בג"ץ למדינה: השיבו בתוך שלושה ימים לצו נגד היועמ"שית

לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, הוגשה עתירה בהולה, נגד היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה והמשנה ליועמ"ש גיל לימון, בדרישה לבטל את הנחיית היועצת, לפיה לא יינתן סבסוד במעונות היום לפעוטות מהמגזר החרדי, שאביהם לומד במוסד תורני בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון.

העותרים, ארגון 'אמת ליעקב' ועמותת שמורה שכבר עתרו בעבר בהצלחה נגד גזירת המעונות של שר האוצר דאז אביגדור ליברמן והובילו בסופו של דבר לביטול ההנחייה, דורשים להעניק תמיכה לאימהות בהתאם לתנאים הקבועים במבחנים למתן תמיכות, לכל הפחות עד לסוף שנת הלימודים תשפ"ה.

השופטת רות רונן, שקיבלה את הבקשה, הורתה למדינה להשיב בתוך שלושה ימים לבקשת הארגונים להוציא צו ביניים, שיאפשר לכל הפחות את פתיחת שנת הלימודים על פי התבחינים שהיו קיימים עד היום, עד להחלטה אחרת של בית המשפט העליון.

עניינה של העתירה היא פגיעה באופן חסר תקדים באימהות בציבור החרדי. "דווקא האימהות אשר יצאו והשתלבו בשוק העבודה, חוו"ד שעלולה למחוק במחי יד תהליך של עשרות שנים – שילובן של נשים חרדיות בשוק העבודה הישראלי".

העותרים מציינים את פסיקות העבר של בית המשפט, לפיהן הסבסוד נועד לאפשר את יציאת הנשים לעבודה, ללא הקשר למעשיו של האב, בין אם הוא לומד באוניברסיטה ובין אם הוא בשוק התעסוקה.

כמו כן מציינים העותרים בעתירה המנומקת, כי "בניגוד לתפקידו הטבעי, היועמ"ש מבקש להפלות באופן קיצוני ילדים ופעוטות מהמגזר החרדי, באמצעות חוו"ד מופרכת, העומדת בניגוד צורם לזכויות המנויות בחוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו ופסיקות בית המשפט הנכבד שניתנו בעבר מפריכות את האמור בחוות הדעת, עד כי אין לה כל מקור משפטי.

בהקשר זה, גוברת הפליאה על היועמ"ש, אשר בחר ליתן חוות דעת תוך התעלמות מופגנת מהחלטות בית המשפט הנכבד, וביתר שאת, על כך שחרף שקיבל מכתב מנומק ומפורט, לא טרח להשיב למכתב או לחזור בו מעמדתו השגויה".

בין שלל הטענות המוצגות, טוענים העותרים כי "אימהות שכבר כרתו הסכמי עבודה, ייאלצו להתפטר ממקום עבודתן, שעה שאין להן כדאיות לעבוד בעבודה שהשכר בה נמוך מהוצאות המעונות, והנשים ייאלצו להישאר בבתיהן, תוך שמירה על הילדים. סגירת המעונות הרשמיים, תגרום כי "כפטריות לאחר הגשם", יצוצו מעונות פירטיים, שלא יעמדו בבטיחות הנדרשת, ולא יהיה עליהם כל פיקוח. כך, ההחלטה תגרום באופן ישיר לסיכון משמעותי לגיל הרך, ותגרור את מצב הבטיחות בענף המעונות, עשרות שנים לאחור".

בכדי לחדד את האבסורד בהחלטת היועצת המשפטית והמשנה לה, מציינים העותרים את החלטת השופט פוגלמן, לפיה אין להפסיק תשלומי ביטוח לאומי לילדי מחבלים, למרות הרשעתם בעבירות טרור ופעילויות נגד ביטחון המדינה. "היחס השונה להורי ילדים שהורשעו בעבירות הנזכרות בחוק הביטוח הלאומי, פוגע בזכות החוקתית לשוויון, בהיותו קשור בקשר הדוק לכבוד האדם".

בסיכומה של העתירה כותבים העותרים: "עומדים אנו שבוע ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. בכל יום שעובר, אי הוודאות אצל אותן נשים שכירות, שכל כך קיוו למצוא מעסיק אשר יעסיק אותן באופן קבוע ויציב, גובר, והן אינן יודעות אנה הן באות".

"סוף דבר", מציין עו"ד זלמן בלאק, המייצג את העותרות, כי "חוות הדעת שגויה משפטית, ואינה יכולה לעמוד, וכולה מתבססת על שימוש סלקטיבי, של חלקיקי משפטים מפס"ד הגיוס מחד, והתעלמות מפסיקות בית המשפט הנכבד בנוגע לסבסוד מעונות היום מאידך".

בעקבות כך, כאמור, ביקשו העותרים צו ביניים והשופטת רונן הורתה למדינה להשיב לבקשה בתוך שלושה ימים, בטרם תתקבל החלטה על הצו.

מארגון 'אמת ליעקב' נמסר בעקבות ההחלטה: "כצפוי, גם בג"ץ עצמו מבין שההחלטה התקבלה בצורה חפוזה, פוגעת באופן בלתי מידתי באימהות, בילדים ובבעלות המעונות. אנו מצרים על חוות הדעת שמדיפה ניחוחות של רדיפה ורצון לפגוע בלומדי התורה, על גבם של הפעוטות, תוך התעלמות מפסקי דין ברורים, בשם הרצון של היועצת המשפטית לקבוע דין לעצמה".