מחלת קרוהן היא מחלה כרונית דלקתית המופיעה לכל אורך ועובי מערכת העיכול ומאופיינת באזורים דלקתיים בין אזורים תקינים. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך היא שכיחה בעיקר בקרב צעירים בשנות העשרה ועד גיל 30. ההתמודדות עם מחלת קרוהן מתחילה בזיהוי ובאבחון, ועוברת דרך תזונה מותאמת לחולים בקרוהן, וטיפולים תרופתיים המותאמים לחומרת המחלה.
מה זה קרוהן?
מחלת קרוהן (באנגלית: Crohn's disease) היא מחלה השייכת לקבוצת מחלות הנקראות מחלות מעי דלקתיות ואשר כוללות גם את מחלת קוליטיס כיבית. שכיחותה של מחלת קרוהן נעה בין 3 ל-14 לכל 100,000 נפשות באוכלוסייה מדי שנה. ההופעה של המחלה מתרחשת בשתי קבוצות גיל: קבוצת הגיל הצעירה, הנעה בגילאים 15–30 וקבוצת הגיל השנייה שנעה בין גיל 60 ל-80. המחלה נפוצה יותר אצל יהודים, בעיקר יהודים ממוצא אשכנזי, בדומה למחלת קוליטיס כיבית, ופוגעת מעט יותר בגברים. כמו כן המחלה שכיחה יותר אצל מעמדות סוציו-אקונומיים גבוהים, וכן באזורים מתועשים לעומת אזורים כפריים. המחלה נושאת את שמו של הרופא היהודי-אמריקאי בריל ברנרד קרוהן שתיאר אותה יחד עם שני עמיתים, לאון גינצבורג וגורדון ד' אופנהיימר מבית החולים מאונט סיני.
ממה נגרמת המחלה?
כמו ברוב המחלות האוטו־אימוניות, גם במקרה של קרוהן אי־אפשר לדעת אצל כל חולה וחולה מהי הסיבה הספציפית להתפרצות המחלה אצלו. עם זאת, ההנחה המקובלת כיום – שאוששה במספר רב של מחקרים – היא שהמחלה נובעת משילוב של גורמים: אימוניים, גנטיים וסביבתיים.
מהם הסימפטומים של המחלה?
אנשים עם מחלת קרוהן יכולים לפתח סימפטומים שונים, יחד עם תקופות של רגיעה (רמיסיה) לחילופין, אשר יכולות להימשך מספר שבועות או אפילו שנים. הסימפטומים תלויים במיקום המחלה במעי ודרגת החומרה שלה.
אנשים רבים סובלים מעוויתות, כאבי בטן, שלשולים, לעיתים גם יציאות דמיות וחום מדי פעם, אך לרוב שוכחים מהם וממשיכים הלאה. אך כאשר הסימפטומים האלה מופיעים בתדירות גבוהה ומפריעים לשגרת החיים, יכול להיות שהגורם לבעיות הללו הוא הקרוהן.
הסימפטומים שונים מאדם לאדם, וכל אדם חווה אותם באופן שונה. אך יחד עם זאת, עלולים להופיע סיבוכים שונים: סיבוכים מקומיים בדרכי העיכול וסיבוכים מערכתיים, אשר מערבים חלקים ותחומים אחרים בגוף.
כיצד מאבחנים את המחלה?
אבחון מחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס כיבית ייערך לרוב בבדיקת קולונוסקופיה בה ניתן לאבחן את המחלה ואף לאמוד את מידת חומרתה. מחלות אלה יכולות להופיע בכל גיל ובשנים האחרונות ידוע על יותר ויותר מקרים בהם הן מופיעות כבר בגיל הילדות ולעיתים נדירות אפילו אצל תינוקות.
כיצד מטפלים במחלה?
מומלץ כי חולים במחלות מעי דלקתיות יטופלו ויהיו במעקב במרכזי מומחים בבתי החולים המתמחים במחלות הללו. כך ניתן לתת מענה רחב לתסמינים ולתלונות החולה ממספר דיסציפלינות חשובות. מלבד הגסטרואנטרולוג, חשוב כי המטופל יקבל יעוץ מדיאטנית, תמיכת פסיכולוג, מעקב אחות ומעקב רופאי עור, כבד, וראומטולוגים, בהתאם לתלונות. הטיפול מכוון לא רק לתלונות המטופל, אלא מטרתו גם למנוע נזקים הקשורים במחלה, כגון מחלות זיהומיות שונות – ולכן מומלץ לחסן את המטופלים. מחלות מטבוליות – ולכן מומלץ לבדוק הפרעות ספיגה ולהשלים ויטמינים, וכמובן, ישנם הטיפולים המשפיעים על מערכת החיסון, ובראשם התרופות הביולוגיות הכוללות נוגדי TNF. תרופה נוגדת TNF נקשרת לחלבון ה-TNF ומונעת את פעילותו, ובכך מפחיתה את הדלקת. מטרת תרופות מסוג זה הוא לגרום להיעלמות ההתקפים, ולמעשה, לגרום למצב שבו אין תסמינים ויש שיפור קליני בבדיקות הדם, ובבדיקות פנימיות, מצב הדומה למצב טרום התפרצות המחלה. ישנן קבוצות נוספות של תרופות אשר פועלות כנגד מתווכי דלקת אחרים, כגון אנטי-אינטגרינים ואנטי IL-12/23, וכמובן ישנם הסטרואידים והתיופורינים. מלבד תרופות, ניתן לטפל בתסמיני המחלה גם על ידי תזונה מיוחדת, אשר יכולה להתאים לחלק מן המטופלים.
כיצד ניתן להפחית את תדירות ההתקפים החוזרים של המחלה?
