המוסד לביטוח לאומי הינו ארגון רשמי אשר פועל על מנת לספק רשת ביטחון סוציאלית לאזרחים המתמודדים עם אתגרים כלכליים או בריאותיים. בהתאם להוראותיו של חוק ביטוח לאומי, כל אדם בגיר מחויב לשלם את דמי הביטוח הלאומי, למעט חריגים ספציפיים. בתמורה, במקרה הצורך, יעניק המוסד לביטוח לאומי סיוע בדמות קצבאות, גמלות, מענקים ועוד.
אנשים רבים המנהלים הליכים מול המוסד לביטוח לאומי באופן עצמאי וללא סיוע עורך דין, נתקלים בקשיים משמעותיים במימוש זכויותיהם. לכן, פנייה לייעוץ משפטי מקצועי מטעם עורך דין המתמחה בדיני ביטוח לאומי תאפשר לכם למקסם את זכויותיכם. במסגרת מדריך זה, נציג בפניכם את כל המידע הרלוונטי הנוגע לתביעות ביטוח לאומי ונסביר מה נדרש על מנת לקבל את הסעד המבוקש בקלות ובמהירות.
חובת תשלום דמי ביטוח לאומי
בהתאם להוראות סעיף 342 לחוק ביטוח לאומי, כל תושבי ישראל שעברו את גיל 18 מחויבים לשלם דמי ביטוח לאומי: "מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם…; המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו…". אף על פי כן, ישנם מספר חריגים, לרבות אנשים הסובלים מנכות קשה, קשישים סיעודיים, אנשים המקבלים קצבת נכות כללית ועוד.
כמו כן, קיימים הסדרי תשלום ייחודיים עבור אנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), חיילים, סטודנטים, מתנדבים בשירות לאומי, מובטלים, פנסיונרים וכיוצא באלה. תשלום דמי הביטוח הלאומי מקנה למבוטחים מגוון רחב של זכויות, לרבות דמי לידה, קצבת ילדים, גמלת מילואים, קצבת אבטלה, קצבת נכון, קצבת זקנה ועוד.
אילו סוגי תביעות באפשרותי להגיש בביטוח לאומי?
עם התביעות המוגשות לביטוח לאומי ניתן למנות תביעת דמי אבטלה, דמי קבורה, תביעת סיעוד, תביעת נפגעי פעולות איבה, קצבת שארים, קצבת תלויים, קצבת זקנה, נכות נפגעי עבודה, הבטחת הכנסה, דמי פגיעה, נזקי גוף, תאונות דרכים, תאונות עבודה, דמי תאונה, דמי מזונות, גמלת ניידות, קצבת נכות כללית, גמלת ילד נכה, דמי לידה, תביעת מחלות מקצוע ועוד.
פירוט על אודות סוגי התביעות המנויים לעיל ניתן למצוא הן בחוק ביטוח לאומי והן באתר של המוסד לביטוח לאומי. על מנת ליהנות מן הזכויות הנובעות מתביעות אלה, יש לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי.
אף על פי כן, הפנייה למוסד לביטוח לאומי עשויה להיות מסורבלת ומסובכת במיוחד. כפועל יוצא, על פי רוב, קבלת הקצבה או הגמלה המגיעות לכם אינה מסתכמת במילוי טפסים בלבד, אלא כרוכה בהגשת תביעה ודיון מעמיק בפני ועדות מקצועיות שונות.
ההתמודדות עם ועדות אלו מחייבת ידע משפטי נרחב ומומחיות בתחום דיני ביטוח לאומי. ניסוח טענות כראוי, הצגת ראיות רלוונטיות והתמודדות עם שאלות חברי הוועדה – כל אלה מצריכים מיומנות משפטית גבוהה ויכולת ניהול משא ומתן אפקטיבית.
מחלות המזכות במענק כספי או קצבה חודשית מביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי מעניק סיוע כספי לאנשים הסובלים ממגוון מחלות, הן באמצעות קצבאות חודשיות והן באמצעות מענקים חד פעמיים. מטרת הסיוע היא לסייע לחולים להתמודד עם ההוצאות הכרוכות במחלתם ולשפר את איכות חייהם.
קיימות מחלות רבות העשויות לזכות את החולה בהן בזכויות בביטוח לאומי, עליהן ניתן למנות מיגרנות קשות, מחלות נפש, מחלות עור חמורות, פגיעות אורתופדיות, מעי רגיש, שבץ מוחי, מחלות דם, מחלות נוירודגנרטיביות, סרטן, סוכרת, מחלות לב, ליקויי ראייה ומחלות מעיים דלקתיות.
