להבדיל אלפי הבדלות:
השבוע צוין יום הזיכרון לראה"מ לשעבר יצחק רבין ב"חלקת גדולי האומה" בירושלים. יו"ר מפלגת הדמוקרטים, שנבחר בפריימריז של מפלגת העבודה, (מפלגתו של רבין), לא הגיע. בני-גנץ, (שרבים רואים בו ממשיכו של רבין) לא הגיע!. גם יו"ר האופוזיציה לא הגיע! לכל אחד מהם היו תירוצים שונים מדוע לא הגיע. להבדיל אלף אלפי הבדלות: בציבור החרדי ימי זיכרון הינם מורשת רוחנית נצחית שאינה תלויה במזג אויר-ואוירה.
אם זה מרנן ורבנן הגאון רבי נתן-צבי פינקל זצוק"ל, הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצוק"ל שניהם השבוע, ואם זה רבי נחום משאדיק לפני למעלה ממאה שנה. ומי מדבר על רחל אמנו, שהציבור העולה לבית לחם ביום השנה לפטירתה רק גובר משנה-לשנה. יחי ההבדל.
נבצרות שוב על הפרק:
האם נתניהו חפר לעצמו בור וסלל את דרכו לנבצרות, כאשר ביקש להימנע מלהגיע לבית המשפט לצורך השמעת עדותו עקב העיסוק במלחמה? ישנם הסבורים שאכן זה הכיוון של היועמשי"ת, שתנסה להגיע לכך. אולם עורך דינו של נתניהו, עו"ד עמיד חדד, היה זהיר מאד ודקדק בטיעונו, לפיו הנאשם לא יכול להתכונן כנדרש לעדות. הוא לא טען שנתניהו לא יכול לנהל מדינה במלחמה במקביל למשפטו, אלא אינו יכול להתגונן כדבעי.
הבעיה תחריף אם נתניהו יידרש להגיע לביהמ"ש שלוש פעמים בשבוע במשך שמונה שעות, ובאמצע יקבל הודעות שהוא צריך לעזוב באמצע. או אז יכולה לצוץ בעיה מבחינתו. נתניהו יכול רק לקנא בטראמפ, שמיד לאחר בחירתו דחו לו את כל משפטיו לצורך ניהול ענייניה של ארה"ב ללא הפרעה. אמריקה זה לא כאן
בעקבות שרון:
ישראל-כץ החל את דרכו כעוזרו של אריק שרון כשהיה שר השיכון, לאחר מכן היה חבר אלמוני במרכז הליכוד, אבל זיהה הזדמנות נדירה לקפוץ למעלה: היה זה כאשר מרכז הליכוד רצה להחזיר לעצמו את הכוח לבחירת הרשימה, והיו"ר דאז (שר הבריאות יהושע מצא ז"ל) מנע דיון והצבעה בנושא, לאחר שלחברי הכנסת נמאס להתרוצץ מחתונה לחתונה של חברי מרכז. או אז הציב ישראל כץ את עצמו כיו"ר מרכז הליכוד תוך הבטחה שאם ייבחר הוא יביא זאת להצבעה. עברו שנים והעוזר של אריק שרון הגיע לתפקיד שר-הביטחון. שרון הצליח לקפוץ מהתפקיד הזה בהמשך לראשות הממשלה. האם ישראל כץ ילך בעקבותיו.
הטור נכתב ופורסם במקור במדור מקור נאמן בעיתון יתד נאמן
