בתחילת השבוע שעבר, אירע נס גדול על יד בית המדרש רשב"י שבעיר תל אביב. זאת אחר שמחבל שהגיע לאיזור עם מטען נפץ אדיר, התפוצץ מטרים בודדים בלבד מבית הכנסת. כך מתפללי בית הכנסת ותושבי העיר ראו בחוש את יד ההשגחה העליונה, כיצד "קרה נס גדול, ונמנע אסון כבד מאד" כלשון דובר המשטרה, אלי לוי. מקרה נוסף אירע בשבת האחרונה, כאשר מחבל הצית כלי רכב בסמיכות לבית הכנסת "בית יעקב" בדרום צרפת, אולם בנס גם במקרה זה לא היו נפגעים, למעט קצין משטרה מקומי בודד שנפצע.
מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז התייחס לכך אמש בפתח השיעור השבועי "גם כן נס גדול שקרה ביום ראשון שעבר – ערב ט"ו באב" פתח הגר"מ מאזוז את דבריו, ואמר "בית כנסת יחיד בתל אביב, שעושים לימודים בזמן החופש (כולם יוצאים לחופש, אבל שם יש כמו שעושים בשבת כאן. איך קוראים לזה? "אבות ובנים"). והיו מתפללים, ושמעו רעש גדול מאד. מה היה? בא מחבל אחד, התלבש עם טיל גדול ונורא, ורצה לזרוק את הטיל על בית הכנסת. ומהשמים נתנו לו את הטיל עליו, ואנחנו ברוך ה' יצאנו נקיים".
"ואמרו שזה נס גדול מאד! כי אם חס וחלילה היה פוגע בבית הכנסת, ודאי היו כמה הרוגים וכמה פצועים, וכמה ספרי תורה וכל מיני דברים. והקב"ה בלבל את ראשו, שהטיל יפול עליו. ורוצים לעשות יום אחד שעושים בו שמחה גדולה, ועושים "נשמת כל חי" וכו' (אין אני יודע מתי עושים…)".
ראש הישיבה הוסיף והדגיש: "אבל זה מראה לנו, שה' יתברך עם כל מה שאנחנו עושים לו עוונות, הוא אוהב אותנו. הוא אוהב אותנו. אתם יודעים מה זה אוהב אותנו? "אהבתי אתכם אמר השם, ואמרתם במה אהבתנו" (כתוב ככה במלאכי פרק א'. ראשי תיבות א.א.א.א אז "אני אוהב אתכם – סוג א' א', ואל תשימו לב לכל הרשעים האלה")".
הגר"מ מאזוז התייחס גם להצתה בסמיכות לבית הכנסת "בית יעקב" בצרפת בשבת. ודיבר על החובה להודות לה' יתברך: "ועכשיו גם כן שמעתי שבבית הכנסת בצרפת, גם כן רצו לעשות פיגוע, ולא עלה בידם. אנחנו צריכים להודות לקדוש ברוך הוא. להודות לו. להודות לו. לומר לו: "תודה רבה!" – תודה רבה על כל הנסים שאתה עושה איתנו, "הגומל לחייבים טובות, שגמלנו לנו כל טוב".
ראש הישיבה עבר לספר בערגה על דרשותיו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בבית הכנסת רשב"י לפני כחמישים שנה: "בית הכנסת הזה שבתל אביב, קוראים לו בית הכנסת רשב"י. שם מרן הרב עובדיה יוסף ע"ה היה בא כמעט כל שבוע (ולפעמים פעמים בשבוע), ונותן שם שיעורים בשנת תשל"ג. אני זוכר שכאשר הוא היה מאחר מעט, אז הוא היה אומר להם שיגידו לי שאני אדבר. טוב, אני מדבר וכשיבוא אני מפסיק. אבל כאשר הוא בא, אומר: "לא, לא, תמשיך. תמשיך, אני עייף". אז אני אומר עוד כמה מילים. יום אחד הוא התמנה להיות "הראשון לציון", אז אמרתי: "עכשיו אני צריך להתרחק ממנו – "דיסטאנס", לשמור על המרחק. מה אני אשב על ידו כמו שני ידידים?!"… אז הוא אמר לי: "אני אוהב אותך מאוד! מתי שאתה צריך, תפנה אלי. אל תעשה את זה". היה כל כך מחבב לראות יהודי מחוץ לארץ, שהוא יודע קצת גמרא וקצת זה… ככה היה. הוא היה נהנה מזה".
"והוא היה נותן שיעור, כמובן הכל היה לשם שמים. והיה שם ר' מסעוד משולם ז"ל. ויש לו שני בנים שאני מכיר אותם – ר' אברהם ור' מרדכי. והיום יש עוד אחד (כנראה אחיהם הקטן) – ר' יהודה משולם, שהוא היה בבית הכנסת בזמן הפיגוע. ונעשה נס גדול ליהודים, שהפיגוע הזה לא החזיק מעמד בכלל. הפיגוע הזה – "חרבם תבוא בלבם, וקשתותם תשברנה".
"ראיתי את זה השבוע ב'יתד'" ציין ראש הישיבה, והוסיף "הם כתבו – "בעל הנס מכיר בנסו!". בדרך כלל עושים נסים מלמעלה, אומרים: "זה מקרה, זה טבע. זה טבע"… זה לא טבע! הטבע לא יכול להיות. מה, כל יום טבע?! טבע, פעם אחת! אבל לא כל פעם. וכאן היה מפקד המשטרה, שאמר שזה נס בלי ספק. אז כאן "בעל הנס מכיר בנסו".
"ואיך הגיעו חכמים לדבר הזה? יש פסוק "לעושה נפלאות גדולות לבדו", מה זה "לבדו"? וכי יש מישהו אחר שעושה נפלאות?! הרי יש רק את הקב"ה ש"עושה נפלאות גדולות". אז למה זה צריך לומר "לבדו"? שיהיה כתוב רק ל"עושה נפלאות גדולות"? אלא "עושה נפלאות גדולות" – שלא יבוא אח"כ מישהו יאמר: זה בגלל התחכום, זה בגלל צה"ל וזה בגלל היירוט של "כיפת הברזל". הכל דברים בטלים, אם אדם אין לו זכות, לא יקרה שום דבר. "כיפת הברזל" תפעל, ולא תעשה כלום".
הגר"מ מאזוז הוסיף וסיפר לסיום "פעם היה "כיפת ברזל", פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית, ולא עשתה כלום. פתאום, הטיל נפל לתוך הים. אז היה שם אחד, שאמר: "יש אלוקים!", אמרו לו: "מה קרה לך?", אז הוא אמר: "הטיל נפל בים. אם היה חס וחלילה נופל עלינו או נופל בתחנת הרכבת, בתחנה מרכזית או בשוק הכרמל, רחמנא ליצלן מי יודע מה קורה"… וגם פה אותו הדבר, בית הכנסת הזה היה מלא מלא", חתם ראש הישיבה.
