הרצי הלוי יקבל במהלך הימים הקרובים את תחקיר צה"ל על תפיסת המודיעין וליל 6 באוקטובר, שקדמו לאירועי הטבח ביישובי העוטף, בבסיסי צה"ל באזור, כך פורסם הערב בחדשות 12.
הממצאים מצביעים על כשל מערכתי עמוק בהערכת האיום מרצועת עזה, שנבע מקונספציה שגויה ומהזנחה מתמשכת של הזירה העזתית.
לפי התחקיר, גופי המודיעין הישראליים הפחיתו באופן דרמטי את חשיבותה של הזירה העזתית בשנים שקדמו למתקפה, תוך התמקדות בחזבאללה ואיראן כאיומים העיקריים. תפיסה זו הובילה לצמצום משמעותי במשאבים שהוקדשו לאיסוף מודיעין על פעילות חמאס, כולל החלשה ניכרת של רשת המודיעין האנושי (יומינט) של השב"כ ברצועה. יתרה מזאת, השתרשה הנחה מוטעית כי חמאס מעוניין בהסדרה ארוכת טווח עם ישראל ולא בעימות צבאי נרחב.
הכשל המודיעיני הגיע לשיאו בלילה שקדם למתקפה, כאשר סימנים מדאיגים להכנות נרחבות של חמאס פורשו באופן שגוי או הוזנחו לחלוטין. למרות שאלפי פעילי חמאס עברו ממצב שגרה לחירום, כולל הצטיידות באמצעי לחימה והעברת פקודות מבצעיות, אף גורם מודיעיני לא זיהה את חומרת המצב. גם כאשר החלו להגיע פיסות מידע מדאיגות במהלך הלילה, הקונספציה השגויה מנעה מגורמי המודיעין לשנות את הערכתם ולהתריע על המתקפה המתקרבת.
התחקיר מצביע גם על כשלים במדיניות הישראלית כלפי חמאס בשנים שקדמו למתקפה. הדרג המדיני, בניסיון ליצור שקט יחסי בגזרת עזה, אימץ מדיניות שחיזקה את חמאס על חשבון הרשות הפלסטינית, כולל העברת כספים מקטאר לרצועה ומתן אישורי עבודה לפועלים עזתיים בישראל. מדיניות זו, שנתפסה כ"ניהול הסכסוך", תרמה להתחזקות חמאס ולהעמקת האשליה כי הארגון אינו מעוניין בעימות צבאי נרחב.
ממצאי התחקיר מדגישים את הצורך הדחוף ברפורמה מקיפה במערכת המודיעין הישראלית, כולל הטמעת מנגנונים לאתגור קונספציות קיימות ושיפור היכולת לזהות איומים מתפתחים. כמו כן, הם מעלים שאלות נוקבות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני והצבאי, ומדגישים את הסכנות הטמונות בהסתמכות יתר על הנחות עבודה שגויות בנוגע לכוונותיהם של ארגוני טרור.
