"השחיתות השלטונית לא נעלמה מן הארץ"

פרקליט המדינה עמית איסמן נשא היום נאום בכנס חיפה למשפט. בין דבריו בנאום, שנביא במלואם בהמשך הכתבה, אמר איסמן כי "שמירה על חופש הביטוי וחופש המחאה הוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה. על מערכת אכיפת החוק כולה מוטלת החובה להבטיח את זכותו של הפרט להביע את עצמו ובכלל זה את זכותו למחות כנגד השלטון".

דבריו המלאים:

"לצד הברכות על קיומו של הכנס אני רוצה בראשית דבריי, לחזק את ידיהם של חיילות וחיילי צה"ל ואנשי הביטחון המחרפים נפשם יום יום בהגנה על מדינת ישראל, לאחל ולייחל לחזרתם לבתיהם ולמשפחותיהם בשלום, כמו גם להחלמתם המהירה והשלמה של כל הפצועות והפצועים ובציפייה לשובם במהרה של כלל החטופים והנעדרים.

האתגרים והקשיים שמלווים את כולנו מעת שפרצה מלחמת "חרבות הברזל" – הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית והחברתית – הם משמעותיים וכבדים ביותר, ואולם, גם בימים קשים אלה, כל רשויות אכיפת החוק במדינת ישראל ובראשן פרקליטות המדינה מחויבות להמשיך ולשמור על שלטון החוק והאינטרס הציבורי.

השנה, כבכל שנה, עוסק כנס חיפה למשפט בשורת סוגיות חשובות ביותר מעולם המשפט המעסיקות את כולנו בימים אלה ואשר לחלק מהן אנסה להתייחס בדבריי.

השנה, אינני יכול שלא לפתוח את דבריי ולהתייחס ללכתו בטרם עת של כבוד השופט ג'ובראן זכרו לברכה, אשר הלך השנה לעולמו. זכיתי להופיע בפני כבוד השופט ג'ובראן מאות רבות של פעמים בעת שכיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה, הן ביושבו כדן יחיד והן ביושבו כחבר בהרכבי פשע חמור, ואף בעת שעמד בראשם כאב בית דין. כפרקליט צעיר היו לשופט ג'ובראן ולי במשך מספר שנים פגישות שבועיות קבועות בכל יום שישי.

כבוד השופט ג'ובראן היה מסיים את הדיונים בערעורים על יו"ר ההוצאה לפועל בשעה עשר וחצי לערך ומאז ועד השעה שלוש וחצי לערך בילינו שנינו יחד בדיונים רבים בעניינם של תיקי מעצר ועתירות אסירים, אליהם נוספו מדי פעם דיוני הוכחות בתיקים שניהלתי בפניו. כבוד השופט ג'ובראן עשה דין צדק בפני כל מי שהופיע בפניו, מקטן ועד גדול. בחוכמה, בשכל רב, בידענות משפטית רחבת היקף ומעל לכל באנושיות ונועם הליכות נדירים. את כל אלה תיבל כבוד השופט ג'ובראן בחוש הומור בריא ומשובח.

באחד מימי השישי בעודנו מתקרבים לשעה ארבע הופיע בפני כבוד השופט ג'ובראן אסיר אשר הגיש עתירה שונה ואחרת. האסיר עתר בפני כבוד השופט ג'ובראן שיורה לשירות בתי הסוהר להוציא אותו להורג תוך שפירט שלל סיבות מדוע עתירתו מוצדקת וראויה. לאחר דחיית העתירה בהחלטה קצרה, פנה כבוד השופט ג'ובראן לעותר, ביקש לחזק אותו תוך שהבטיח לו שגם אם כעת המצב נראה בעיניו חסר תקווה הרי שעוד יבואו ימים טובים יותר. שופט, אבל לפני כן בן אדם. יהי זכרו של כבוד השופט ג'ובראן ברוך.

פרקליטות המדינה מחויבת לשמירה על האינטרס הציבורי במדינת ישראל ואמונה על שמירתו לצד גופים נוספים. פגיעה באינטרס הציבורי משמעותה פגיעה בכל אחת ואחד מאזרחי המדינה. האינטרס הציבורי אינו מושג אמורפי ולא ברור. האינטרס הציבורי מקפל בתוכו שורה של נושאים רבים ומגוונים אשר המשותף לכל אחד מהם ולכולם ביחד הוא טובת הכלל.

