מלחמת עולם: פוליטיקאים חרדים, זה מה שמעסיק אתכם?

1956 שנה ויום אחד לחורבן הבית. החמה כבר שקעה, שחר של יום חדש ובית המקדש עדיין איננו, אך אף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו.

מאז שהחלתי את דרכי בעולם התקשורת, אחד מן הימים שבהם אני מתייחד עם קוני וכאבי – כאבו, הוא יום תשעה באב. ביום הזה אני משתדל להתנתק לגמרי מהסובב, מהחדשות, מהדרמות, מהדיווחים הפוליטיים והביטחוניים ופשוט מנסה שלא להסיח את הדעת מהאבלות. כן, אני יודע שמחצות היום יש כאלו שמקילים בכך, אבל אם אפשר ללמוד עוד קצת בשקט, למה שלא לעשות זאת?!

כשיצאתי מתפילת שחרית, ניגש אליי אחד המתפללים ושאל אותי אם ידוע לי על רעידת אדמה שהתרחשה במהלך הלילה. "האמת שאין לי מושג" השבתי. מאוחר יותר, סמוך לתפילת מנחה שמעתי על טיל ששוגר מהרצועה לעבר תל אביב. גם על כך לא שמעתי קודם, מאותה הסיבה. במהלך היום אף חלפה במוחי מחשבה על 'התקיפה האיראנית' שלא הייתה וגם על כך לא ידעתי מעבר לעובדה שלא היו אזעקות חריגות.

אחרי נטילת ידיים במקום זו של שחרית ופתיחת הצום, התחברתי לעולם החיצון אך התבדיתי. אמנם האיומים האיראניים נמשכים, אבל התברר שמלחמת עולם חדשה בפתח. הפעם לפחות יש לה אשמים: השרים בן גביר ווסרלאוף, שעלו להר הבית ומשטרה שלא מילאה קרונות של עצורים אחרי שהשתחוו במהלך העלייה להר הבית.

אקדים ואומר, בלי צל של ספק: דעת רבותינו, חדה באופן הברור ביותר, לפיה אין לעלות להר הבית. כך פסקו כל גדולי ישראל, בהם גם הרבנים הראשיים ומועצות הרבנות לדורותיהם. כמי שהתחנך ומתחנך בכל יום על דעתם של גדולי התורה, ברור לי שהעלייה להר היא אסורה ועל כן אינני בא להצדיק אותה כלל וכלל ואף להיפך.

אז על מה בכל זאת באתי לכתוב כעת? על הפוליטיקאים החרדים. העלייה של בן גביר להר הבית הספיקה לקומם לא מעט פוליטיקאים חרדים שניהלו מלחמה תקשורתית בעיצומו של יום תשעה באב. "הפגיעה בקדושת הר הבית ובסטטוס קוו לא מעניינת את השר בן גביר שהולך נגד גדולי ישראל והרבנים הראשיים לדורותיהם. הנזק שהוא גורם לעם היהודי הוא גדול מנשוא והוא גורם גם לשנאת חינם ביום חורבן בית המקדש. אנחנו נצטרך לבדוק אצל רבותינו האם אנחנו יכולים להיות שותפים איתו ונבהיר זאת גם לראש הממשלה" כתב גפני בציוץ שאינו מכיר בסאטיריותו, כאילו היה מופע סטנדאפ בעיצומו של יום אבל לאומי.

הבוקר, הציוץ הזה כבר מקבל משנה תוקף בכותרת הראשית בעיתון 'יתד נאמן': "רבנים ואישי ציבור דורשים לבחון מחדש את השותפות הקואליציונית", נכתב בביטאון המפלגה. "לאור ההתנהגות המופקרת של חברי הקואליציה, חבורת בן גביר העלולה להביא חלילה להגברת שפיכות הדמים ולאור השתיקה וחוסר המעש של ראש הממשלה" הוסיפו כדי להבהיר את חומרת הדברים.

אמש, התווספה לכך הזיה נוספת, הפעם מבית היוצר של מפלגת ההסתה הלאומית: יש עתיד. הצעה לסדר שתאמץ את פסיקת מרן הגר"ע יוסף אודות האיסור לעלות להר הבית. הפעם, בתמיכת ש"ס. כן, כן. אותו לפיד שמחרף ומגדף מערכות ישראל ולומדי התורה, יוזם הצעה שתכיר בדעתו של מרן, כאילו הפך לתלמידו המובהק.

