וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל יוֹאָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה וְעַד מָתַי לֹא תֹאמַר לָעָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי אֲחֵיהֶם” (שמואל ב׳ ב, פסוק כו).
לצערנו הרב – דברים אלו נכונים גם לימינו אלה. בלמעלה ממאה השנים האחרונות ויותר הערבים מנסים לגרש אותנו מארץ ישראל ולהרוג בנו. כמובן שאופי הפעולה השתנה מהקצה אל הקצה – מהרג "פשוט" ברובים ועד להרג באמצעות כלי טייס בלתי מאויישים – כטבמ"ים – ממרחקים, אבל המהות נשארה אותה מהות: ערבים מנסים לרצוח בנו ולגרשנו מאדמת ארץ ישראל. יכולנו להם אז ונוכל להם היום.
ולמה נוכל להם? בזכות רוח העם, בזכות החוסן הלאומי: אין אדם אחד במדינה שלא כואב נפילתם של חיילים ואזרחים ופציעתם. כל נפילה של חייל או אזרח מלווה באבל לאומי כבד. זו אינה חולשה – זו עוצמה. אצל המחבלים, חיזבאללה או חמאס, אין כל משמעות לחיי אדם. מחוסל מחבל – מיד יש לו תחליף.
הנהגת המחבלים מתייחסת לאנשיה כאל כלים במשחק, כאל גלגל רזרבי במכונית, שכאשר הוא מתכלה – מיד מחליפים אותו באחר. אין בעיניהם שום משמעות לחיי אדם, הם לא רוצים לחיות כבני תרבות, כל מטרתם היא הרג ורצח למען מטרת השמדת העם היהודי. אם זה לא הסתייע לנאצים במלחמת העולם השניה – זה בוודאי לא ילך להם כיום, כאשר ליהודים יש מדינה איתנה וצבא חזק. מתוך התובנה שלנצח נאכל חרב נובעת גם דרך הפעולה שלנו ומטרותיה.
אם נשלים עם כך שאיננו יכולים להשמיד לחלוטין את אויבינו – נבין שבמלחמה הזאת עלינו לגרום לצמצום משמעותי ביכולותיהם של אויבינו כדי לקבל אוויר לנשימה עד הסבב הבא, שלצערנו יגיע. בסוף היום יהיה הסדר כלשהו. בהסדר הזה יובטח לנו שאויבינו יתרחקו מהגבול ולא יתחמשו וכדומה.
ניסיון העבר מראה שהם הפרו את ההסכם דקות בודדות אחרי שהוא נחתם. החטא שלנו היה שאנחנו הבלגנו, מתוך סיבות רבות. הפעם אנחנו חייבים להבטיח לעצמנו (וגם לקיים) שבהפרה הראשונה, בין אם היא תהיה בלבנון או בעזה או מכל מדינה אחרת – אנחנו מוציאים מהמילון את המילה "הבלגה", או "הכלה" – ומגיבים מיד ובאופן לא מידתי לחלוטין. כך היינו חייבים לפעול בעזה וכך היינו חייבים לפעול מול החיזבאללה.
לעניין זה אין זה חשוב בכלל מה אומרות אומות העולם. הן תמיד ישאפו לשקט (מדומה) כי הן לוקות בעיוורון מדיני ארוך טווח. אנחנו חייבים להבטיח לעצמנו ששוב לא ניפול למלכודת של עצמנו, שהעדיפה שקט לטווח קצר על פני בטחון לטווח ארוך.
