מנדלבליט: "לא מיניתי את עצמי לפרקליט המדינה"

היועץ המשפטי לממשלה הגיש היום (רביעי) לבג"ץ את תגובתו לעתירה נגד החלטתו כביכול למנות עצמו לממלא מקום פרקליט המדינה. בתגובה נטען כי היועמ"ש לא מינה עצמו לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה.
המשמעות המעשית של ריכוז סמכויות פרקליט המדינה היא שמנדלבליט מחזיק בכוח להמשיך ולמנוע את פרסום הקלטות שלו עצמו מפרשת הרפז, אשר בהן הוא לכאורה נשמע אומר דברים שעלולים להוות שיבוש חקירה. פרקליט המדינה הוא בעל התפקיד שמחזיק בסמכות להתיר את פרסום ההקלטה – או להשאירה גנוזה.
"לו העותרת הייתה פונה כמתחייב בטרם הגשת העתירה, היה ניתן להעמידה על כך, כפי שכבר הובהר במכתבו של היועמ"ש לנציב שירות המדינה: 'אין מדובר בשום פנים ואופן במינוי לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, והצגת הדברים בצורה כזו היא שגויה'", נכתב בהודעה מטעם היועמ"ש.
בתגובה מוסבר כי מרגע שפקעה כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה ב-2 במאי 2020, נותרה המשרה בלתי מאוישת. לאור זאת, היועמ"ש מנדלבליט הודיע להנהלת הפרקליטות כי עד למינוי פרקליט מדינה, יש לפעול בדומה לפתרון הביניים שיושם בפרק הזמן שלאחר סיום כהונתו של פרקליט המדינה הקודם שי ניצן ועד למינוי של דן אלדד כממלא מקום.
בהודעה מטעמו של מנדלבליט צוין כי "פתרון הביניים נובע מכך שמרבית סמכויותיו של פרקליט המדינה מקורן מלכתחילה בסמכויותיו של היועמ"ש, ולכן בהיעדרו של פרקליט מדינה קבוע או ממלא מקום לפרקליט המדינה, חוזרות סמכויות אלו באופן אוטומטי לידי היועמ"ש".
עוד צוין בתגובה כי "פרקליט המדינה וכל עורכי הדין בפרקליטות המדינה הם באי-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה; קרי, הם פועלים מכוחו של היועץ המשפטי לממשלה וכפופים לו מקצועית".