בן גביר הוא איננו כוס התה שלי ולא בגלל שאני מעדיף נס קפה, אבל צריך לעצור ולומר את האמת: מישהו פה השתגע וזה לא בן גביר. המתקפה הזאת, חרגה מכל גבול אפשרי. כן, אני מבין שבדגל התורה ניצלו את ההזדמנות כדי לנקום בבן גביר שתוקע את חוק הקומה הכשרה וש"ס שנוקמת על הפלה דה פקטו של חוק הרבנים (יוזמה חשובה של השר מלכיאלי, אבל הפלתה מגיעה בעקבות וטו מיותר על צירופו של בן גביר לקבינט ו/או פורום ניהול המלחמה), אבל האם זהו הזמן הנכון לעשות זאת, לסגור חשבון ביום תשעה באב? האם זה הטריגר שמצדיק עלייה לביתם של גדולי ישראל?

בואו נחדד רגע. כאשר נשלחו צווים לבחורי ישיבות לא היה איום כזה, כאשר נשללו תקציבים מעולם התורה, גם לא. כאשר ביטלו את הסבסוד למעונות היום, גם לא. כאשר החשב הכללי גזר אפלייה נגד מורים ומורות בחינוך החרדי והוצאתם מאופק חדש, גם לא. למעשה ההישג היחיד של המפלגות החרדיות שייך דווקא לסמוטריץ' שביטל את המס על השתייה המתוקה והכלים החד פעמיים, בזמן שלהם אין שום הישג. על כל זה הם לא חשבו לרגע לפרק את הממשלה (ובצדק) אבל הר הבית?! שומו שמיים. זה כבר קו אדום. זו כבר בעיה קיומית בממשלה. פתאום נולד צורך חרדי לעלות לבתי גדולי ישראל ולהתייעץ איתם על פירוק הממשלה. פשוט עלבון לקוראי 'יתד'.

"הוא לא מבין מה זה שותפות" היו מי מבין חברי הכנסת החרדיים שניסו אמש להסביר לי. לא, כי הם שעומדים מנגד לכל בקשה שלו דווקא כן מבינים. "הוא בסוף יפרק את הממשלה" הוסיפו והסבירו, שכחו שבן גביר הוא רק תלמיד של נתניהו שטבע את האמרה "ייתנו יקבלו, לא ייתנו לא יקבלו".

ועוד משהו: אתמול בשעה כזו, המוני ישראל עוד ישבו וקראו בבכי על שועל שיוצא מבית קודשי הקודשים, אבל מה מתברר? לכמה מהנציגים החרדיים מפריע שכמה יהודים עלו להר הבית, בו בזמן שלא מפריע להם שאלפי ערלים מסתובבים שם יום יום. גם הטענה הזו של "התגרות באומות" לא באמת מחזיקה מים, בזמן שכיפה בצרפת היא גם סוג של התגרות באומות, בית כנסת בלונדון הוא גם התגרות במוסלמים שהפכו לרוב ובכלל, קיומה של מדינת ישראל הוא לא התגרות?! תוסיפו לכך את הטבח ביום שמחת תורה שאירע למרות העובדה שבן גביר לא עלה אז להר הבית, אבל פתאום הכל השתבש. פתאום יש צורך במלחמת עולם.

אינני בא להטיף לאיש, אבל לפעמים להציב את המראה מול העיניים, זה תפקידנו. הח"כים החרדיים צריכים להבין שבן גביר הוא פוליטיקאי, שבסך הכל משחק במשחק הפוליטי כדי להשיג את מבוקשו. בדומה לבן גביר, גם אתם נשלחתם לפוליטיקה כדי לשחק בדיוק את המשחק הזה, אבל גם כדי להביא הישגים לציבור החרדי. אם לא הצלחתם להביא הישגים, גם מתקפה בכותרת הראשית של יתד נאמן או הדרך, לא תצליח לכסות על כך.

ולסיום: עם יד הלב, עזבו את בן גביר שיעשה ככל העולה על רוחו, כל עוד שזה לא נוגע לציפור הנפש שלנו. פשוט תתעסקו בדברים האמיתיים מבלי לחפש משחקי שווא או נקמות דמיוניות. פשוט תתחילו לעבוד למען הבוחרים ששלחו אתכם לכנסת.