אחרי שנים של עבודה כמעט מסביב לשעון, המהפכה שעוברת העיר ירושלים בתחום התשתיות, ניכרת כמעט בכל פינה.
נושא התשתיות היה לנושא הדגל של ראש העיר משה ליאון, מהיום שבו נבחר לתפקידו ואולי אף קודם לכן, כשהמטרה הייתה ברורה: להצעיד את ירושלים במנהרת הזמן אל העשורים הבאים, עם תוכניות עדכניות שישדרגו את חייהם של תושבי העיר, לבלי היכר.
המהפכה הזו מתבטאת בין היתר בחניונים הרבים שהוקמו לתועלת הציבור, בשדרוג מערך הכבישים ובמהפכת תשתיות שאין דומה לה. שנתחיל לפרט?
בשנה החולפת נפתח חניון נחל צופים שנועד לאפשר לנהגים הבאים מחוץ לעיר לחנות בו ולעלות על הרכבת הקלה. החניון, שנמצא בצומת גבעת המבתר-הגבעה הצרפתית, בצמוד לכביש 1 ובסמיכות לקו האדום של הרכבת הקלה ובו כ-1,000 מקומות חניה חדשים, מצטרף לחניונים הקיימים כדוגמת החניון בהר הרצל ולשורה של חניונים נוספים שנמצאים בתהליכי תכנון וביצוע ברחבי העיר. כלל החניונים העתידיים יוסיפו כ-7,500 מקומות חנייה חדשים לטובת תושבי ירושלים והבאים בשעריה.
בין החניונים שיפתחו: חניון הר חומה – שיכלול כ-600 מקומות ויתחבר לקו הכחול. החניון ישרת את תושבי שכונת הר חומה ואת הבאים מגוש עציון וצפוי להיפתח בתחילת שנת 2026.
חניון רוזמרין – שיכלול כ-1000 מקומות חניה וישרת את תושבי שכונת גילה והמגיעים מגוש עציון. תכנונו מתבצע בימים אלה והוא יושלם עד תחילת 2027.
חניון 4/9 (הר החוצבים) – שיכלול כ-1,000 מקומות חניה, בסמוך לקריית המדע בהר חוצבים ויתחבר לקו הכחול של הרכבת הקלה. החניון ישרת את התנועה המגיעה מהשפלה, מודיעין, מבשרת ציון ושכונות רמות ורמת שלמה. בימים אלה מושלם התכנון לחניון והשלמתו צפויה בתחילת 2026.
הרחבת חניון פסגת זאב – כיום כולל החניון כ-250 חניות ומשרת את תושבי השכונות הצפוניות של ירושלים ואת תושבי מטה בנימין ובית אל. החניון הקיים יורחב ויכלול כ-1,150 מקומות חנייה, מתוכן 600 יהיו במתכונת "חנה וסע" והשאר ישמשו למגוון שירותים פרטיים וציבוריים. החניון צפוי להיפתח במתכונתו המורחבת במהלך שנת 2025.
חניון מחלף בייט – יחבר בין המגיעים מכביש 16, הכניסה החדשה לעיר, ובין הקו הירוק של הרכבת הקלה. בחניון 2,275 מקומות חניה, 30% מהם יכללו גם עמדות טעינה חשמליות, מקומות חניה לרכבים דו גלגליים ומקומות חניה ייעודיים לנכים, יחד עם אמצעי הנגשה נוספים. 1,500 מקומות בחניון יהיו במתכונת של "חנה וסע".
נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים):
העירייה וצוות תכנית אב לתחבורה פועלים להקמת נת"צים בצירים מרכזיים בעיר, לצורך מתן תיעדוף לתחבורה ציבורית.
בין היתר, הוקם נת"צ ממחלף סחרוב המתחדש, לאורך רחוב ירמיהו, שמגר/ שפע חיים, ועד לאזור התעשייה בהר חוצבים. בשנה הבאה מתוכננת הקמת נת"צים נוספים ברחבי העיר.
בין הנת"צים שנמצאים כבר בביצוע, ניתן למצוא את נת"צ בגין, מגבעת שאול ועד גולדה מאיר, שצפוי להיפתח בשנת 2025; נת"צ רח' הצבי, שצפוי להיפתח במהלך שנת 2024; נת"צ רחובות הרצוג, פרבשטיין ודרך רבין – נת"צ טקטי (הקצאתי), צפוי להיפתח עד סוף שנת 2024; דרך חברון דרום, מרח' הרוזמרין עד מעבר רחל, צפוי להיפתח עד סוף שנת 2024 ועוד למעלה 100 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית נמצאים בשלבי תכנון.
מהפכת האופניים בירושלים
אי אפשר לדבר על מהפכת התשתיות בעיר, מבלי להתייחס למהפכת נתיבי האופניים בעיר. כחלק ממדיניות העירייה, שפועלת לקידום מערך התחבורה הציבורית, תוך הקמת נתיבי ומסלולי תחבורה ציבורית, הגברת תדירות האוטובוסים ועוד – נפרשים ברחבי העיר שבילי אופניים בקצב מרשים.
עד לשנת 2020 היו בעיר כ-49 ק"מ של שבילי אופניים, וכיום, פרושים בירושלים כ-86 ק"מ של שבילי אופניים ועוד 14 ק"מ בעבודות, או לקראת עבודות. על פי התכנון, עד לשנת 2025 יהיו בעיר כ-120 ק"מ של שבילי אופניים, לצד המשך תכנון שבילים בדרך רופין (וולפסון, גבעת מרדכי, המלך דוד, דב יוסף וכנפי נשרים).
עוד שבילים שביצועם הסתיים בשנה החולפת – קדיש לוז, משה שרת, קוליץ והרב פרדס בנווה יעקב. בימים אלו נמצאים בשלבי סיום העבודות על שבילי אופניים נוספים ברחבי העיר: גולומב, דוד רזיאל, שבתאי הנגבי, בורלא, אליעזר הגדול-בני בתירא-עגנון, רחוב קוליץ, נורדאו, סובב ירושלים-מקטע עינות תלם, פארק האסבסטונים, רחוב בן צבי ליד מנהרת שז"ר, אשר וינר ומורדות גילה.
לצד קידום שבילי האופניים ברחבי העיר, מתקדמת ביתר שאת גם פרישת תחנות ה-'ירופאן' – המיזם העירוני של ירושלים להשכרת אופניים. בין היתר, נפרשו עמדות חדשות בקניון מלחה, צומת פת, ציר בן זכאי, בית הכרם, קטמון הישנה, רחוב עזה, הגבעה הצרפתית, גבעת התחמושת, בניין ג'נרי, מוסררה, קניון הדר, הר הרצל ובמוקדים נוספים ובשכונות שונות.
לאחרונה, נפתחו תחנות השכרת אופניים גם בפסגת זאב, קריית היובל, גבעת משואה וקריית מנחם. כיום, עומדות בירושלים 73 עמדות וכ-800 זוגות אופניים לטובת תושבי העיר – כמחציתם אופניים בעלי הנעה חשמלית, אשר מסייעים להתגבר על מכשול הטופוגרפיה העירונית.
