שרת המשפטים לשעבר, חברת הכנסת איילת שקד, מתייחסת בראיון לערוץ 7 לשורת סוגיות בהן החשש מתכנית טראמפ ובלימת התמורות במערכת המשפט שעליה משלם בין השאר גם ראש הממשלה נתניהו.
על החיים באופוזיציה אל מול אלה שבקואליציה אומרת חברת הכנסת שקד כי באופוזיציה "יש לך חירות לתמוך במה שאתה באמת מאמין בלי משמעת קואליציונית ולמחות על מה שאתה לא מאמין בו", מציאות שהופכת את המציאות החדשה למורכבת מיתרונות וחסרונות.
"מאחר ונתניהו הקים ממשלה עם גורמי שמאל משמעותיים והעביר להם סמכויות ותיקים כמו משפטים וביטחון אנחנו מנסים לדחוף את הממשלה הזו לימין והפעם מבחוץ".
על מהלך הריבונות שאותו מבטיח נתניהו לקדם בראשית חודש יולי, מהלך שמדאיג מאוד את ראשי ההתיישבות ומחנה הימין שרואים בתכנית סכנה של ממש, היא מספרת כי בימים אלה מפלגתה נמצאת בשורה של מפגשים לבירור המציאות והמהלכים. "נפגשתי אתמול עם יו"ר מועצת יש"ע ומנכ"ל מועצת יש"ע וראיתי את המפה שבידיהם. הם סיפרו שהם הגישו תיקונים למפה, אבל התיקונים לא התקבלו ונתניהו והאמריקאים רוצים להיצמד למפה האמריקאית המקורית. נעשה ישיבת סיעה בשבוע הבא. זה עניין מורכב. אנחנו רוצים להחיל ריבונות אבל צריך לעשות תיקונים במפות כדי לוודא שיחד עם הריבונות אנחנו לא מכירים במדינה פלשתינית".
על הטענה לפיה מדובר בעסקת חבילה היא משיבה: "גם כשהיינו בקואליציה ראש הממשלה לא שיתף אותנו בפרטים על הנושא הזה. ביקשנו את המפות והפרטים ולא הצלחנו לקבל. אחרי שנקבל את הפרטים ונבין את התמונה ואז נתייחס. אנחנו בשבועיים אינטנסיביים של פגישות בעניין. ממה שהבנו עד עכשיו, ואני אומרת זאת בזהירות, אין כוונה להביא את כל תכנית טראמפ והכרה במדינה פלשתינית, אלא רק את הריבונות. נחכה ונראה".
לדבריה צודקים ראשי מועצת יש"ע בטענתם לפיה עדיף להשאיר את המצב כפי שהוא ובלבד שלא להביא להקמת מדינה פלשתינית. "אנחנו מתייחסים לנושא הזה בצורה עניינית ולא פוליטית. יכול להיות שיש כאן הזדמנות שיכול להיות שהיא היסטורית עבור ארץ ישראל. אם נבחן את זה בצורה נקייה ולא פוליטית המטרה שלנו היא לראות אם אפשר להשיג מהלך של ריבונות בלי לשלם את המחיר של הקמת מדינה פלשתינית".
האם הדבר אפשרי? "אני רוצה לחכות שבוע או שבועיים כדי להיות חכמה יותר. גם בפעם שעברה ראש הממשלה נסע ולוושינגטון וגם הוא הבין שאפשר להחיל ריבונות למחרת, אבל זה לא קרה. אנחנו צריכים להיות זהירים כי מה שאומרים היום לא בהכרח יהיה נכון מחר. הכלל שלנו הוא לנסות לקדם את החלת הריבונות בלי לקדם הקמת מדינה פלשתינית".
על החוק הצרפתי שמפלגתה הגישה נשאלה שקד מדוע העניין בוער כל כך, ואם הדבר אינו נראה כמו מחווה לנתניהו שהשאיר את 'ימינה' בחוץ. "בצלאל סמוטריץ' הוביל את המהלך הזה. זה לא דחוף, אבל אנחנו בכנסת חדשה ואנחנו מניחים שורה של חוקים".
