בסיום עבודת מטה מקצועית, מפרסם היום א' (30.6) המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור את טיוטת מדיניות האסדרה הסביבתית של חומרי ה-PFAS בתעשייה.
חומרי PFAS הם כימיקלים תעשייתיים שאינם מתפרקים בסביבה ומצטברים ברקמות בעלי חיים. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי הצטברות חומרי PFAS בגוף האדם עלולה לגרום למגוון השפעות בריאותיות שליליות, להגברת הסיכון לתחלואה בסרטן הכליות והאשכים, לפגיעה במערכת החיסונית ולעלייה ברמת הכולסטרול.
בשנים האחרונות עלתה המודעות ברחבי העולם לזיהום הסביבתי והבריאותי של כימיקלים מקבוצת Per and PolyFluoroAlkyl Substances, הכוללת יותר מ-4,700 חומרים. חומרי PFAS נמצאו במקורות מים ובמערכות אספקת מי שתייה שמהם שותים מיליוני בני אדם ואף גם בגוף האדם. בתקופה האחרונה, גם במי התהום בישראל נמצאו מזהמים אלו בבדיקות שערך משרד הבריאות ב-13% מקידוחי מי השתיה שנבדקו (41 מתוך 322 קידוחים שנבדקו). 3 קידוחים נסגרו עקב חריגה מתקן מי שתייה נוכחי, לפחות 10 קידוחים נוספים יסגרו בשנת 2026 עקב חריגה מתקן מי שתייה עתידי.
השימוש בחומרי PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, ובהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות ועוד. קצפים לכיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לזיהום ב-PFAS, כאשר הזיהום מתרחש מתשטיפים של אימונים ובדיקות של מערכות הקצף שחלחלו למי התהום.
כדי למנוע היווצרות נזקים סביבתיים ובריאותיים משימוש בחומרי PFAS הכין המשרד להגנת הסביבה מדיניות, התואמת את מדיניות האיחוד האירופי, הכוללת את המרכיבים הבאים אשר ייושמו במסגרת ההיתרים הסביבתיים אותם מעניק המשרד:
1. מניעה והפחתה של פליטות והעברות של תרכובות PFAS לרבות החלפה או צמצום השימוש בחומרים המכילים תרכובות PFAS.
2. דרישות לתחזוקה ובקרה של ציוד המכיל חומרי PFAS.
3. טיפול בפסולת PFAS.
4. חובות דיגום וניטור תרכובות PFAS בשפכי תעשייה.
לצד פרסום טיוטת המדיניות להערות לציבור, מפרסם המשרד להגנת הסביבה דוח ממצאי PFAS בשפכי תעשייה, קולחי ובוצות מט"שים, נחלים, ותשטיפי מטמנות שנערך בין השנים 2021 ל- 2023.
עיקרי ממצאי הדוח הם:
שפכי תעשייה: ב-82% מהמפעלים שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS – הדיגומים בוצעו במפעלים שהיה חשד לגילוי הכימיקלים (24 מפעלים מתוך 29). בכל מפעלי הזיקוק והפטרוכימיה נמצאו תרכובות PFAS ובריכוז גבוה יותר משאר המפעלים. תרכובות PFAS נמצאו גם בשפכי מפעלים לייצור דטרגנטים, ייצור דשנים, ייצור ממסים, ייצור נייר, טיפול בפסולת מסוכנת ושפכי מחנות צבא.
מקור ה-PFAS העיקרי הוא משימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS עבור חוות דלקים. אך קיים גם שימוש בתרכובות PFAS בתהליכי ייצור במגזרים תעשייתיים שונים כגון כימיה, ייצור נייר, ייצור דשנים, טיפול פני שטח של מתכות ומעגלים מודפסים. תרכובות ה-PFAS בשפכי התעשייה מגיעות להשקיה חקלאית, לנחל או לים.
קולחי ובוצות מט"שים: ב-57% מהמט"שים שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS (13 מט"שים מתוך 23). המט"שים שבהם נמדדו הריכוזים הגבוהים ביותר של PFAS הם נתב"ג, אשדוד ושפד"ן.
בגרמניה קיים ערך סף מרבי של 0.1 מ"ג/ק"ג חומר יבש, לסך תרכובות PFAS בבוצת מט"ש המיועדת לשימוש חקלאי. בבוצת נתב"ג, שפד"ן ואשדוד סך תרכובות ה-PFAS גבוה מערך סף זה. מקור ה-PFAS הוא מהשפכים המוזרמים למט"ש. תרכובות ה-PFAS אינן מטופלות ועוברות לקולחין או לבוצה המיועדים לשימוש חקלאי.
נחלים: ב-50% מהנחלים שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS (4 נחלים מתוך 8). תקן מי השתייה העתידי יעמוד על סך תרכובות PFAS של 0.1 µg/L . 3 נחלים אשר עוברים את התקן: קישון (פי 340 מהתקן), סעדיה (פי 60 מהתקן) ולכיש (פי 4 מהתקן). בנחל חדרה נמדד ריכוז נמוך יותר מערך זה ובנחלים – אלכסנדר, ירקון, חברון (באר שבע) ונעמן לא התגלו תרכובות PFAS.
הריכוזים שנמדדו במוצא הנחלים (אסטואר) גבוהים משמעותית מהריכוזים שנמדדו במעלה הנחלים, ככל הנראה עקב הזרמת קולחי מפעלים ומט"שים במוצא הנחלים.
תשטיפי מטמנות פסולת מעורבת: ב-80% מתשטיפי המטמנות שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS (4 מטמנות מתוך 5). התשטיפים בהן נמדדו ריכוזים גבוהים של PFAS הם ממטמנת אפעה, דודאים וחרובית. ברוב המטמנות התשטיפים מועברים לבריכת אידוי או מתקן אידוי במטמנה ולא מוזרמים לביוב. מקור ה-PFAS הוא מהפסולת המגיעה למטמנות הכוללת פסולת ממקור ביתי ותעשייתי.
דרך ההתמודדות המרכזית להפחתת זיהום שמקורו ב-PFAS היא מניעה במקור. מטרת פרסום טיוטת המדיניות על ידי המשרד להגנת הסביבה היא לצמצם את היקף השימוש בחומרים המכילים PFAS, לבצע תחזוקה ובקרה של ציוד המכיל חומרי PFAS, טיפול בפסולת PFAS וכן ביצוע דיגום וניטור של תרכובות PFAS בשפכי תעשייה. פעולות אלה ימנעו את הגעת מזהם זה לזרמים השונים כפי שהתגלה בדיגומים שבוצעו.
