישה או לאצבע של ילדה או ילד. לפי ד"ר מריון זינדל, הטבעת נוצרה בטכניקת ריקוע של עלי זהב דקים וחתוכים מראש, על גבי בסיס טבעת מתכתית. צורתה אופיינית לאופנה שרווחה בתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה, מסוף המאה ה-4 תחילת המאה ה-3 לפנה"ס והלאה. אז, אנשים החלו להעדיף שיבוצי זהב על פני זהב מעוטר".
פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב ואפרת בוצר, ממנהלי החפירה, מציינים כי "טבעת הזהב שהתגלתה לאחרונה, מצטרפת לעגיל זהב בדמות חיה בעלת קרניים, ולחרוז זהב מעוטר שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד, אף הם מתוך שכבות הלניסטיות קדומות". לדבריהם, "הממצאים מחפירות חניון גבעתי מתחילים לצייר תמונה חדשה אודות האופי והמעמד של תושבי ירושלים בתקופה ההלניסטית הקדומה. אם בעבר מצאנו מעט מאד מבנים וממצאים מתקופה זו, ומרבית החוקרים סברו עד עתה שירושלים באותה תקופה היתה עיר קטנה, מוגבלת בשטחה לראש הגבעה הדרומית-מזרחית ("עיר דוד"), ודלה יחסית באמצעיה, הרי שהממצאים החדשים מספרים לנו סיפור חדש: המבנים השונים מתחברים לכדי שכונת מגורים ומעידים על תנופת בניה פרטית וציבורית, ועל התרחבות העיר מערבה. אופי המבנים, וכמובן – תכשיטי הזהב וממצאים נוספים, מלמדים על מצבה הכלכלי הטוב של העיר ומעמד האליטות בה".
תכשיטי זהב מוכרים מאד מהעולם ההלניסטי – החל מעלייתו לשלטון של אלכסנדר מוקדון. כיבושיו של זה, תרמו להפצה ולהובלה של חומרים ותוצרים יקרי ערך. לעיתים קרובות, התכשיטים עוטרו בדמויות מהמיתולוגיה או בחיות בעלות משמעות סמלית.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "החפירות בירושלים הקדומה חושפות אותנו למידע שערכו לא יסולא בפז על העבר שלנו. לרגל יום ירושלים, אנחנו שמחים להזמין את הציבור להגיע לערב שיעסוק בחידושים מסקרנים בארכיאולוגיה של העיר, ללא תשלום". פרטים באתר רשות העתיקות.
טבעת הזהב בת ה-2,300 שנה. צילום: אסף פרי, עיר דוד
