משרד הרווחה והביטחון החברתי מסכם שנת פעילות במלחמת חרבות ברזל שהתחילה כבר מיום שבת ה-7.10.23. המשרד עמד בחזית המענה האזרחי מהיום הראשון ללחימה, תוך התמודדות עם אתגרים רבים ומתן טיפול וסיוע לאוכלוסייה רבה שטרם נזקקה לשירותי הרווחה בישראל. פעילות המשרד לאורך חודשי המלחמה התאפיינה בפינוי מסגרות, יצירת שירותים ומענים חדשים במוקדי הפינוי הרבים ועבור שורדי המסיבות, משפחות החטופים ומשפחות השכול, זאת לצד הרחבה משמעותית של השירותים הקיימים כאשר מתחילת המלחמה תגבר משרד הרווחה את כוח האדם בכ-500 תקנים נוספים בשלל תחומי סיוע וטיפול. חודשים ספורים לאחר תחילת המלחמה המשרד אף הקים אגף מיוחד "חרבות ברזל" לטיפול בנפגעי המלחמה.
עם החלטת הממשלה לפנות אוכלוסיות מהצפון ומהדרום החל משרד הרווחה לפנות את המסגרות באיזורי הלחימה. סך הכל פינה המשרד 24 מסגרות ביניהן בתי אבות, מסגרות לאנשים עם מוגבלויות ונוער בסיכון. יחד עם זאת, מהיום החל משרד הרווחה בפריסת עובדים סוציאליים במלונות ומוקדי הפינוי והקמת מתן שירותים מותאמים. 500 עוס"ים התפזרו על פני 400 מלונות על מנת לקבל את האוכלוסייה המפונה. לאורך חודשי המלחמה עסקו עובדי משרד הרווחה במלונות בליווי הקהילות ומשפחות החטופים, סיוע סוציאלי, חיזוק החוסן החברתי ואף מסרו מאות בשורות מרות. יחד עם זאת, הקים משרד הרווחה מערך פעילויות לאורך היום עבור נוער בסיכון, ילדים, אזרחים וותיקים ואנשים עם מוגבלויות והעתיק פעילויות פנאי בקהילה אל המלונות על מנת לסגל שגרה ככל הניתן.
כמו כן, עובדי משרד הרווחה במלונות עסקו בשיקום הקהילות שנפגעו. מתחילת במלחמה הוקצו תקנים של עובדים קהילתיים לדרום ולצפון ופעלו לחיזוק החוסן הקהילתי בקרב הקהילות שהתפנו. בין היתר, עסקו העוסי"ם בחיזוק המנהיגות, פיתוח מענים קהילתיים במלונות לצרכים שעלו, גישור בין קונפליקטים שהתגלו במלונות, כמו גם, חיזוק יכולות התמודדות של צוותי הצח"י (צוותי חוסן יישוביים בדרום ובצפון) והקמת צוותי חוסן שכונתיים לחיזוק היערכות הקהילות בזמן משבר וחירום.
בימי שגרה משרד הרווחה מטפל במעל מיליון אזרחים במדינת ישראל. אסון השביעי באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שבאה בעקבותיו, גרמו לכך שמאות אלפי בני אדם שלא צרכו שירותי רווחה קודם לכן, נזקקו כעת לשירותי המשרד. כתוצאה מכך, משרד הרווחה פיתח פרוטוקולי טיפול ראשוניים מסוגם בעולם וכן הקים שירותים חדשים עבור אותן אוכלוסיות.
חטופים ושבים ובני משפחתם
לקראת שובם של החטופים המשרד כתב תדריך מקצועי עבורם ועבור בני משפחתם. התדריך, ראשוני מסוגו בעולם, מחלק את הטיפול בשבים לשלושה שלבים: שלב הקבלה של השבים (24 שעות ראשונות), השבוע הראשון, וחצי השנה הראשונה והוא מגדיר בפירוט כיצד יש לנהוג על מנת שלא להעמיק את הטראומה שחוו השבים בהתמקדות על ילדים, נשים, גברים ואזרחים ותיקים.
בנוסף לכך, משרד הרווחה גיבש נוהל בשיתוף הגורמים הרלוונטיים והוסיף תקן של עו"ס מתכלל. מדובר על כ-80 תקנים חדשים ייעודיים. עו"סית זו, מלווה את המשוחררים ומרכזת את הטיפול בהם, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, ומשמשת כמתכללת הטיפול מול כל המשרדים והגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. לכל משפחת אזרח אשר שב מהשבי מוצמדת עובדת סוציאלית מתכללת. לאורך השנה, סיפק המשרד מענים למשפחות החטופים במעגל שני ושלישי, כמו קבוצות טיפול, פעילויות הפגה, ושירותים סוציאליים בקהילה.
