ישראל מאבדת את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום. על פי הדו"ח, בחמש השנים האחרונות נרשמה נסיגה משמעותית בדירוג הבינלאומי של ישראל – מהמקום החמישי למקום התשיעי במדד Tortoise היוקרתי, המדרג 83 מדינות.
הסיבה המרכזית להידרדרות, לפי המבקר, היא היעדר אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח. "אין הצדקה לכך שחילופי ממשלות יגרמו לעצירת תכנית שאיננה קשורה לוויכוח פוליטי ומטרתה להצעיד את ישראל קדימה באחת המהפכות העולמיות", קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
הדו"ח חושף כי הממשלה הקציבה רק מיליארד שקל לתחום – סכום המהווה חמישית בלבד מהתקציב שהומלץ על ידי ועדת תל"ם בדצמבר 2020. יתרה מכך, גם מהסכום המצומצם שהוקצה, רק 40% מומשו בפועל.
אחד הכשלים המרכזיים שמציין הדו"ח הוא בתחום מחשב-העל. למרות שכבר ב-2020 זוהה הצורך בתשתיות חישוב-על כתנאי בסיסי להובלה בתחום הבינה המלאכותית, חמש שנים לאחר מכן התשתיות הקיימות מוגבלות ואינן מספקות לקידום המחקר והתעשייה בישראל.
פער משמעותי נוסף נמצא בתחום עיבוד השפה הטבעית. נכון לסוף 2023, אין בישראל מודל שפה בעברית ובערבית לשימוש גופי הממשלה ואזרחיה. רק ביום האחרון של השנה נחתם הסכם לפיתוח מודל כזה, שצפוי להיות מוכן רק באמצע 2025.
בתחום ההון האנושי, הדו"ח מצביע על מימוש חלקי של התקציבים. מתוך 62 מיליון שקל שהוקצו, מומשו רק 34 מיליון שקל, וגם זאת תוך התמקדות בצורכי האקדמיה ללא מתן מענה לצורכי התעשייה. היקף המלגות שניתנו עמד על 5% בלבד מהמספר עליו המליצה ועדת תל"ם.
"על משרד החדשנות להוביל את מדיניות הממשלה בתחום ולהשלים את גיבוש התוכנית האסטרטגית הלאומית שהחל בהכנתה כבר בשנת 2022", קובע המבקר. "הובלה ברורה של תוכנית לאומית משמעותית הכרחית לשמירה על יכולותיה הטכנולוגיות ועל יתרונה היחסי של ישראל אל מול יתר מדינות העולם".