הנהג שלא חזר בתשובה למרות הניסים שראה \ הרב יוסף זאב

בשנת תש"ח התגוררו בחיפה הרבה מאד ערבים. שכונות שלמות היו מלאות בערבים, והיהודים היו בה מיעוט. לעתים קרובות היו פורצות קטטות בין הצדדים והיהודים חיו בפחד מתמיד. חיילים ָ מתנדבים מההגנה ומהאצל חְבּרו יחד כדי להגן על העיר. ְּ יום אחד, סיפר ראש הישיבה,
רבי דב מאיר רובמן זצ"ל כשֵֶׁרָיחּה של מלחמת תש"ח היה מורגש כבר בחלל האוויר, הגיע לישיבה מפקד צבאי בכיר, שהיה רחוק מאד משמירת תורה ומצוות, ואמר לי: "רבי ! תרבו בתפילות בישיבה ! המצב חמור. מלחמה בפתח ! הערבים רבים וחזקים יותר מאתנו ! הנשק שבידיהם כפול ומכופל, עשרת מונים, מהנשק שבידינו, ואיננו יודעים מה יילד יום… " זה היה, כאמור, בשעות היום. באותו לילה, באמצע הלילה, בשעה שתיים, המפקד דפק על דלת ביתו של הרב, שהיה עדיין ֵער, שקוע בתפילה, ואמר לו: "רבי! באתי לספר לך שראיתי את הקב"ה ! כל הערבים שכל כך פחדנו מהם ברחו על נפשם. באופן בלתי צפוי כולם עזבו את בתיהם ונמלטו על נפשם ! אין הסבר אחר אלא שמאת ה' הייתה זאת". הרב שמח בלבו: "הנה עוד בעל תשובה שמצטרף אלינו… מי ש'ראה' את הקב"ה ישוב, ללא ספק, בתשובה שלמה". והנה, כעבור כמה ימים הרב השתתף באיזושהי אסיפה שנכח בה גם אותו מפקד. הוא התבקש לתאר מה קרה באותו לילה גורלי, והלה החל לתאר כיצד "כוחנו ועוצם ידינו עשו לנו את החיל הזה"… באלו תכסיסים מבצעיים השתמשו, באלו מהלכים צבאיים נקטו ? בקיצור: אנחנו עשינו, אנחנו נלחמנו, אנחנו הברחנו אותם מבתיהם, הכל "טבעי". בלילה הוא "ראה" אלוקים וביום שלמחרת כבר שכח ממנו.
"שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל" [במדבר פרק יג]
אם תרצה שלח
תיבת "לך" נראית לכאורה כמיותרת ודי היה לכתוב "שלח אנשים". רש"י מביא את דברי חז"ל [סוטה לד ע"ב]: "שלח לך – לדעתך. אני איני מצווה לך. אם תרצה שלח". והדברים טעונים ביאור: מה היתה דעתו של הקב"ה בעניין ? האם הוא רצה שיישלחו אנשים לתור את הארץ או לא? אמונתם של ישראל לא היתה שלמה בשנה השנית לצאתם של בני ישראל מארץ מצרים, הם התקרבו לתחומי ארץ ישראל. משה הציע לבני ישראל לרשת את הארץ – "ראה נתן ה' אלקיך לפניך את הארץ, עלה רש, כאשר דיבר ה' אלקי אבותיך לך, אל תירא ואל תחת" [דברים א, כא] . אך בני ישראל לא הסכימו לכך. הם ביקשו לפני כן לבחון ולבדוק את הארץ, כדי לדעת אם כדאי להם לבוא אליה – "ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ" [שם פס' כב] אמר להם משה: לשם מה? אמרו לו: מפני שהקב"ה הבטיח לנו, שבשעה שניכנס לארץ ישראל נמצא בה אוצרות ומטמוניות שהטמינו בה הכנענים. אולם יש חשש שכשישמעו הכנענים שאנו באים לרשת את הארץ, הם יחפרו בורות מתחת לאדמה ויחביאו שם את אוצרותיהם ומטמוניהם, וכשניכנס לארץ לא נמצא מאומה, ונמצא דבריו של הקב"ה בטלים ח"ו. לכן – אמרו ישראל – מוטב שנשלח לשם מרגלים, כדי שהם יגלו את המטמוניות של הכנענים, ואז נדע לחפור במקום שהטמינו אותם. וזו כוונת הפסוק "ויחפרו לנו את הארץ", כלומר, נשלח אנשים שיגלו את החפירות ומקומות המחבוא של הכנענים שבהם החביאו את נכסיהם.
