העיתון הבריטי ג'ואיש כרוניקל חושף פרטים חדשים שלא פורסמו עד כה מהמבצע לחיסולו של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, בלב טהרן.
על פי הפרטים, מטען נפץ הונח מתחת למיטתו, לאחר שהוטמן על ידי שני איראנים מיחידת הביטחון אנסאר אל-מהדי של משמרות המהפכה האסלאמית, שהיו אמורים לאבטח את הבניין ואורחיו. הם גויסו למשימה, בידי המוסד.
שלוש דקות לאחר מכן, השומרים שהציעו להם סכום של שש ספרות לכל אחד וכן מעבר מיידי למדינה בצפון אירופה, נלכדו במצלמת אבטחה כשהם יוצאים בשלווה מהחדר, יורדים במדרגות לכיוון הכניסה הראשית של הבניין, עוזבים ואז נכנסים למכונית שחורה. השומר במחסום החניון זיהה אותם ופתח את השער מבלי לשאול שאלות. כעבור שעה הם כבר היו מחוץ לשערי איראן, לאחר שהוברחו בידי המוסד.
בהמשך, המוסד בסיוע יחידת המודיעין 8200, יירט שיחות טלפון בין מארגני ההשבעה למוזמנים. כאשר הנייה אישר את הגעתו, החל המוסד להוציא לפועל את התוכנית שהביאה לחיסולו של הנייה בבית ההארחה בו שהה בדרך כלל במהלך ביקוריו בטהראן. מהפרטים שנחשפו בעיתון הבריטי עולה כי המוסד שלח סוכנים לבקר באזור באופן קבוע כדי לספק את הלוגיסטיקה התפעולית, למפות כל רחוב וסמטה, לזהות דרכי מילוט פוטנציאליות ולבדוק את אמצעי האבטחה של הבניין. אבל הסוכנים נתקלו בקשיים כשהם הגיעו לאזור. בית הארחה ישב על גבעה ומוקף ביער של עצים נישאים, מה שהקשה מאוד על תצפית ברורה על המבנה. בעקבות כך, חמישה סוכנים התלבשו בבגדים ירוקים וטיפסו על העצים הקרובים לבניין, כשהם מוסווים בצבע הירוק של העצים.
תפקיד הסוכנים היה לדווח מיד עם הגעתו של הנייה לבניין. בהיעדר גורם בתוך הבניין שיוכל להודיע להם מתי הנייה נכנס לחדרו, חוליית מוסד נוספת, לבושה גם היא בירוק, טיפסה על ענפי העצים וצפתה על הבניין מזווית שבה היה חלון חדרו של הנייה. מולם. תפקידם היה להודיע למפעיל הפצצה מיד עם כיבוי האור בחדרו של הנייה. בשעה 01:20 הגיעו כל האורחים. הנייה נכנס לחדרו. שומר הראש שלו עמד מחוץ לדלת כדי לשמור עליו וכעבור כ-10 דקות האור כבה, ושעת המבחן הגיעה.
באותו רגע מפעיל המטען פוצץ את המטען וזה הרעיד את כל המבנה. הנייה נהרג מיד. שומר הראש שלו, ואסים אבו שעבאן, נפצע באורח אנוש ומת לאחר מכן לאחר דימום כבד. כשזהותו נבדקה על ידי המוסד לפני המבצע הבינו שגם שומר הראש הוא מחבל מבוקש – בכיר בזרוע הצבאית של חמאס ואחד מקבוצת המחבלים שחדרו לישראל דרך מנהרה ב-2014 ורצחו חמישה חיילי צה"ל.
לאחר ההתנקשות פשטו רשויות הביטחון האיראניות על מתחם בית ההארחה, ועצרו 28 בכירי צבא ואנשי המטה שנכחו במקום. כל המכשירים האלקטרוניים שלהם הוחרמו. הסוכנים האיראנים סרקו את כל המתקן סנטימטר אחר סנטימטר וניתחו את מצלמות האבטחה פריים אחר פריים.
על פי דיווחים שונים, למוסד היו הזדמנויות רבות לחסל את הנייה בקטאר, אך ישראל נמנעה מלעשות זאת משום שקטאר משמשת כמנהלת משא ומתן בין חמאס לישראל. ביצוע התנקשות על אדמת קטאר, עלול להביך את קטאר ולסכן כל הסכם שלום עתידי בין ישראל לקטאר שהיה בדיון לפני מלחמת עזה.
