ארי מדבר על משמעות פרשת עקדת יצחק, אותה קוראים בימים הנוראים ומציע זווית אישית ערכית: הסיפור נועד להזכיר לנו, עם ישראל, שעלינו להיות מוכנים "לעקוד" את מה שיקר לנו על המזבח – כלומר, להיות מוכנים לוותר על דברים שקשה לנו לעזוב.
פרייזר מתייחס לכך שכאשר אנו מוכנים לעשות את ה"עקדה הפרטית" שלנו – לוותר על הנאות העולם הזה ולהביא יותר קדושה לעולם – רק אז אנחנו יכולים לבקש מהקב"ה שיזכור לנו את אהבתו ויאמר "אל תשלח ידך אל הנער".
הוא מקשר את הרעיון הזה לתקופה הנוכחית, שהוא מתאר כ"תקופה קשה של מלחמה עם כוחות רשע". פרייזר אומר שאנו פונים לקב"ה ומזכירים לו שאנחנו העם שיצא מעקדת יצחק, ומבקשים ממנו לזכור את "חסד נעורינו" ולרחם עלינו.אל תשלח ידך, הוא שיר נוסף בדרך לאלבום גדוש במוזיקה יהודית משובחת, אותה הפיק בעזרת חבריו חגי מזרחי, רן אביב ועוד.