כששמע משה רבנו את דבריהם – "וייטב בעיניו הדבר" [פס' כג]. ובכל זאת, לא רצה לשולחם על דעת עצמו, אמר: אלך ואשאל את הקב"ה ואראה אם מסכים על ידי. הלך משה רבנו ונמלך בשכינה. אמר לו הקב"ה: אותך הם יכולים להטעות ולרמות, שאתה בשר ודם ואינך יודע את סתרי לבם. הם אומרים לך ששילוח המרגלים נועד כביכול כדי לדעת היכן הטמינו הכנענים את המטמוניות. אבל אני, הבוחן כליות ולב, יודע את כוונתם האמיתית: הם רוצים לשלוח מרגלים מפני שאין להם אמונה בי; אני אמרתי להם שהארץ טובה, אך הם אינם מאמינים לי ורוצים לבדוק בעצמם את טיב הארץ. גם לאחר כל הניסים שראו במצרים, כולל נס קריעת ים סוף המופלא בו "שְָׁמעו ַ עִּמים יְרָּגּזון", יחד עם מעמד רווי ההוד שחזו במתן תורה בהר סיני, עם כל הניסים להם זכו במדבר – היו עדיין כאלו שלא היו שלמים באמונתם. נתקלתי פעמים רבות באנשים שאמרו לי: "אם אני אראה בעיניים שלי נס, כאן ועכשיו, אני חוזר בתשובה, מתחיל להניח תפילין ולשמור שבת". ואני רגיל להשיב להם: "גם אם תראה נס ִ –תישאר בדיוק כמו שהיית! מִנ ִסים לא חוזרים בתשובה!" בעינינו ראינו אנשים שחוו על בשרם ניסים ונפלאות, ואפילו התעוררו קמעה מכוחם, אך ההתעוררות לא החזיקה מעמד זמן ְ ממושך, וכעבור זמן קצר שבו להיות כבראשונה. "וִנשׁכח כלַה ָשּבע" ולא נותר מהנסים כל רושם! לכן – אמר הקב"ה – "שלח לך" – לדעתך. אני איני מצווך דבר, אלא תלוי בדעתך וברצונך – אם תרצה "שלח"
הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל, סיפר ששמע מנהג מונית כמסיח לפי תומו. סיפר לו אותו נהג שפעם נזדמן לו באחד מטיוליו במרחבי הארץ שישן שינת הלילה יחד עם חבריו בשדה פתוח. לפנות הבוקר הגיח נחש גדול ומסוכן לאותה השדה ולפת את אחד החברים סביבות גופו מכף רגל ועד ראש. החבר התעורר משנתו בבהלה עצומה ופתח בשאגות אדירות לגודל הפחד, עד שכל בני הקבוצה התעוררו משנתם. ראש הקבוצה שהיה מצויד באקדח החליט שאין ברירה והדרך היחידה להציל את כל בני הקבוצה מסכנת נפשות אמיתית ואולי גם להציל את זה שהנחש היה כרוך עליו, היא לירות יריה אחת בראשו של הנחש ולהורגו, על אף שהדבר מסכן את החבר הנ"ל, שהרי אם יחטיא את המטרה בסנטימטר אחד יהרוג ח"ו את החבר הנ"ל . 'הנחש לא היה עלי' אחד מתוך כל אותה חבורה היה שומר תורה ומצוות. והוא מיהר ברגע האחרון לעצור את ראש החבורה וביקש ממנו שימתין עוד כמה רגעים, ובעצמו התקרב בסמוך לחבר ששכב מסובב בנחש המפחיד ואמר לו: אמור אחרי מילה במילה – 'שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד'. וראה זה פלא, אך סיים החבר לומר 'אחד', מיד סיבב הנחש עצמו מטה מטה, ירד מגופו של האיש, נס ונמלט משם, וליהודים הייתה אורה שאל אותו תלמיד חכם את נהג המונית: "ומה עשה חברך לאחר נס גלוי כזה ?" אמר לו הנהג: "הוא חזר בתשובה, כיום הינו מחשובי התלמידים בישיבה גבוהה לבעלי תשובה – ישיבת 'אור החיים'", שאלו הרב: "ומה אתך ? כיצד לא שינית את אורחות חייך אחרי שגם אתה יחד עם כל הקבוצה ראיתם את יד די בעליל?" אמר לו הנהג: "כבוד הרב, הרי הנחש לא היה עלי" …….
הלקח הנלמד ממנו, כי אף אם יראה האדם גילויים נפלאים, שהם נעשים כדי לעורר את הנפש הישנה בהבלי הטבע, למען יכירו וידעו כל באי עולם כי יש מנהיג לבירה, וישנו אורחות חייהם לשוב אל ד' ולהתקרב אליו – מ"מ הלב טיפש ואטום מוצא לעצמו תירוצים שונים – הרי הנחש לא היה עלי, ומה אני קשור לכל זה' בטרם נלעג לאותו נהג מונית – היה אומר רבי שלום – נתבונן אם איננו דומים אליו בעניינים הנוגעים לנו.
הקב"ה הכיר את עם ישראל. הוא ידע שלמרות כל הניסים הגלויים שראו עדיין יש כאלו שהאמונה לא נחרטה בנפשם באופן שלם ואמתי, ואנשים אלו לא סומכים באמת שאכן ארץ ישראל טובה היא, ורוצים לדעת בוודאות מוחלטת מה קורה בה לפני שייכנסו אליה. לכן אמר הקב"ה למשה: אם יש כאלו שמבקשים לראותה – תן להם ללכת ולראות! ָ במדבר פרק יג
אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן " לו היו כולם בעלי "שַׁלח לך" בעלי אמונה שלמה – לא היה צורך בכל הענין הזה, אולם מכיוון שאני יודע שהמצב אינו כך, ולא כולם בעלי אמונה שלימה, והללו רוצים לשלוח מרגלים – לכן תן להם את מה שהם מבקשים .
הדברים לעילוי נשמת אבי הרב מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
הרב יוסף זאב
הישיבה הגדולה תל ציון