שופטי בג"ץ פרסמו נימוקים ויצאו במתקפה חריפה על ממשלת האחדות "כשל מוסרי"

כשלושה שבועות לאחר ששופטי בג"ץ הכריעו בעד הרכבת הממשלה, נימוקי השופטים המלאים התפרסמו

השופט מזוז כתב כי המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה , מעוררת קושי ציבורי – מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו. מציאות כזו משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל . ואולם, בית המשפט אינו יכול להחליף את תפקיד הציבור והמערכת הפוליטית אל מול מציאות כזו.

השופט מינץ כתב כי הקביעה לפיה אין כל בסיס משפטי להתערבות בהחלטת חברי הכנסת אין משמעה מתן הכשר לכך. לגישתו, יש להותיר את השאלה בדבר כשירותו של נאשם בפלילים להרכיב ממשלה בספירה הציבורית. בחינת סבירות החלטת רוב של חברי הכנסת להעביר את שמו של חבר הכנסת נתניה ו לנשיא המדינה על מנת שזה יטיל עליו את הרכבת הממשלה, כמוה, בשיטתנו המשטרית, כבחינת סבירות החלטתם של ציבור המצביעים. בהקשר זה ציין השופט מינץ כי יש ליתן משקל כבד להסתמכות של חלק נכבד מציבור הבוחרים על כך שלאחר הבחירות לא תוטל כל מגבלה על יכולתו של חבר הכנסת נתניהו להרכיב ממשלה והתערבות בכך, לאחר קיום הבחירות, תפגע באופן אנוש בהליך הדמוקרטי, ביציבות ובוודאות, שהן כאמור מאבני היסוד של כללי המשחק המשטריים.

אשר להסכמים הקואליציוניים, סבר המשנה לנשיאה חנן מלצר כי ההסדר בדבר החוק הנורבגי המדלג, הקבוע בסעיף 17 להסכם הקואליציוני, נגוע באי חוקתיות ולכן ראוי להוציא לגביו "מעין התראת בטלות". זאת, שכן תיקון שכזה יש בו ניסיון לשנות בדיעבד ובאופן פרסונלי – לאחר הבחירות – את תוצאות הבחירות, תוך פגיעה מהותית בזכות לבחור ולהיבחר. דין דומה חל לגישת המשנה לנשיאה גם על הכרסום בזכויות הפרלמנטריות של האופוזיציה, שכן רעיון זה עלול לגרוע לדבריו, שלא כדין, ממעמדה של האופוזיציה בכנסת, שגם היא נדבך חשוב במשטר הדמוקרטי שלנו

בתגובה לדברי השופטים בליכוד אמרו כי "אזרחי ישראל בחרו בראש הממשלה נתניהו ברוב עצום, כשהליכוד קיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר שקיבלה מפלגה בתולדות המדינה. זה היה ניצחון ענק למנהיג הימין והבעת אמון חד משמעית בו". עוד נמסר כי "בדמוקרטיה האזרחים מצביעים בקלפי ובוחרים את ראש הממשלה. מי שרוצה להחליף את ראש הממשלה יכול בוודאי להתמודד בבחירות ולתת לאזרחים להחליט בעצמם".