הדירוג מבוסס על בחינה של פרמטרים כלכליים, כגון יציבות פוליטית, צמיחה כלכלית, ניהול תקציבי ויחס החוב לתוצר. דירוג גבוה מצביע על סיכון נמוך שהמדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה,ולהיפך, דירוג נמוך מרמז על סיכון גבוה יותר לחדלות פירעון.
הדירוג משפיע ישירות על ריביות שהמדינה משלמת על הלוואות שהיא לוקחת דירוג נמוך עשוי להוביל לעלייה בעלויות המימון, מה שמשפיע על כלכלת המדינה ואזרחיה עד לכיס הפרטי של כל אחד ואחד .
להלן מספר דוגמאות להשפעת הדירוג על האזרח
- השפעה על רמת המחירים ויוקר המחיה: הורדת הדירוג עשויה לערער את אמון המשקיעים וליצור תנודתיות בשוק ההון. בסוף ההליך ייווצר פיחות בערך השקל אל מול המטבעות הזרים והדבר עלול להוביל לעלייה בריבית וכתוצאה מכך להתייקרות האשראי לציבור. כל הלוואה תעלה לנו יותר כסף.
- השפעה על ריביות להלוואות ומשכנתאות: דירוג אשראי גבוה למדינה מאפשר לבנקים להציע לאזרחים ריביות נמוכות יותר על הלוואות ומשכנתאות, מכיוון שהמדינה נתפסת כפחות מסוכנת.
- השפעה על שוק התעסוקה: דירוג גבוה מעודד השקעות זרות במדינה, מה שמוביל ליצירת מקומות עבודה נוספים ושיפור כלכלי כללי,. הורדת הדירוג עלולה להוביל לצמצום מקומות התעסוקה.
- השפעה על שירותי המדינה לאזרח: דירוג גבוה מאפשר למדינה לגייס חוב בריביות נמוכות. עם ירידת הדירוג, משקיעים ידרשו פרמיה גבוהה יותר בתשואה על אגרות החוב של המדינה שייקרו את עלות ההלוואות לממשלה. המצב עלול להוביל לגידול בגירעון התקציבי, ערעור האיזון בתקציב הממשלה וקיצוצים בתקציב, מה שיגרור ירידה בהשקעות הממשלה בשירותים הציבוריים כגון: חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
- השפעה על המיסים: הורדת דירוג האשראי עשויה לאלץ את הממשלה להעלות מיסים על מנת לכסות על הפערים בתקציב בעקבות העלייה בעלויות גיוס החוב ולשמור על תקציב מאוזן , העלאת המיסים תכביד באופן ישיר על מרבית אזרחי המדינה.
בנק ישראל מזהיר שהשלכות אלו עלולות להתרחש בהדרגה ולפגוע בביצועים הכלכליים של המדינה בטווח הארוך.
לעיתים נוהגים לחשוב שדירוג האשראי הוא רק מושג כלכלי שיתכן ולא משפיע עלינו כלל. זו טעות! חשוב לזכור שדירוג האשראי הוא כלי משמעותי המשפיע ישירות על יכולתנו לקבל אשראי ולהתנהל כלכלית גם כמדינה אבל יותר מזה, הדירוג נוגע "לכיס" של כל אזרח במדינת ישראל בין אם מדובר בהשפעה ישירה על עלות האשראי או השפעה עקיפה שתתבטא בצמצום השירותים שתעניק לנו המדינה.
הכותבת היא הגב' א. קולדצקי, שותפה מיסדת ומנכ"לית חברת 'קרנות תשרי' המעניקה משכנתא לדיור תוך התחשבות במצב המשק, בדירוג האשראי ובפוטנציאל ההחזר של הלקוח
