היועמ"שית מתנגדת להחלטת הממשלה: "מינוי נציב שירות המדינה ללא בדיקת כישורים – פסול"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה אתמול (ה') לבג"ץ את עמדתה בנוגע לבקשה לצו ביניים נגד החלטת הממשלה על שינוי הליך מינוי נציב שירות המדינה. בתגובה חריפה טוענת היועמ"שית כי החלטת הממשלה פסולה מיסודה ומהווה "מהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".

לפי החלטת הממשלה שהתקבלה ב-11 באוגוסט, נציב שירות המדינה הבא ימונה על ידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה, כאשר המינוי ייבדק רק בהיבטי טוהר מידות על ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים. זאת בניגוד למצב הקודם, בו נבדקו גם כישורי המועמד והתאמתו לתפקיד.

היועמ"שית טוענת כי ההחלטה "יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימאליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד". לדבריה, "מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".

בתגובתה מדגישה היועמ"שית את חשיבות תפקיד הנציב: "נציב שירות המדינה הוא בעל הסמכות הבכירה ביותר בתחום ההון האנושי בשירות המדינה. הוא נושא באחריות לאופיו הממלכתי, המקצועי והא-פוליטי של שירות המדינה, המהווה את 'תפיסת היסוד של המינהל הציבורי בישראל'".

היועמ"שית מזהירה כי ההחלטה "עלולה להדהד ברחבי השירות הציבורי ולהשפיע על אופי השירות הציבורי כולו".

לטענתה, ההחלטה לוקה בשורת פגמים הליכיים ומהותיים:

1. סטייה מהחלטות ממשלה קודמות: ההחלטה מבטלת את הצורך בבדיקת כישורים והתאמה לתפקיד, שהיתה נהוגה עד כה. זאת ללא דיון והנמקה מספקים.
2. הנמקה בלתי מספקת: הנימוקים שהוצגו להחלטה, כמו "משילות ודמוקרטיה" ו"חזקה על ראש הממשלה שיציע מועמד מתאים", אינם יכולים לעמוד לדעת היועמ"שית.
3. פגמים בהליך: הדיונים בממשלה לא עסקו בניתוח חלופות דרכי המינוי הקיימות ולא התמודדו עם הניתוח שהוצג בחוות הדעת המשפטיות.
4. אי סבירות: ההחלטה אינה נותנת משקל מספק לצורך בקביעת הליך שיאפשר מינוי בכיר, עצמאי ומקצועי.
5. התעלמות מעמדת היועמ"שית: ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדתה המפורשת של היועמ"שית.

היועמ"שית מצטטת מפסק הדין בעניין עילת הסבירות שניתן לאחרונה, שם כתב השופט יצחק עמית: "מינויים בלתי ראויים יוצרים אפקט-דומינו. כאשר עובדי ציבור נוכחים לדעת כי הקידום למשרה בכירה אינו משקף כישורים אלא קשרים, מטבע הדברים יש בכך כדי לכרסם במוטיבציה ולדחוק עובדי ציבור נאמנים מהשירות הציבורי אל השוק הפרטי, ואת מקומם יתפסו אחרים, מקושרים, שאינם בהכרח בעלי כישורים".

היועמ"שית מזכירה כי בעבר נדחתה על ידי ועדת מינויים מועמדת שהציע ראש הממשלה לתפקיד הנציב, בשל אי התאמה. לדבריה, "זהו בדיוק החשש בו מדובר, רק שעכשיו אין כל בדיקה חיצונית בלתי תלויה שתבלום אפשרות זו".

לאור כל זאת, היועמ"שית סבורה כי יש לקבל את הבקשה לצו ביניים ולעכב את יישום החלטת הממשלה עד להכרעה בעתירות. לטענתה, "מבוקש לעכב את תחילת יישום הליך המינוי, על מנת לשמור על המצב הקיים עד להכרעה בעתירה".

היא מדגישה כי "על הפרק אינטרס ציבורי כבד משקל בהגנה על השירות הציבורי, אופיו, התנהלותו התקינה, מניעת כניסת השפעות פוליטיות להתנהלותו, ניהולו המקצועי לקידום האתגרים והמורכבים שלפתחו".

היועמ"שית מציינת כי כהונת הנציב הנוכחי מסתיימת ב-11 בספטמבר, וכי הממשלה מתכוונת לדון בהארכת כהונתו בשלושה חודשים כפתרון זמני. לדבריה, "בנסיבות העניין דנן ומכל הטעמים שפורטו לעיל, נוטה הכף להעדפת עיכוב קידום הליך המינוי והחלת פתרון זמני עד בירור העתירה, על-פני קידומו ושינוי המצב בפועל טרם שהוכרעה העתירה".

היועמ"שית מסכמת: "עסקינן במינויו של הממונה על כל עובדי השירות הציבורי. כך, בהתאם להצעת ההחלטה, ראש הממשלה יוכל לבחור, והממשלה תוכל למנות, לתפקיד החשוב והרגיש של נציב שירות המדינה, מועמד בלא כל התחשבות בתנאי סף, כשירות, ניסיון או התאמה מהותית, בלא בדיקה מקצועית בלתי תלויה של כל אלה, וכן בלי הליך תחרותי ופומבי שמהווה כלי עזר חיוני לבחירה מושכלת בנושא משרה מתאים לטובת הציבור".

עמדת היועמ"שית היא שיש לקבל את הבקשה לצו ביניים ולעכב את יישום החלטת הממשלה עד להכרעה בעתירות. היא מבקשת מבג"ץ לקבוע את העתירה לדיון בהקדם.

החלטת הממשלה על שינוי הליך מינוי הנציב עוררה ביקורת ציבורית נרחבת. גורמים בכירים במערכת המשפט ובשירות הציבורי הביעו חשש כי מדובר בניסיון לפוליטיזציה של השירות הציבורי. מנגד, בממשלה טוענים כי מדובר בצעד לגיטימי במסגרת סמכויותיה. ההכרעה בסוגיה נתונה כעת בידי בג"ץ.