כפי שאנסה להראות בדבריי היום, פרקליטות המדינה פוגשת באינטרס הציבורי, אשר על שמירתו אנו אמונים, כמו גם את הפגיעה הפוטנציאלית בו, במספר אופנים ומופעים אשר לחלקם אבקש כאמור להתייחס בדבריי, כאשר הראשון שבהם הם המינויים בשירות הציבורי.

לפני מספר חודשים התפרסמה בתקשורת הפרשה המכונה "פרשת נוה אורנשטיין", שעניינה מינויו של השופט אורנשטיין כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. זמן קצר לאחר פרסום הפרשה החלטנו היועצת המשפטית אשר נבצר ממנה להגיע היום לכנס ואני על פתיחה בחקירה בעניין הדרך בה נבחר השופט אורנשטיין לנשיא. החשד הלכאורי הנבחן הוא קיומה של מערכת יחסים שוחדית בין השופט אורשנטיין לבין אפי נוה אשר שימש באותה העת כיושב ראש לשכת עורכי הדין. מטבע הדברים אין בכוונתי להתייחס לחקירה הנמצאת כעת בעיצומה, ואשר לעת הזו לא ניתן כמובן להעריך מה יעלה בסופה.

אגב פרסום הפרשה והחקירה שהחלה בעקבותיה, היה מי שטען כי לא בהכרח תהליך המינוי הוא החשוב אלא דווקא התוצאה – בחירתו של נשיא בית משפט מחוזי מוצלח ומוכשר. בעיניי, האינטרס הציבורי במדינה מתוקנת שעיקרון שמירת החוק הוא נר לרגליה, מחייב לא רק את בחירתם של הטובים והמוצלחים ביותר, אלא כי בחירתם תעשה בהליך מינוי ראוי סדור ומסודר. נשיא בית משפט מחוזי, אשר כמותו יש בסך הכל שישה בכל הארץ, הוא אחד מהתפקידים החשובים ביותר במערכת בתי המשפט.

לנשיא בית המשפט המחוזי סמכויות רבות על פי דין, אחריות ניהולית נרחבת ומעמד רם הן בבתי המשפט במחוז בו הוא מכהן והן בבית המשפט המחוזי שבראשו הוא עומד. נשיא בית משפט, כל שופט, גם אם הוא המועמד הראוי ביותר לתפקיד לא יכול להיבחר כחלק ממערכת יחסים שוחדית של תן וקח. ברור לכולנו שמינוי שופטים ונשיאים הוא תהליך שיכול להיות לפעמים רווי יצרים, מתיחויות ואינטרסים. עם זאת, קו ברור מפריד בין כל אלה לבין עסקה שוחדית לכאורה למינוי שופט.

האינטרס הציבורי, האינטרס של כל אחת ואחד מאיתנו הוא מערכת אכיפת חוק חזקה ועצמאית. עצמאותה של מערכת אכיפת החוק עומדת בבסיסה של כל מדינה דמוקרטית. מינויים ראויים של מי שנבחרו בתהליך מינוי סדור וראוי הם אלה המבטיחים את עמוד השדרה הערכי והמקצועי של השירות הציבורי כולו ושל מערכת אכיפת החוק בפרט. האינטרס הציבורי, מחייב את עצמאותם של אנשי מערכת אכיפת החוק – שופטים, תובעים ואנשי משטרה כאחד. עצמאותם, מקצועיותם יושרם והגינותם. הדרך לאובדן עצמאותה של מערכת אכיפת החוק וערכיותה עוברת דרך מינויים לא ראויים.

ככל שמינויים ראויים הם אבן הראשה של מערכת אכיפת חוק מקצועית, עצמאית והגונה, הרי שיש להבטיח כי עובדי הציבור, משרתי הציבור ייבחרו אך ורק על סמך יכולותיהם ועמוד השדרה הערכי שלהם, ולא למשל על רקע נטייתם הפוליטית, כפי שהיא נתפסת או נלמדת לכאורה מהחלטותיהם או מהתנהלותם.

