בהמשך לבקשת הממשלה כי הכנסת תחזור ותכריז על מצב חירום, אישרה מליאת הכנסת את המלצת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה להאריך את תוקף ההכרזה על מצב חירום במדינה עד ליום 31 בדצמבר 2024.
13 חברי כנסת תמכו באישור ההכרזה כאמור, אל מול 7 שהתנגדו.
נציין כי הכרזה על קיומו של מצב חירום ניתנה בשנת 1948, ארבעה ימים לאחר הכרזת המדינה, במטרה לתת לממשלה כלים שיאפשרו לה להתמודד באופן מיידי עם הקשיים שפקדו את המדינה שאך הוכרזה עצמאותה ומצאה עצמה במלחמה.
אף שהנסיבות ששררו בישראל ב-1948 השתנו, ההכרזה על מצב חירום לא בוטלה עד היום. הסיבה לכך אינה צורך אובייקטיבי בקיומו, שכן הנסיבות שהביאו להכרזתו ב-1948 ברובן אינן קיימות עוד. הסיבה היא שבמשך השנים נחקקו חוקים רבים ובהם הוראות המותנות בקיומו של מצב חירום, וביטולו של מצב החירום יביא לבטלותן של הוראות אלה.כך, למשל, קובע סעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה, כי שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות נוספות בסקטורים שונים, וכן "בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום". ביטולו של מצב החירום יביא לכך כי לא ניתן יהיה להעסיק עובדים בשעות נוספות בישראל, אלא באותם סקטורים המוזכרים בחוק. יתר החוקים שתוקפם מותנה בקיומו של מצב חירום הם פקודה להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ), חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, חוק לקיום צווים לפי תקנות-שעת-חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים), חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט), חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (החוק המאפשר ביצוע מעצרים מנהליים), סעיפים מסוימים בחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב] ובפקודת הנזיקין, חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, וכן 23 צווים שהוצאו מכוחו.