"יש הרבה הגיון בחוק צרפתי עם קציבת קדנציות. מ-96' כל ראש ממשלה כאן היה תחת חקירות ולכן אם העברה לא חמורה וזה נעשה תוך קציבת קדנציות יש בזה הרבה יתרון". באשר לעובדה שהמהלך נראה כמחווה לנתניהו היא אומרת "אנחנו מקדמים יוזמות ללא קשר אם זה עוזר לקואליציה ונתניהו או לא, אלא לפי מה שאנחנו מאמינים".
ואולי כל יעודה של הצעת החוק הזו הוא יצירת פילוג בקואליציה כאשר 'כחול לבן' צפויה להתנגד. "מחלוקות ביניהם זו בעיה שלהם. לא אתערב בבעיות שלהם. אנחנו מחדדים את העובדה שכשראש הממשלה החליט להתנער משותפיו בימין ולהפקיר את הימין באופוזיציה ולמכור חצי מהממשלה לשמאל, אנחנו כאופוזיציה נרצה לתקוע טריז ביניהם. זה בוודאי חלק מהעבודה שלנו".
על האשמותיה של מפלגתה את נתניהו כמי שמבכה היום את תוצאות מאבקו נגד השינויים ש'ימינה' רצתה לקדם במערכת המשפט, נשאלה שקד אילו שינויים היו משנים את מצבו כיום, והיא משיבה כי "לא הכול צריך להיבחן לפי מה טוב לנתניהו או מה רע לנתניהו. אנחנו מסתכלים על מה שטוב מדינת ישראל ולאג'נדת הימין בישראל".
באשר להתנהלות נתניהו היא מזכירה כי "הוא סירב לכל שינוי במערכת המשפט. את זה אומרים כל שרי המשפטים שהיו לפניי. כשהיו לי עימותים עם היועמ"ש על שינויים שרציתי לעשות ראש הממשלה לקח את העמדה של היועמ"ש, כלומר את עמדת המערכת ולא את העמדה שלי שרצתה לבצע שינויים. מאז שנכנסנו לפוליטיקה אנחנו מנסים לעשות שינויים. הצלחתי לעשות הרבה דברים ויש עוד הרבה עבודה. לצערי נתניהו מכר את תיק המשפטים באופן מלא לשמאל ושם שם את אבי ניסנקורן שהפוך ב-180 מעלות ממה שאנחנו מאמינים בו".
עוד התייחסה שקד להחלטת בג"ץ לאסור את הרס בית המחבל חבר החוליה שרצחה את דביר שורק הי"ד. תהינו אולי חסד עשה נתניהו עם 'ימינה' כשלקח ממנה את תיק הביטחון ובכך נחסכה מחברי מפלגתה ההתלבטות איך לנהוג ואיך להגיב.
"אנחנו לא פוחדים מאחריות. היינו שמחים להיות בתפקידי המפתח של ביטחון ומשפטים ולהתעמת עם הסוגיה, אבל פסק הדין הזה מלמד את מה שאני מדברת עליו בכל השנים האחרונות. השופט מינץ שמונה בתקופתי תמך בהריסה כדעת מיעוט. השופטת בראון שמונתה בתקופת נתניהו ולבני והשופט פוגלמן שמונה בתקופת נאמן ונתניהו עצרו את ההריסה. מה שחשוב הוא להכניס שופטים שמרנים לבית המשפט העליון".
"בניתי מחנה שמרני בעליון ורואים את זה בעתירות כל הזמן. העובדה שנתניהו נתן לניסנקורן את המשפטים ואת הרוב בועדה לבחירת שופטים לשמאל זו טעות קשה שהמדינה והימין ישלמו עליהם עוד שנים רבות. אפשר היה בקדנציה הזו לייצר שוויון בין השמרנים לפרוגרסיבים בבית המשפט העליון".