הישנות המחלה שכיחה בעיקר בחולים המפסיקים או לא מתמידים בעקביות בטיפול הרפואי שנרשם עבורם. אגב, גמילה מעישון מומלצת באופן כללי לכל האוכלוסייה אך באלו החולים במחלת קרוהן היא בעלת משמעות גורלית שכן עישון הוכח כבעל קשר הדוק לשיעורים גבוהים של הישנות המחלה.
כמו כן, כיום גם הרופאים יודעים לספר על הקשר בין הגוף לנפש ועל רמת סטרס/ פרפקציוניזם או הפנמת רגשות שעלולים להחמיר את מצב הדלקת. שמירה על רוגע נפשי והתייחסות למקומות הרגשיים של המטופל, אינם פחות חשובים מטיפול תרופתי ותזונתי.
אין שיטה מסויימת להיבט זה. חשוב להיות מודעים אליו וללכת לטיפול מתאים הנותן מענה בתחום.
כיצד מתמודדים עם קרוהן?
המטרה במחלות מעי דלקתיות היא להפחית את תסמיני הדלקת, לשלוט בהתקפים, ולהגיע למצב של שגרת חיים רגילה ככל האפשר. כאשר המחלה שקטה, המטרה היא – למנוע התקף. כלומר, חולים עשויים להזדקק לטיפול לאורך זמן, אפילו למשך שנים רבות.
סיבוכים אפשריים?
מחלת קרוהן, קודם כל, כאשר היא פעילה ועדיין לא מטופלת כיאות, עלולה להביא לחסר של ויטמינים, ברזל וחלבונים אשר לעיתים לא נספגים בצורתם הרגילה עקב בעייות ספיגה הנוצרות מהדלקת.
כמו כן היא עלולה להוביל לסיבוכים הכוללים חסימת מעיים, כיבים ופיסטולות. כאשר ישנה התפתחות של פיסטולות פנימיות, ייתכן כי המזון יפסח על פני חלקים של המעי הגס שהינם הכרחיים לספיגת המזון. אחת התוצאות האפשריות היא תת-תזונה.
פיסטולות חיצוניות עלולות לגרום לתיעול תוכן המעיים על פני העור, ובמקרים אחדים הפיסטולות עלולות להזדהם וליצור מורסה (אבצס), מצב רפואי אשר עלול להיות מסוכן במידה והוא אינו מטופל כראוי.
כאשר ישנה מחלה פעילה באיזורם רגישים, אשר מערבת פיסטולות פנימיות, נוצרת מחלה פריאנאלית אשר מצריכה טיפול ספציפי המשלב כירורג קולורקטלי בנוסף לרופא הגסטרו.
מה ההבדל בין קרוהן לקוליטיס כיבית?
מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית הן שתי מחלות המעי הדלקתיות הנפוצות ביותר. שתיהן מחלות כרוניות, שנכון לעכשיו אין להן תרופה המביאה לריפוי מלא, אך ניתן לאזן אותן ולשלוט בהן על-ידי טיפולים מסוגים שונים.
קוליטיס כיבית פוגעת רק ברירית המעי ורק במעי הגס. היא מתפשטת רק באזור המעי, ואילו קרוהן יכול לערב חלקים שונים במערכת העיכול מהפה ועד לאזור היציאות, כשבדרך כלל הוא פוגע במעי הדק. הפגיעה של קרוהן היא לא בהכרח רצופה, והיא יכולה להופיע במקומות שונים לאורך מערכת העיכול ולהתפשט גם לשכבות עמוקות יותר של דופן המעי.
האם ישנה חשיבות לנושא התזונה במחלת קרוהן, ואם כן, כיצד עושים זאת?
וודאי. הדלקת שפוגעת במעי משפיעה ישירות על האוכל שעובר לאורך המעי ולכן מצריכה מעקב מסודר וצמוד מעבר לרופא גסטרו, גם אצל דיאטנית קלינית המומחית למחלות מעי דלקתיות דווקא.
לרוב, דיאטניות אלו יושבות במכון הגסטרו ועובדות בשת"פ מלא עם הרופא המטפל, כאשר התזונה והאפשרויות לאוכל משתנות ותלויות במצב הדלקת.
ככל שהדלקת מאוזנת יותר, מעגל האפשרויות מתרחב והמאכלים מתעכלים בצורה קלה יותר.
כאשר הדלקת חריפה, יש חשיבות רבה לשמירה על תזונה בהתאם למצב ולהנחיות הדיאטנית כגון דיטאה דלת סיבים, דלת שארית וכד'
המידע מתפרסם במסגרת פעילות הסברה ייחודית למגזר החרדי להגברת המודעות למחלות קרוהן וקוליטיס שעורך ארגון 'עזרי מעם לקרוהן וקוליטיס', בהשתתפות בכירי הרופאים בישראל, כשירות לציבור בחסות חברות התרופות 'אבווי – AbbVie', 'פייזר – Pfizer, ו'טקדה – Takeda', ללא מעורבות בתכנים.
למידע נוסף היכנסו לאתר 'עזרי מעם לקרוהן וקוליטיס':
המידע הוא מידע כללי בלבד. אין לראות בו ייעוץ רפואי כלשהו או המלצה לטיפול, ואינו מהווה תחליף לחוות דעת מקצועית או לטיפול רופא מוסמך. באם הנך חולה, אנו ממליצים על פניה לרופא מוסמך לצורך קבלת אבחנה וייעוץ. לפרטים, הכוונה ותמיכה ניתן לפנות לקו החם של ארגון עזרי מעם בטלפון: 02-6449170
המאמר נכתב בשיתוף 'עזרי מעם לקרוהן וקוליטיס, בחסות 'אבווי – AbbVie', 'פייזר – Pfizer, ו'טקדה – Takeda'
למה דווקא ממוצא אשכנזי