העלו 30 קילו ורוכשים רכבי יוקרה: החיים הטובים של המפונים

לפני כחודש סיפרה שרת התחבורה מירי רגב בראיון כי "אנשים נמצאים במלונות, הכול ממומן על-ידי הממשלה". ההתבטאות הזאת קוממה את אנשי התקשורת שיצאו והכתימו אותה כ"מנותקת". אך בשיחה שערך 'המחדש' עם מספר מפונים מקו העימות עולה כי השרה רגב לא הגזימה כלל וכלל. המפונים, עימם שוחחנו לא רוצים "שהמלחמה תסתיים", עם כל הצער של הפינוי, ונהנים מהתנאים המפנקים שאישרה להם ממשלת ישראל.

כתב 'המחדש' ששהה באחרונה באחד המלונות בצפון הארץ שקולטים את המפונים לא האמין למשמע אוזניו על התנאים הנוחים. כך למשל, יהודה מקריית שמונה ישב בלובי עם השומר של המלון והחל להעביר איתנו חוויות. "כולם פה העלו 30 קילו במשקל. התנפחנו. הממשלה צריכה לייצר לנו איזו תוכנית דיאטטית". השומר מצטרף לשיחה: "קיבלתי אותם לפני 10 חודשים רזים ודקיקים, הם התנפחו מרוב ארוחות ופיתחו כרס".

מבט קצר אל חדר האוכל רק מסגיר את השפע שנשפך פה בכל פינה. ארוחות גורמה שבחייהם לא טעמו. בבוקר: ארוחה מפנקת ועשירה עם מגוון של ממרחים גבינות, מעדנים, ודגנים. בערב, מבחר בשרים ותוספות מפנקות, ולקינוח: פירות ועוגות כפי המסורת הנהוגה בבתי מלון.

הצעירים שמבין המפונים שכרו וילות ברחבי הארץ ועם יתר הכסף הם משתמשים לשאר ההוצאות היומיות. משיחות עם המפונים עולה כי משפחה של 4 ילדים מקבלת פיצוי של 30 אלף שקל, זה יכול להגיע לפעמים (תלוי במשכורות) לחמישים אלף שקל בחודש בממוצע. בנוסף יש רבים שמצאו תעסוקה ומתפרנסים מהצד בעוד עבודות מזדמנות. לא פלא שרבים מהמפונים מרשים לעצמם לרכוש רכבי יוקרה או סירות מנוע. "יש לי כמה חברים מקריית שמונה שעקרו לתאילנד, וה-30 אלף שקלים שהם מקבלים כפיצוי נכנס להם לחשבון בחו"ל", מספר יהודה. עם זאת, יש לציין כי לאחר שנודע לשוכרים בטבריה והסביבה על ההטבות הם החלו לנצל את המפונים ולעלות מחירים (10.000 לדירה) באופן אבסורדי והיכולת שלהם להינות מההטבות הלך ופחת.

המבוגרים מבין המפונים העדיפו להתפנות לבתי מלון כי יש להם קושי לבשל, והם מקבלים חוגים, טיולים ואטרקציות רבות כחלק מחבילת הפיצויים. עבור ההורים זה פיצוי לא רע על הסבל שחוו על כך שנעקרו מבתיהם. בתקשורת אנחנו שומעים הרבה תלונות מצד המפונים, ויש כאלו שאף איימו לצאת להפגין, אך בפועל אף אחד לא רוצה שהמלחמה תסתיים, ואינו יוצא להפגין. "זה עצוב שאנחנו אומרים זאת, אך הפיצוי שקיבלנו הוא משתלם וכדאי, זה לא יהיה קל אחרי המלחמה, נצטרך לחזור לעבודה אינטנסיבית".

מי שכן משלם את המחיר הם הילדים שנאלצו לנדוד, "אני מבולבל", אומר לנו אדי ילד מקריית שמונה שעובר כעת עם משפחתו להתגורר בחצור הגלילית: "קשה להישאר במלון הרבה זמן, ולכם אנחנו מעדיפים לגור בבית פרטי".

אני מעיר למנקה שהמצב הנפשי של המפונים לא בשמיים והוא רוטן, "הם לא מסכנים. מי שמסכנים הם החיילים, החטופים מסכנים. המפונים נהנים מתנאים טובים", הוא קובע. השומר סבור שהיה צריך לשטח את עזה, ולא היה צריך לפנות את קריית שמונה, "חיל האוויר היה צריך להפציץ את ביירות על הטיל הראשון שנורה לעבר קריית שמונה".

יהודה שלא הסכים להיחשף נזכר שתמיד חשב שיבוא יום והם יצטרכו להתפנות לבתי מלון, "זה היה באוויר", הוא אומר ל'המחדש'. למי תצביע? שאלתי. "לבנט", הוא אומר ואני מזכיר לו שבנט בעצמו לא פעל באופן משמעותי מול חמאס והביא להם את מזוודות הדולרים והכניס אלפי פועלים עזתיים. "לא בטוח שיהיה לנו לאן לחזור", הוא מתוודה, בתים של חברים שלי נהרסו כמעט כליל, ויש חשש רב של המפונים מהסכם עם חיזבאללה שעלול להוביל לטבח נוסף".

יש לציין כי לא שוחחנו עם מפונים ממלונות אחרים ויכול להיות שיש כאלו שיש להם טענות. צריך לזכור כי הפינוק הזה מגיע להם ביושר מאחר שהם פונו ונעקרו מבתיהם בשל המצב הביטחוני.

אין ספק שבקרוב, עם סיום המלחמה, הקושי האמיתי יצוף. לא יהיה פשוט למפונים ליטרלי לשוב לחיים האמיתיים, לעבודה, לבוס בעבודה, לעמל, להסתגלות, ולא בטוח שהם יוכלו לשוב לעיר בה גדלו.