יתירה מכך, האינטרס הציבורי מחייב שהחלטותיהם של אנשי מערכת אכיפת החוק – שופטים, תובעים ושוטרים, לא יוכוונו בכל צורה שהיא, ע"י גורם כלשהו אלא שהיחידים שינחו אותם הם העובדות והחוק אשר בפניהם. המחשבה ולפיה החלטותיך המקצועיות, ובהן ההחלטה האם לפתוח בחקירה אם לאו, ההחלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, האם להחמיר או להקל עם קבוצה או מגזר מסויים, האם לפסוק לטובת או נגד מגזר מסויים, הן אלה שיכריעו האם תתקדם אם לאו, עלולה הלכה למעשה חלילה, להכווין את החלטותיהם המקצועיות של אנשי מערכת אכיפת החוק.

לצד מינויים ראויים הממונים בהליך ראוי, האינטרס הציבורי צריך בנוסף ליציבות ולוודאות של השירות הציבורי בכלל ושל מערכת אכיפת החוק בפרט. מינויים זמניים וממלאי מקום של ראשי מערכות מייצרים אי-ודאות במערכות, ובראשן של מערכת אכיפת החוק.

אי הוודאות מביאה בתורה לחוסר יציבות. מערכת אכיפת חוק שאינה יציבה אינה יכולה לתפקד באופן מיטבי. אך טבעי שמי שמבקש להתקדם מעוניין להוכיח את עצמו ואת יכולותיו בפני מי שעתיד למנות אותו. זהו טבע האדם. להוכיח את עצמך ואת יכולותיך המקצועיות – בהחלט. לרצות בהחלטותיך את מי שאמור למנות אותך – בהחלט לא!

זמניות, ארעיות, מילוי מקום, פוגעים באינטרס הציבורי בכך שהם מגבירים את הסיכון לכך שמועמדים לתפקידים בכלל ולתפקידים בכירים בפרט עלולים, גם אם מבלי משים ושלא בכוונה, לחצות את הקו הברור שבין הרצון להוכיח את עצמם לבין הרצון לרצות את מי שאמור למנותם. חציית הקו הזו, ככל שהיא מתרחשת, עלולה להפוך לסכנה לשלטון החוק ולדמוקרטיה.

האינטרס הציבורי במדינת ישראל אינו מחייב רק מינויים ראויים הנעשים בתהליך ראוי ויציבות בשירות הציבורי ובמערכת אכיפת החוק, אלא גם את מיגור השחיתות השלטונית במדינת ישראל. מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת ככזו. לצד זאת, השחיתות השלטונית לא נעלמה מן הארץ. שחיתות שלטונית משחיתה כל חלקה טובה אליה היא מגיעה. היא פוגעת באמון הציבור במערכות הציבוריות, עובדיהן ובנבחרי הציבור ובאמון בהם ובשלטון בכלל, ולכן חייבים לפעול בכל דרך כדי למגר אותה. שחיתות של נבחרי ציבור ועובדי ציבור קיימת והיא מחייבת מענה נחוש וברור של מערכת אכיפת החוק כולה. עבירות השחיתות השלטונית נעשות בדרך כלל במחשכים. נתינה וקבלה של שוחד אינן נעשות בחוצות העיר ולעיני כל. כך, לא פעם, התנהלות לגיטימית לכאורה, לפעמים אף כזו שמיטיבה עם הציבור, מתגלה במבט נוסף ומעמיק כהפרת אמונים בוטה.

בדיוק מהטעם הזה יש חשיבות רבה לחשיפת העבירות קודם כל ולפני הכל על ידי משטרת ישראל שהיא הגוף האמון במדינת ישראל על חשיפת עבירות וחקירתן. באין חשיפה אין חקירות, באין חקירות לא ניתן למגר תופעות של שחיתות שלטונית.

בדומה לפרשת נוה אורנשטיין, פורסמו בתקשורת פרשות נוספות שחלקן הובילו לחקירות ולבדיקות אותן מלווה פרקליטות המדינה. חלקן גלויות וחלקן עדיין סמויות. אנחנו מלווים ומפקחים על חקירות אלה באופן צמוד ואינטנסיבי. פרקליטות המדינה היא זו שהניעה לא פעם את גלגלי החקירה המשטרית לאחר פרסום הפרשות בתקשורת.