קבלת קצבה או מענק מביטוח לאומי כתוצאה מתאונות עבודה
מלבד מחלות, קיימים מקרים לא צפויים רבים בחיינו העשויים לזכות אותנו בקצבאות או מענקים מהמוסד לביטוח לאומי. מקרים אלו נובעים, בין השאר, מפגיעות גופניות, אובדן כושר עבודה ותאונות.
עורכי דין המתמחים בדיני ביטוח לאומי מתמודדים לא אחת עם הגשת תביעות בגין תאונות עבודה. זאת, מפני שתאונות עבודה עלולות להוביל לפגיעה משמעותית ביכולת העבודה ובאורח החיים של המבוטח. במקרים אלו, המוסד לביטוח לאומי מעניק לנפגעים מגוון פיצויים, הטבות והקלות כלכליות, במטרה לסייע להם להתמודד עם ההשלכות הקשות של הפגיעה.
כך, אדם שנפגע במהלך עבודתו, בדרך אליה או בחזרה ממנה, עשוי להיות זכאי למגוון זכויות, כמו כיסוי מלא עבור טיפול רפואי ראשוני (פינוי באמבולנס, אשפוז, ניתוחים, תרופות ושיקום), רפואה משלימה, דמי פגיעה למשך תקופה של עד 12 חודשים, קצבת נכות, מענק נכות ועוד.
מתי נדרש דיון ועדה רפואית?
כאמור, ישנן תביעות אשר כרוכות בהגשת טפסים בלבד, ואילו ישנן תביעות אחרות, מורכבות יותר, אשר כרוכות בדיונים בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. לדוגמא, תביעה לקבלת קצבת נכות כללית, קצבה לילד נכה, קצבת נכות מעבודה, פטור ממס הכנסה, שירותים מיוחדים לנכים ועוד – כולן מצריכות דיון בוועדה רפואית שנדרשת לקבוע את אחוזי הנכות של הנפגע, שעל בסיסם נקבע גובה הקצבה המתקבלת.
כיצד ניתן להגיש תביעה בביטוח לאומי?
כדי להגיש תביעה, יש לבקר באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ולהמציא את טופס התביעה שמתאים לעניינכם. לאחר מכן, עליכם לפעול בהתאם למפורט בטופס הרלוונטי. לדוגמה, טופס בל/ 211 עוסק בתביעות לדמי פגיעה עבור נפגעי עבודה. לעומת זאת, טופס בל/ 200 עוסק בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה.
לאחר שהגשתם את הטופס וצירפתם אליו את כל המסמכים הנדרשים, תזומנו לדיון בוועדה הרפואית המתאימה לתביעה שהגשתם, לצורך קביעת אחוז נכות. כחלק מהדיון בפני הוועדה, יבחנו חברי הוועדה את נימוקי התביעה שלכם ואת המסמכים שצירפתם לתביעה. יהיה עליכם להציג את מצבכם הרפואי ואת השפעתו על חייכם ותפקודכם היום יומי.
במידה שהוועדה לא תסתפק בממצאים שעלו מטופס התביעה והמסמכים המצורפים אליו, באפשרותה לדרוש מכם לעבור בדיקות רפואיות על ידי רופאים מטעמה. ראוי להדגיש כי באפשרותכם להיבדק בנוכחותו של מלווה או עו"ד.
הדיון בוועדה רפואית ייקבע את שיעור הנכות שלכם, אשר בהתאם לו ייקבע גובה הקצבה או הגמלה שתקבלו. חשוב לזכור, כי ההליך אינו קבוע מראש וניתן להשפיע על תוצאותיו באופן משמעותי באמצעות הכנה יסודית וייעוץ משפטי מקצועי.
מה ניתן לעשות במקרה שהוועדה הרפואית דחתה את התביעה?
אם תביעתכם נדחתה על ידי הוועדה הרפואית או שהיא קבעה אחוז נכות נמוך מכפי שאתם סבורים שמגיע לכם, תוכלו להגיש ערר על החלטתה לוועדה הרפואית לעררים. יש להגיש את הערר באמצעות מילוי טופס ייעודי ולצרף לטופס את כלל נימוקי הערר וכן את המסמכים הרלוונטיים.
ראוי להדגיש כי לא ניתן להגיש ערעור נוסף על אחוזי הנכות שקבעה הוועדה או על גובה הקצבה שנקבעה. לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתביעות ביטוח לאומי. עורך דין מומחה ינסח את הערר בצורה מנומקת ומפורטת, על מנת לאפשר לכם למקסם את זכויותיכם.