"נוח לכם לדמיין שהם ברברים עם ריר נוטף שרק סוגדים לביבי"

4בחסות הביקורת החריפה מצד ראשי השמאל ופעילים בכירים נגד דבריה של הגב' דיצה אור, אמו של החטוף אבינתן שנמצא כבר 320 יום בשבי חמאס, מחריפה הביקורת נגד המתנגדים לעסקה שתפקיר עשרות חטופים ותהווה עסקת כניעה לחמאס שישוב לשלוט ברצועה.

"אסור להתבלבל, מי שמתנגד לעסקה, רוצה שחטופים ימותו. ככה, גם עם עניבה וגם ב-400 מילה בעיתון וגם כשהם מתפלפלים עם ה"אתה לא היחיד שרוצה שהם יחזרו". הם לא רוצים חיים, הם מקדשים מוות. זה לא דעה, זה פשע. למה משפחות של חטופים צריכות להקשיב לרשעות הזו פעם אחר פעם כאילו שמדובר באיזה סוגיה יומיומית ולא בחיים של הילדים שלהם. די עם זה כבר" הטיחה חברת הכנסת לשעבר אמילי מואטי (העבודה), וזאת למרות שהביקורת על העסקה מגיעה גם מצד משפחות החטופים.

מי שזעם במיוחד על דבריה של הח"כית לשעבר, הוא דוד שרז, יזם עסקי ולוחם במיל' שפרסם רשומה ארוכה בה הוא תוקף בחריפות את דבריה של מואטי. "אני רוצה לספר לך על הפעם הראשונה שפקוד שלי נפצע" הוא פותח.

"הייתי קצין צעיר בסיירת מטכ"ל ובמסכם ניווט, חייל שלי דיווח שהוא נפל ממדף סלע ונפצע בראש. זה דרש פינוי דחוף. התחלנו להעלות רעיונות בקדחתנות. לילה וחושך, מסוק יתקשה למצוא אותו ועלול להגיע מאוחר מידי. תוך כדי שאנחנו מחפשים מוצא עליתי על ג'יפ "סופה" והתחלתי לנווט אליו בדרך ללא צירים מסודרים בלילה המדברי. לא פחדתי על עצמי ברגעים האלה כי לא יכולתי להפסיק לחשוב על האחריות האיומה הזו. חייל שלי, נפצע תחת פיקודי. אני חייב להגיע אליו. הסיפור נגמר בטוב, מצאתי את החייל, אבל התחושה לא עזבה אותי בכל שניה של פיקוד".

שרז פונה שוב לח"כית ותוקף: "אמילי, נוח לך לדמיין שאנשים החוששים מעסקה מסוכנת, הם איזה ברברים עם ריר נוטף, שרק סוגדים לביבי ושונאים את החטופים. אבל זו בריחה לפתרון הקל. רבים מאיתנו, גם אני, מרגישים פה התלבטות נוראה, דווקא בגלל האחריות שלנו. האחריות לחטופים קורעת אותנו מצד אחד, והאחריות לאזרחי וחיילי ישראל קורעת מצד שני. אנחנו לא מפסיקים לחשוב על החטופים, אבל יודעים: אסור לנו להשאיר את חמאס עם יכולת לחטוף עוד אזרחים. ואסור לנו לאפשר מצב בו יש חטופים שחוזרים, ויש כאלה שצהל נסוג ומפקיר אותם מבלי שיש לנו מנוף לחץ להחזיר אותם הביתה.

עד שלא תסתכלי על היריבים שלך ותראי אנשים שכמוך חרדים למדינת ישראל, אנחנו נמשיך להתדרדר אל החורבן. הוויכוח הוא מייסר וקשה אבל אי אפשר להתעלם בו מהטענות החשובות של כל צד. אני, ועוד רבים, לא תומכים בכל עסקה. זו האמת. אבל לא כי אין לנו אחריות, אלא כי יש לנו, אחריות כפולה וקשה. לחטופים, לאזרחים, לפקודים שלנו ולמדינת ישראל. אחריות מייסרת שלא עוזבת לרגע".