בהקשר הזה, אין לי אלא לשבח את התקשורת שעושה את מלאכתה נאמנה, וחושפת לאור השמש המטהר והמחטא פרשיות שחיתות ציבורית. הציבור לא פעם אינו מרוצה מהקצב בו פועלת מערכת אכיפת החוק לאחר פרסומים אלה וסבור שמיד לאחר הפרסום על משטרת ישראל לעצור את המוזכרים בפרסום ולפשוט על בתיהם ומשרדיהם.

לצד הערכתי הרבה לעיתונות החוקרת חייבים לזכור: ראשית, לא כל מה שנראה על פניו פלילי הוא אכן פלילי. שנית, חקירה משטרתית, ההיערכות אליה, הסוגיות המשפטיות שמתעוררות אגב פרסום כזה ועוד, לא אחת אינם מאפשרים לפעול בהכרח מיד לאחר הפרסום. לא פעם יש צורך לבצע בדיקות מקדמיות – משפטיות, מודיעיניות ועוד.

שלישית, הכללים החלים על תחקיר עיתונאי מצויין ומעמיק ככל שיהיה אינם דומים כלל ועיקר לכללים והחוקים החלים על חקירה משטרתית מקצועית וראויה.

כפי שניתן היה להתרשם בעת האחרונה, אנו בפרקליטות המדינה פועלים יחד עם משטרת ישראל על מנת לקצר את פרקי הזמן ולהבטיח שהחקירות, אלה המוצדקות כמובן, ייפתחו במהירות האפשרית ויתקדמו בקצב מהיר. אנו מקיימים סטטוסים קבועים על כל אחת מפרשיות השחיתות השלטונית הנבדקות והנחקרות, הן הגלויות והן הסמויות, על מנת לאתר חסמים אפשריים וכדי לקדם בהן את הטיפול על מנת להגיע לחקר האמת בצורה מיטבית, מהר ככל הניתן. עם זאת, המהירות אינה יכולה לבוא על חשבון תהליך עבודה מסודר מוסדר ומקצועי, בחינת קיומו של החשד הסביר, מתן מענה לשאלות המשפטיות הרלבנטיות, קבלת האישורים המתבקשים ועוד. כמו כן, בחותרנו לזירוז הטיפול אסור לנו להתעלם או לפגוע בזכויות החשודים. פרקליטות המדינה ואני כמי שעומד בראשה הצבנו לנו כיעד בתוכניות העבודה הרב שנתיות שלנו את הקידום בטיפול בנושא השחיתות השלטונית וכך אנו עושים.

מוקדם יותר עסק אחד המושבים בכנס בנושא החשוב של "חופש הביטוי בזמן מלחמה". חופש ביטוי כמו גם חופש המחאה נמצאים בלב ליבו של האינטרס הציבורי במדינה דמוקרטית. חופש הביטוי וחופש המחאה הם נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית.

שמירה על חופש הביטוי וחופש המחאה הוא אינטרס ציבורי ראשון במעלה. על מערכת אכיפת החוק כולה מוטלת החובה להבטיח את זכותו של הפרט להביע את עצמו ובכלל זה את זכותו למחות כנגד השלטון. המתח שבין חופש הביטוי וחופש המחאה של האזרח לבין חובתה של המשטרה ורצונה לשמור על הסדר הציבורי אינו חדש. הוא אפיין מחאות והפגנות במשך כל השנים והוא מלווה את הציבוריות הישראלית מאז ומעולם.

מטבע הדברים, המתח הזה הולך ומתעצם בעיתות משבר, מקום בו הציבור מרגיש שזוהי הדרך הדמוקרטית היחידה העומדת לרשותו להביע את מחאתו כנגד התנהלות השלטון ומעשיו כפי שהוא תופס אותם. דווקא בעת הזו, דווקא בעת משבר, דווקא בזמנים בהם הלחץ והמתח אותו חווים כולם הוא כל כך גבוה – אזרחים ושוטרים כאחד, יש חשיבות רבה לאיפוק, סובלנות והכלה מצידה של משטרת ישראל כלפי המוחים באשר הם מהצד האחד, והבנה של המוחים לסיטואציה המורכבת והקשה לא פעם בה נמצאים אנשי משטרת ישראל בעודם מבקשים למלא את חובתם לשמור על הסדר הציבורי מהצד השני.

