כך פעל מנדלבליט להביא למינויו ליועמ"ש בשת"פ הדוק עם אפי נוה

בשנת 2015 התחולל מאבק משפטי סביב מינויו של אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. חשיפה חדשה של פרשן חדשות 12 עמית סגל מציגה שיחות מוקלטות בין מנדלבליט לבין אפי נוה, אז ראש לשכת עורכי הדין, חושפות מערכת ענפה של פעולות מאחורי הקלעים לקידום המינוי.

מנדלבליט, שכיהן אז כמזכיר הממשלה, נתקל בשני מכשולים עיקריים: חשדות פליליים בפרשת הרפז וחשש לניגוד עניינים בשל תפקידו הנוכחי. למרות זאת, הוא ניהל מערכה אינטנסיבית לקידום מועמדותו, תוך שיתוף פעולה הדוק עם נוה.

השיחות חושפות כי נוה מינה את עו"ד יחיאל כץ לוועדת האיתור, אשר פעל בניגוד לנהלים לטובת מנדלבליט. כץ העביר מידע פנימי וקיבל הנחיות כיצד לפגוע במועמדים אחרים. השניים דנו באסטרטגיות להתמודדות עם שאלות על הקשר של מנדלבליט עם ראש הממשלה נתניהו ועל השפעתו האפשרית על שיקול דעתו העצמאי.

מנדלבליט הביע חשש עמוק מפעולותיו של היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, וטען כי החקירה נגדו הייתה ניסיון "סיכול ממוקד". הוא האשים את הרשויות בהאזנות בלתי חוקיות לשיחותיו עם הרמטכ"ל, מה שלדבריו מהווה "הרס הדמוקרטיה".

לאחר אישור המינוי, מנדלבליט עדיין חשש מפסילה בבג"ץ. השיחות חושפות כיצד הוא שכנע את הפרקליטות להגן עליו, תוך הדגשת האיום של מינוי מועמד אחר (גיא רוטקופף) שנתפס כ"אויב המערכת". מנדלבליט ציין: "הפרקליטות תהיה איתנו… כולם מבינים שם" את ההשלכות של פסילתו.

נוה אף העביר מסרים לשופטי העליון, רומז כי פסילת מנדלבליט תוביל למינוי יועץ משפטי פחות רצוי למערכת. בסופו של דבר, העתירה נגד מינויו נדחתה.

חשיפה זו מציגה פער משמעותי בין עמדתו הפומבית של מנדלבליט כמגן מערכת המשפט לבין פעולותיו ודעותיו הפרטיות. היא מעלה שאלות נוקבות על תקינות תהליך המינוי, על השימוש במידע פנימי, ועל המניעים מאחורי החלטות מפתח במערכת המשפט הישראלית. התגליות הללו עשויות להשפיע על הערכת הציבור את אמינות המערכת המשפטית ואת תהליכי קבלת ההחלטות בה.