ימים אחדים חלפו מאז נפתחה קרן העזרה והסיוע לאלמנתו ויתומיו של הרב רפאל מרדכי פישהוף זצ"ל הי"ד, שנרצח בידי מחבל בן עוולה בפיגוע הדמים בחדרה, וכבר הספיקו יותר מ-4,500 יהודים להפגין את החיבוק העצום שעם ישראל כולו שולח לאלמנה והיתומים.
את האבל הכבד בבית המשפחה אפשר למשש בידיים. הרב פישהוף היה בשיא פריחתו, אברך צעיר וחביב, בעל למופת ואב מסור במיוחד. הוא היה שקוע רוב היום בלימוד התורה מתוך שמחה וטהרה. רבים מציינים שגם בתמונה שהתפרסמה לאחר פטירתו, ניתן לראות את עדינות פניו ואופיו הייחודי.
הרב פישהוף נרצח בידי מחבל שחיכה למישהו עם דמות של יהודי, עם כיפה וזקן, פאות וציצית. הוא הספיק לרוץ בשארית כוחותיו לבית השכנים שם התמוטט ואיבד את ההכרה בעוד כונני הצלה מגישים לו עזרה ראשונה ומנסים לייצב את מצבו.
הוא הובהל לבית החולים 'הלל יפה' בעיר כשמצבו אנוש, והרופאים ניסו להציל את חייו באמצעות מספר ניתוחי חירום, אבל הנזק לו גרם המחבל היה גדול מדי, ולמחרת היום נפטר הרב פישהוף מפצעיו, למגינת כל לב.
ה'שבעה' היתה קצרה. עם כניסתו של יום הכיפורים הם קמו מהשבעה, אבל האבל עדיין כבד מאוד.
לעזרה דחופה ל-6 יתומי הנרצח מחדרה הקליקו כאן>>>
ובינתיים עם ישראל מחבק את האלמנה והיתומים בחיבוק עצום. ששת היתומים שהגדולה בכתה ו' והקטן בן שנתיים בלבד, מקבלים מתנות וצעצועים לרוב, אבל אלו לא מצליחים להעלות חיוך על פניהם שהל הילדים, אלו שכבר מבינים את המשמעות של 'אבא נרצח'.
אנשי הצדקה והעוסקים בנושא הסוציאלי מדגישים שמשפחת שכול זקוקה להרבה מאוד כסף כדי לתפקד כשמפחה רגילה, כדי שהילדים יוכלו לקבל את הליווי הרגשי הנדרש לאורך השנים, והאלמנה תוכל לצאת מהטראומה הנוראה ולשקם את חייה מחדש, כדי שהילדים האלו לא ילכו לישן רעבים בלילה, וכדי שיוכלו להתחתן בכבוד – נפתחה קרן העזרה והסיוע.
כאמור, למעלה מ-4,500 יהודים יקרים כבר תרמו חיבוק למשפחה, וזאת, אף שעברו רק ימים אחדים, ובתוכם יום הכיפורים שבו לא ניתנו תרומות כמובן.
זה הזמן שבו כל יהודי נקרא להצטרף ליוזמה ולסייע למשפחה כפי יכולתו, עוד חיבוק ועוד חיבוק, להראות למשפחה היקרה שהיא לא לבד, שהאבא שנרצח, היה 'הבן של כולנו' ו'האח של כולנו', הוא לא נרצח בגלל שקראו לו הרב רפאל מרדכי פישהוף, אלא בגלל שהוא היה יהודי, בדיוק כמו כל אחד ואחד מאתנו.
ציבור נקרא להירתם לטובת העניין, שכן מדובר במקרה מצוקה חריג וטראגי, את האב היקר שנלקח מהם לא נוכל להשיב להם, אבלם נוכל לנסות לרפד במעט את מסלול החיים הלא פשוט שהם עתידים לעבור כיתומים ללא דמות אב, בצלה של אם שחוותה טרגדיה נוראה בהילקח מעמה בעל נעוריה.
למיטב ידיעתי נפגעי פעולות איבה מטופלים על ידי המדינה
אז בשביל מה עושים גם מגבית ?
ה' ישמור
למד אתי בחיידר
נשארו לו אותן פנים עדינות
כבר אז היה דמות מדהימה.
אולי הגיע הזמן להפסיק ולהשתמש בסיסמאות למות ולא להתגייס. ברית כרותה לשפתיים