ישנה לא מעט ביקורת על ההתנהלות שלנו בהקשר זה. מהצד האחד – נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד אלימות שוטרים. מהצד השני – נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד המוחים.

הביקורת בחלקה בהחלט מוצדקת ובחלקה ממש לא. מפאת קוצר הזמן לא אשיב בהרחבה לטענות כאן, הגם שיש לנו תשובות טובות להן.

אומר רק זאת: אנו פועלים כמיטב יכולתנו ובכל האמצעים שעומדים לרשותנו על מנת לתת מענה מיטבי, באותם המקרים בהם מבוצעות עבירות פליליות בין אם על ידי שוטרים ובין אם על ידי מוחים. והחשוב מכל – אנו מחליטים בתיקים אך ורק על פי הראיות ועל פי הכללים ונקודות האיזון בין האינטרסים השונים, כפי שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות, שניתן לומר ששינתה את נקודת האיזון האמורה.

לכן, השוואות לעבר הרחוק לא רק שאינן פשוטות אלא לטעמי גם לא רלבנטיות. מכל מקום, אני יכול להבטיח שהאכיפה היא שוויונית לכלל המגזרים. כך נהגנו, כך אנו נוהגים וכך נמשיך וננהג.

כך פרקליטויות המחוז הרלבנטיות המטפלות בעניינם של המוחים, וכך המחלקה לחקירות שוטרים המטפלת בעניינם של השוטרים, בעוד אנשיה – פרקליטים וחוקרים כאחד – ממתינים מזה חודשים רבים להכרעת הצוות שהוקם בהנחיית שר המשפטים באשר לגורלה של המחלקה. בהקשר זה יש לומר, כי חוסר הוודאות בדבר עתידה של המחלקה לחקירות שוטרים ושל אנשיה בוודאי אינו מקל על עבודתם, ואני מציע לכל מבקריה לזכור זאת בעת שהם מפנים אל המחלקה לחקירות שוטרים את חיצי ביקורתם.

חופש הביטוי וחופש המחאה משלימים זה את זה, והם כאמור נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. השמירה על חופש הביטוי בתקופות קשות וסוערות היא אתגר קשה ומורכב גם לנו בפרקליטות המדינה. עם זאת, שמירה על חופש הביטוי דווקא בתקופה זו הוא חלק חשוב מהאינטרס הציבורי עליו אנו מופקדים.

מצד אחד, הרצון לאפשר לכל אזרח להביא את עצמו לידי ביטוי, ומהצד השני, זיהוי אותם מקרים חריגים בהם חופש הביטוי חוצה את הקו והופך להסתה, הסתה המסכנת את כולנו. בכל הקשור לעבירות ביטוי אנו עובדים בשיתוף פעולה מצויין עם אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל וראש אח"מ העומד בראשו. לצד זאת, נתקלנו לאחרונה במספר מקרים בהם משטרת ישראל פתחה בחקירה בעניינן של התבטאויות ללא קבלת אישור הפרקליטות כמתחייב מהנחיית פרקליט המדינה. בחלק מהמקרים, סעיפי העבירה אשר ייחסה המשטרה לחשודים עקפו הלכה למעשה את הצורך לפנות לפרקליטות המדינה לקבלת אישור לפתיחה בחקירה, או, שנעשה בהם שימוש לאחר שלא התקבל אישור כאמור. כך למשל, עבירות של גילוי החלטה לבגוד, הפרעה לסדר הציבורי, איומים אשר לכאורה אין בינם לבין הפרסום המדובר כל קשר. חשוב להדגיש פעולות אלה נעשו לא רק בניגוד להנחיות פרקליט המדינה אלא גם בניגוד להנחיות אח"מ. הן נעשו להבנתנו אף ללא אישורם של הגורמים המוסמכים באגף החקירות והמודיעין שעמו ועם העומד בראשו כפי שאמרתי יש לנו שיתוף פעולה מצויין בנושאים אלה ובכלל.