שורדי הנובה
המשרד בשיתוף המוסד לביטוח לאומי וג'וינט אשלים, אף גיבשו סל מענים ייחודי לשורדי מסיבות הרעים, באמצעות מיזם משותף עם 13 ארגונים המפעילים תכניות ייחודיות לחיזוק החוסן האישי והחברתי, תמיכה בחזרה לתפקוד, תעסוקה, השכלה, וקריירה. תכניות אלו כללו, טיפול בטראומה, אובדן ושכול, תכניות תעסוקה, אימון לקריירה, שילוב והכנה לאקדמיה ובתוך כך תהליך תמיכה פרטני וקבוצתי ואף טיפול בבני המשפחה והחברים. סך הכל נתן משרד הרווחה מענה קבוצתי ל-1200 שורדים. 700 שורדי המסיבות קיבלו מענה פסיכו-סוציאלי וליווי של המחלקות לשירותים חברתיים.
ילדים ויתומים
נפגעי מלחמה נוספים שמשרד הרווחה עסק בהם רבות הינם ילדי השבעה באוקטובר. בין אם מדובר בילדים שהתייתמו מהוריהם או בילדי אומנה. על פי נתוני המשרד 43 ילדי אומנה שהו בעוטף ב-7.10, 66 משפחות אומנה פונו מביתם מתחילת המלחמה, ולמעגל השכול הצטרפו גם 23 ילדים שהפכו יתומים מ-2 הורים בעקבות המלחמה וכיום גדלים אצל 13 משפחות המשמשות כאומנת קרובים, ישנם 7 ילדים יתומים מהורה אחד בעקבות המלחמה הגדלים באומנה. בנוסף, חמש משפחות אומנה איבדו בן משפחה במלחמה.
בנוסף לכך, 132 הורי אומנה גויסו למלחמה וכתוצאה מכך, פעל משרד הרווחה לשנות את חוק האומנה בישראל ולהשוות את זכויותיהם לזכויות של שאר המשפחות. כעת בני זוג של משרתי מילואים יהיו זכאים גם הם להגנה מפני פיטורים החלים גם על משפחות אומנה. כמו כן, שינוי חקיקה נוסף שהוביל משרד הרווחה קובע כי משפחות אלו יהיו זכאים למענקי אכלוס גם עבור ילדי האומנה.
יש לציין, כי בנוסף לתיקוני חקיקה אלו, הלשכה המשפטית של משרד הרווחה פעלה להסרת חסמים בירוקרטיים ולהתאמת החוק למציאות החדשה שנוצרה לאחר השביעי באוקטובר. בין היתר, הלשכה המשפטית הסדירה את מעמדם של קרובי משפחה יתומים, הובילה לתיקון חוק זכויות החולצה לצורך מתן טיפול רפואי דחוף באישור קרוב משפחה והרחבת סמכות בחקיקה של שירות חקירות ילדים לגביית עדות מילדים שנפגעו מפעולות איבה.
אזרחים ותיקים
אוכלוסיית האזרחים הוותיקים חשופה יותר לאירועי לחץ וטראומה ביחס לאוכלוסיות אחרות. מינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה גיבש תכנית לפינוי מהיר של מסגרות ומעבר של שירותים בשגרה אל המלונות. בך הכל פונו 6,500 אזרחים וותיקים להם נבנה מערך פעילויות, חוגים, הרצאות, טיולים והפעלות במטרה לשמר בריאות גופנית, קוגניטיבית ורגשית. כמו כן, הקים המשרד באמצעות הרשויות המקומיות קבוצות תמיכה לסבים וסבות שכולים. כיום פועלות כ-20 קבוצות ברחבי הארץ. בנוסף לכך, במהלך חודשי המלחמה, חזרו 17 אזרחיות ותיקות ואזרח ותיק אחד משבי חמאס ומשרד הרווחה מלווה אותם ואת בני המשפחה באמצעות עוס"ים מהמחלקות לשירותים חברתיים.
נוער וילדים
עם פינוי הקהילות, התפנו גם בני נוער וילדים שברגע אחד התנתקו מהשגרה המוכרת להם. על מנת לסייע להם להתמודד עם האירועים הקשים אליהם נחשפו ועל מנת למוע הדרדרות בהתנהגותם, הקים משרד הרווחה מתחמי מיוחדים במלונות במטרה לעודד שיח פתוח, להפחית שוטטות וליצור חיבור בין בני הנוער. מדרכי נוער שהו באופן קבוע במתחמים וקיימו פעילויות הפגה בעוד שעובדים סוצאיליים פעלו לאיתור נערים במצוקה על מנת למנוע הדרדרות. ברחבי הארץ הקים משרד הרווחה 23 מרחבי איתור לטובת הטיפול וליווי בני נוער בסיכון שנתנו מענה למעל 1000 בני נוער.
