פלא: כך הוקם המרכז הרפואי מעייני הישועה | הרב יוסף זאב

היה זה ביום מן הימים, כאשר אל ביתו של הגאון הצדיק רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל נמלט יהודי, אשר הרג את אחד מערביי ירושלים בשגגה. התסיסה בקרב הרחוב הערבי הייתה עזה, ורבי יוסף חיים היה מודע היטב לסיכון שהוא נוטל על עצמו כאשר הוא מסייע ליהודי זה להימלט מידו של ההמון צמא הדם. ובכל זאת, רבי יוסף חיים לא היסס, ולא נחה דעתו עד שהסתיר את היהודי במקום סתר בו ידע כי לא תשיגנו יד ההמון. לבני ביתו ששאלוהו מדוע הכניס עצמו בסכנה זו, השיב רבי יוסף חיים ואמר: "אילו ידעתי כי יהודי זה יזכה למשפט הוגן וישא בעונשו, אכן לא היה מקום שאתערב ואסכן עצמי למענו. אולם ברור לי, כי ההמון תאב הנקמה לא יאפשר לו אפילו להגיע אל בית המשפט, אלא יקרע אותו כדג ברגע בו ייפול לידו! במצב שכזה, ברור כי עלי לחמול על יהודי זה ולהצילו ממיתה שהוא אינו מחויב בה!". ואכן, לחששם של בני הבית היה מקום. ההמון, אשר הבחין בכיוון מנוסתו של הבורח, הבין היטב כי רבי יוסף חיים הוא שסייע לו להימלט. משום כך, עד מהרה הגיעו שלוחיו של מושל העיר אל ביתו והובילו אותו אל המושל שדרש כי יסגיר את היהודי הרוצח. אולם רבי יוסף חיים סירב. "לממשלה יש שוטרים, ותפקידם הינו למצוא את הפושעים ולהביאם לדין! ובכן, יתכבדו השוטרים, יחפשו את היהודי ויתפסוהו ! אין זה מתפקידי לסייע להם", השיב באומץ רב. גם כאשר איים עליו המושל כי ישליכהו אל בית הסוהר לא שינה רבי יוסף חיים את דעתו, ואף הבהיר כי הכין עצמו לאפשרות הזאת מראש, ועל כן הביא את הטלית והתפילין שלו עמו… בטרם יממש את איומו ניסה המושל לפעול במקביל בדרך נוספת. הוא גייס לעזרתו את אחד התקיפים שבין יהודי העיר, שהיה מקורב לרשות, והלה כינס אסיפה חשאית של ראשי הקהילה – אליה הוזמן גם רבי יוסף חיים עצמו, כאשר באסיפה זו הוחלט כי יש להסגיר את ההורג. אולם רבי יוסף חיים בשלו: הוא אינו מוכן להסגיר את היהודי – ויהי מה! נוכח תגובתו של רבי יוסף חיים בערה בו חמתו של אותו יהודי, והוא פרץ בצרור איומים קשים שהופנו לעברו של הצדיק. אולם רבי יוסף חיים פנה אליו ואמר לו: "שקול בדעתך לרגע, כיצד היית מגיב אילו היה מדובר בבנך יחידך… האם היית מפקיר אותו ביד ההמון המשולהב שיעשה בו שפטים ? ודאי שלא ! ובכן, דע לך, כי בדמנו, כיהודים – טבועה תכונה זו: אנו מוכנים למסור את נפשנו למען כל יהודי – כאילו היה בננו יחידנו !", הטעים רבי יוסף חיים. ואכן, התגובה האמיצה והכנה פעלה את פעולתה, וחמתו של היהודי שככה…
" וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם: "
רש"י " העברי – שבא מעבר הנהר:." "ויגד לאברם העברי וכו', רבי יהודה אומר: כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד חז"ל דורשים מה שכתוב אברם העברי, שכל העולם מצד אחד והוא מהעבר השני, שהוא לבדו האמין בה' נגד כל העולם. האדמו"ר הקדוש רבי יואל מסטאמר זצ"ל שאל, למה דווקא כאן התורה מביאה תואר זה של אברהם אבינו שהיה נגד כל העולם, הרי כ"כ הרבה פעמים אברהם אבינו מוזכר בתורה, ולמה דווקא כאן רימזו את זה. ותירץ , שהרי רש"י כאן מפרש שהסיבה שעוג סיפר לאברהם אבינו שלוט נשבה, היה בשביל שיצא להילחם איתם וייהרג והוא יקח את שרה. ולכאורה לא מובן, מה חשב עוג, וכי למה שאברהם אבינו ייצא להילחם עם ארבעת המלכים שהיו חזקים כ"כ שהצליחו לנצח את כל חמשת המלכים. והתשובה היא שעוג ידע שאברהם אבינו היה לו מידה זו שהוא לא מתפעל מכלום, כל העולם מעבר אחד וכו', וכל מה שחשב שצריך לעשות לא היה מה שעמד נגדו, ואפילו כשאין סיכוי. ולכן עוד ידע שאברהם אבינו יצא להילחם איתם. ולכן דווקא כאן התורה רימזה את המידה הזו של אברהם. מי שיש לו מידה זו של כח הרצון יכול להשיג דברים גבוהים, נגד כל הסיכויים.