כפועל יוצא אנו בוחנים בימים אלא את תיקון הנחיית פרקליט המדינה על מנת שהיא תיתן מענה גם למצבים אלה של שימוש בסעיפים האמורים. אלה מכם אשר עוקבים אחר הדברים וודאי ערים לכך שישנו ניסיון לבטל את הצורך בקבלת אישור פרקליטות המדינה לפתיחה בחקירות בעבירות ביטוי והעברת הסמכות לפתיחה בחקירה בעבירות אלה למשטרת ישראל. מהלך זה, ככל שאכן ייצא אל הפועל, יגביר להבנתי את הסיכון לפגיעה בחופש הביטוי במדינת ישראל בטח ובטח במציאות אותה תיארתי בתחילת דבריי.

פגיעה בחופש הביטוי מהווה פגיעה באחד מערכיו החשובים ביותר של האינטרס הציבורי. הימים ימים קשים ומורכבים לכולנו. כך ברמה האישית וכך ברמה הלאומית.

דווקא בימים אלה יש חשיבות רבה שכולנו נפעל כדי לשמור על האינטרס הציבורי ואנו בפרקליטות המדינה נמשיך לעשות כן. בסופו של יום, מדינה דמוקרטית ומתוקנת השומרת על כבודם זכויותיהם וחרותם של כלל אזרחיה היא אינטרס של כולנו.

השבוע, שוב נתקלנו במסע הסתה חסר גבולות ורסן כנגד פרקליטות פרקליטים וכנגד הפרקליטות כולה. זו אינה הפעם הראשונה בה מנסים לרפות את ידנו באמצעות ניסיונות לפגוע בשמם הטוב של פרקליטות ופרקליטים אשר עושים מלאכתם נאמנה. זו אינה הפעם הראשונה שבה מסמנים פרקליטות ופרקליטים, משחירים את שמם ברשתות החברתיות, מאיימים עליהם ומנסים להטיל עליהם מורא.

אנחנו לא חסינים מטעויות. בהחלט אפשר וצריך לבקר את החלטותינו. לצד זאת, אין מקום במדינה מתוקנת להסתה ורדיפה אישית נגד פרקליטים, במטרה להתנכל להם ולהטיל עליהם אימה.

ניסיונות אלו לרפות את ידינו לא צלחו בעבר ולא יצלחו בעתיד. לא ניתן להסתה להסיט אותנו מדרכנו. פרקליטות ופרקליטי המדינה כולם זכו ויזכו ממני ומהנהלת הפרקליטות לגיבוי מלא.

האינטרס הציבורי של כולנו – מחייב שכל פרקליט מפרקליטות המדינה, ובראשם אני בבואנו להחליט האם לפתוח בחקירה, או להעמיד פלוני לדין אם לאו, נקבל את החלטותינו על סמך הראיות בלבד ולא מתוך מחשבה איזו החלטה מצפה מאיתנו הציבור אשר ככלל אינו חשוף למלוא העובדות והנתונים, לקבל.

על מנת להסיר כל ספק, ככל שהיה כזה: בפרקליטות המדינה טיפלנו ונמשיך לטפל בכל התיקים, בכל החשודים, מכל המגזרים ובכל העבירות בצורה מקצועית ישרה הגונה ושוויונית. ההחלטות בכל תיק ותיק יתקבלו בהסתמך על הראיות ועליהן בלבד. החלטותינו ושיקול דעתנו המקצועי לא יושפעו בשום צורה שהיא. פרקליטות המדינה בראשותי תמשיך לפעול בכל דרך על מנת לשמור על האינטרס הציבורי.

לבסוף, בשם האינטרס הציבורי וחשיבותו לכולנו אני מבקש לנצל את הבמה הזו כדי לקרוא לכולם דווקא בימים מורכבים וקשים אלה, פשוט לשמור על החוק.

יש לנו מדינה אחת ועל כולנו כאחד לזכור זאת גם בתקופות קשות ומתוחות.

מי ייתן ונזכה לימים טובים יותר במהרה".