שגיא דוד כברה, מדריך צלילה חופשית באילת, היה עסוק בלימוד קורס במסגרת פעילות המועדון שלו פעולה שגרתית אותה הוא מבצע על בסיס יומיומי כשלפתע זכה במפגש מפתיע עם כריש לוויתן בגודל של כ-6 מטרים בשמורת האלמוגים במפרץ אילת.
שגיא מספר שבמהלך צלילה חופשית בשמורת האלמוגים כ-100 מטרים מהחוף הוא זיהה לפתע כריש לוויתן. "זהו מפגש מאוד מרגש מבחינתי. זכיתי ב5 שנים האחרונות להרבה מפגשים במפרץ אילת והמפגש האחרון היה לפני כחצי שנה. חיכיתי המון זמן לראות אותו שוב. התצפית נמשכה כ3:30 דקות".
כריש לויתן מגיע לקרבת החוף בחיפוש אחר מזון. במפגש כזה מומלץ לאפשר לו לנוע בחופשיות ולא לגעת בו. כמו כן, חל איסור לפגוע בו עם כלי שייט.
ברשות הטבע והגנים מוסיפים עובדות מעניינות על הכריש הלוויתני: כריש לוויתן הנו הדג הגדול ביותר בעולם ואינו נחשב למסוכן לאדם. כרישי הלוויתן מוגנים בישראל ובסכנת הכחדה עולמית, ערך טבע מוגן המוגדר בספר האדום של IUCN – האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע, כמין בסכנת הכחדה, כלומר, בסיכון משמעותי להכחדתו מהטבע. הפרט הגדול ביותר שנתפס אי פעם ונמדד בצורה מדויקת היה באורך של 12.65 מטר ובמשקל של מעל 21.5 טון. טענות לגבי פרטים גדולים יותר שנצפו אינן מבוססות מבחינה מדעית".
למרות גודלו, כריש זה אינו נחשב למסוכן לבני אדם, וצוללים רבים נוהגים ללוותו ואף להיצמד אליו תוך כדי תנועה. הכריש הלווייתני נצפה לעתים קרובות בפיליפינים, בחופי תאילנד, באיים המלדיביים, במערב אוסטרליה, באיי גלאפגוס ואף בים-סוף. הכריש הלווייתני ניצוד לעיתים כחלק מדיג מסחרי או חובבני, לרוב במקומות בהם הוא מתקבץ באופן עונתי. גודל האוכלוסייה נמצא כיום בירידה. הכריש הלווייתני זוהה לראשונה באפריל 1828, לאחר שפרט בגודל של 4.6 מטרים ניצוד בעזרת צלצל בטייבל ביי שבדרום אפריקה. מאוחר יותר הוא תואר על ידי זואולוג בשם אנדרו סמית', רופא צבאי שהיה מסופח לחיילים בריטיים שהוצבו בקייפטאון. הוא המשיך ופרסם תיאור מפורט יותר של אותו הפרט ב-1849.
שמו של הדג, "כריש לווייתני", נובע מהפיזיולוגיה שלו – דג זה הוא כריש שגודלו כגודל לווייתן ושמשתמש בטכניקת אכילה דומה לזו של הלווייתן – סינון המזון מתוך המים.