אנשים עם מוגבלויות
לצד פינוי 13 מסגרות מהצפון והדרום, משרד הרווחה פעל לשילוב מעל 500 אנשים עם מוגבלויות ובני משפחתם בנופשונים ברחבי הארץ ואף הפעיל 130 פעילויות במלונות עבור 1,800 אנשים עם מוגבלות. כמו כן, שיבץ 81 פעוטות מפונים ב23 מסגרות כגון מעונות יום שיקומיים באזורי הפינוי לצד פתיחת מרכזים ייעודיים בבתי המלון. המשרד אף נתן מענה רגשי לאנשים עם מוגבלות שפונו. בשלב הראשוני בטלפון ולאחר מכן הורחב השירות למענים פרונטליים במלונות.
המשרד אף פעל להקמת 5 מרכזים רב גילאיים – למתן מענים ושירותים במלונות לילדים ובוגרים. בנוסף לכך, עבור קהילת העיוורים הוקם מרכז אירוח בבית חינוך עיוורים בו שהו עשרות מפונים. עבור עיוורים המרותקים לביתם, המשרד סיפק סיוע ייעודי ברכישת מזון, מתנדבים לעזרה ועוד. כמו כן, עבור החירשים, סייע המשרד בחלוקת צמידים ייעודים על מנת להנגיש עבורם את אפליקציית פיקוד העורף כך שיוכלו לקבל התראות בזמן.
יש לציין, כי במהלך חודשי המלחמה מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה פעל יחד עם הרשויות המקומיות והמפעילים להחזרת מסגרות בקהילה לילדים ובוגרים לפתיחה מלאה או חלקית בהתאם להנחיות פיקוד העורף כך שמעל 90% מהמסגרות נשארו פתוחות.
מערך המילואים החברתי
אירועי השביעי באוקטובר הדגישו את הצורך בכוח אדם ייעודי נוסף לשדה הרווחה כי לתת מענה לצרכים העולם מאוכלוסייה. מערך המילואים החברתי הוא יוזמה של משרד הרווחה שהתפתחה במהלך המלחמה במודל מילואים שתכליתו הכשרת מעגלים רחבים של עובדים סוציאליים גם כאלו המועסקים במגזר הפרטי בגמלאות עבור טיפול בשעת חירום . המיזם צפוי להוסיף לשירותי הרווחה בשעת חירום מאגר של מאות עובדים סוציאליים שהוכשרו לתת מענה לאוכלוסייה האזרחית בשורה של אירועי קיצון
שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: " בזמן המלחמה הוכח כי משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא אחד המשרדים האסטרטגיים והמרכזיים בממשלה. מפרוץ המלחמה משרד הרווחה נמצא בחזית הטיפול והסיוע לאוכלוסייה: התמודדנו עם מקרים שאף שירות רווחה בעולם לא התמודד. גורמי המקצוע במשרד פיתחו תורות חדשות ושירותים מותאמים לצרכים שעלו, ואלו ישמשו את מדינת ישראל גם בעתיד במצבי חירום בתקווה שלא יהיו. עובדות ועובדי שירותי הרווחה מכל המקצועות יעמדו גם בחזית מאמצי השיקום שיבואו לאחר המלחמה. הידע והניסיון שצברו הוא בעל ערך גדול מאוד למשימות הגדולות שעוד נכונו לנו".
מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני: "המלחמה זימנה לפתחו של המשרד אחריות כפולה. ראשית להעמיד את המענים המתאימים למצב החירום ולתת כתף בכל מקום שהיה נדרש. זה חייב הפניית משאבי כוח אדם ותקציבים להתמודדות עם אירועי החירום. בנוסף, אנו מחויבים תמיד להמשיך לספק את השירותים השוטפים לאזרחים המקבלים שירות ממערכות הרווחה שבאחריותנו. הטיפול במשבר כה גדול לא יכול להיות על חשבון השגרה. מלחמת חרבות ברזל הוכיחה כי שירותי הרווחה הם שירותים המיועדים לכל בית ישראל. אני גאה בעובדות הסוציאליות שהצליחו לתת טיפול ראוי בכל התחומים, וזאת תודות למסירות אין קץ ודבקות במטרה של העובדות והעובדים בשדה הרווחה כולו״.