וידוע שהאדמו"ר מצאנז זצ"ל אמר שבשואה הגרמנים ימ"ש הכריחו אותם לסחוב משאות של טונות ומי שלא סחב היו הורגים אותו, וזה משאות שאדם לא מסוגל לסחוב אותם, ומזה למד שאין מושג כזה 'לא יכול', אולי יש מושג 'לא רוצה', אבל כשרוצים יכולים. וכך אצל מרן הרב מפוניבז' זצ"ל כשפתח את הישיבה באמצע ימי השואה האיומה, אנשים אמרו לו 'מה אתה אוסף כסף ? הרי אנשים נמצאים בין חיים למוות, ומי אמר שבכלל יהיה בחורים שאתה בונה בשבילם ישיבה?. וכך היה כשהרב מפוניבז' בנה את הבנין הגדול של מאות מקומות, באותה תקופה היה רק כמה עשרות בחורים בישיבה, אנשים חשבו שהוא השתגע, אבל הוא לא התחשב ואמר 'פה תהיה ישיבה גדולה'. היום רואים את הפירות בלעה"ר, מי שיש לו כח הרצון הוא מצליח מעל ומעבר לצפוי, כי 'אין דבר העומד בפני הרצון'.
כידוע בבני ברק יש את מרכז רפואי מעייני הישועה שבנה הרב ד"ר משה רוטשילד ז"ל לפני שנים רבות, כשהתחיל לבנות אנשים לא רצו לעזור לו, בזמנו הוא פנה לאחד מהחברי כנסת שיעזור לו לקבל רשיונות, הח"כ סירב והסביר לו בטוב טעם שהוא מתבייש לבקש זאת במשרדים הרלוונטיים, כי זה חסר סיכוי ולא מעשי. ר' משה הלך למרן הסטייפלער זצ"ל שיבקש מאותו ח"כ שיעזור לו בעניין,וכך הווה. וסיפר לי בנו הרב נתן רוטשילד שליט"א שהוא זוכר איך אביו היה עומד בפתח ביהכנ"ס איצקוביץ והיה אוסף כסף כדי שיוכל לבנות את המרכז הרפואי, אז הוא היה צריך מליונים, ואעפ"כ הוא עמד ואסף פרוטה ועוד פרוטה, ולא התפעל מהמלעיגים עליו. היום רואים איך שהמרכז הרפואי מקפיד בכבוד כלל החולים [כולל גיל הזהב]. עוד רואים איך שמקפידים על שמירת השבת במקום, צניעות, טהרת כהנים ועוד. וכל זה הגיע בזכות כח הרצון של הרב משה רוטשילד ז"ל שלא הסתכל על מלעיגים עליו [וב"ה כל החיזוקים הנ"ל מתחילים להשפיע על שאר בתי החולים בארץ, דברים שלא חלמו עליהם בעבר]. וצריך להתחזק בזה, שכל אחד במקומו עם כח הרצון שיש לו, לזכור שאין דבר העומד נגדו, ועל ידי זה כל אחד יוכל להשיג דברים גדולים מאוד.
יש דבר נפלא שאומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת מכות דף י עמוד ב
בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו כו'. עיין בזה במפרשים ואענה גם אני חלקי דלא קאמר שמוליך אותו הקדוש ברוך הוא אלא מוליכין אותו והוא ע"פ מה שכתבנו בכמה מקומות שכל מחשבה ודיבור ומעשה האדם הנה הוא בורא לו מלאך לפי ענינו אם לטוב אם לרע וע"כ ….. אבל כפי רצונו ודעתו של אדם מוליכין אותו אותן המלאכים הנבראים מאותו רצון ומחשבה אשר בו . וע"ש
רואים שמהרצון של האדם , בורא לו האדם מלאך שעוזר לו לקיים את רצונותיו .
אז מה נשאר לנו רק לרצות ולהמשיך לרצות עוד ועוד ….
הדברים לעילוי נשמת מו0000ר אבי הרב מאיר חי בן גולי"ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
הרב יוסף זאב
הישיבה הגדולה תל ציון