ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין קיימה היום דיון מהי בנושא "עיכוב בשליחת צווי גיוס לבני ישיבות", לבקשת חברי הכנסת מירב כהן, אפרת רייטן, שרון ניר ואלון שוסטר.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר בסיכום דיון הוועדה שעסק בעיכוב בשליחת צווי גיוס לבני ישיבות: "אמרתי כבר בדיונים שהתקיימו אחרי מינוי שר הביטחון החדש, שאת עמדתי העקרונית אני לא קובע בהתאם לזהות היושב בלשכת שר הביטחון או לשכת ראש הממשלה. לא מעניין פה קואליציה ואופוזיציה, אני מעוניין להביא חיילים נוספים לצה"ל בהתאם לצרכים של צה"ל".
"גם בנושא החוק, אני פחות האמנתי בדרך של סתם שליחת צווים, לצערי הרב בינתיים אני כנראה גם צודק, אבל אני שומע שיש גם חברי וועדה שחושבים אחרת ואומרים שלא צרים שום חוק, כל עוד זה חברי וועדה אז זה יוכרע בוועדה. הבעיה שלי היא אחרת, בוועדה הזו שר הביטחון הקודם אמר תחילה שלא צריך שום חוק. גם הרמטכ"ל אמר לי שלא צריך שום חוק, יש את החוק הקיים. אז אם צה"ל יודע להסתדר בלי חקיקת חוק אז אין לי שום מוטיבציה לחוקק חוקים, לצערי נראה שצה"ל פחות יודע.
כל מה שתואר פה בדיון מלמד אותי שצה"ל לא במאה אחוז באירוע. אני לא יודע למה היה צריך לזרוק בבג"ץ את המספר 3,000 שהתקבע משום מה. אני לא יכול להבין למה בגוף שבו כל טירון שומע מהיום הראשון שבצה"ל אין לא יכול יש לא רוצה, ופתאום צה"ל מסביר במשך שנה שהוא לא יכול. יש פה הרבה סימני שאלה לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש אכ"א למה זו האווירה, והאווירה הזו עוברת גם להנהגה החרדית".
אדלשטיין הוסיף ואמר: "אני לא השתתפתי בשום דיון לילי אבל כן שוחחתי עם שר הביטחון החדש, הסברתי לו מה העקורות שלי, שהמספר הזה של 4,800 לא מקובל עלי, ולא מסתדר לי באותם משפטים עם הצרכים של צה"ל, וגם לא עם הדרישות, והאשמות שהמילואימניקים סובלים כי לא הארכנו את השירות הסדיר, ולכן המספר יכול וצריך להיות שונה. אני מבין שזה יהיה בהדרגה אבל לא על עשור אלא הרבה יותר סבירה.
כל הנושא של אחריות אישית של המתגייס או אי המתגייס צריכה לבוא לידי ביטוי. הכלל צריך לחול על כולם, מי שתרם 3 שנים יהיה זכאי ליותר דברים מהמדינה ממי שלא תרם, זה כלל ברור. אלה העקרונות שבאופן כללי מסרתי אותם לשר הביטחון החדש שאמור לבוא בדברים עם צה"ל. אם יהיה מה להביא מבחינת ההתקדמות לדיון בוועדה נביא, על סעיפי החוק נדבר כשיהיה על מה לדבר ויש לאן להתקדם." דברי יו"ר הוועדה שנחשב לאבן הנגף בקואליציה מול חקיקת חוק גיוס מותאם.
תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון מנהל כוח אדם: "צה"ל זקוק לחיילים, נגענו במספר 10,000, וזה לא מספר יציב אלא דינמי כי לצערנו יש נפגעים. המוטיבציה של הנוער בישראל מאוד עוזרת לנו. מעבר לסוגיה של החרדים יש את הצורך לעשות פעולות בעולמות החובה, המילואים והקבע. אנחנו פועלים בשלושה צירים יש ציר הפעלת הכוח, בניין הכוח, כלומר הקמת יותר מסגרות מילואים, וציר המענה לפרט, שאמנם דורש דיוק והרחבה אבל נתן אורך נשימה וצריך להיות נקודת הפתיחה לשנה הבאה.
4,800 זה לא מספיק לכסות את הפער וגם לא הארכת השירות ל36 חודשים. צריך לעשות גם את זה וגם את זה לצד פעולות נוספות. יש שתי הנחות יסוד בגיוס חרדים – צריך לאפשר לו לשמור על זהותו ולהתאים את תנאי השירות. לכן המספר שנקבע 4,800 הוא מגלם את היכולת שלנו לצמוח מ1800 ל4800 בשנה אחת. לא החלטנו על סוגיית החטיבה החרדית עכשיו, אלא לפני חצי שנה, והיא תהיה מוכנה בדצמבר לקלוט שתי פלוגות, לא חטיבה".
טייב חשף כי "יצאו לחרדים 1126 פקודות מעצר. הם קיבלו שיחה לפני זה. ואחרי זה הם יקבלו צו 12 שהמשמעות היא שמי שלא שיתף פעולה, הוא נקרא לזימון מיידי, לאחר מיכן הוא מוכרז כמשתמט ויש שני דברים – הוא לא יכול לצרת לחו"ל, וכשהוא ייפגש עם משטרת ישראל הוא יעלה במסוף וייעצר. יש עלייה, ביחס לממוצעים של התקופות המקבילות, עלינו מ500 ל900, זה פחות ממה שרצינו להגיע ל-1,300. ביחס ל3,000 אנחנו ב292, זה הרבה פחות ממה שרצינו, רצינו בשלישון הזה להיות ב1000-1100. זה מספר שמטפס לאט לאט, כל היתר יוכרזו כמשתמטים אם לא יגיעו".
ראש חטיבת תומכ"א הוסיף ואמר: "למרות שהמספרים הם קטנים ראינו שיש שיתוף פעולה יותר גבוה מאלה שהיו לנו עליהם נתונים יותר חזקים, כמו למשל אלה שעבדו. לעומת זאת בין אלה שלא עבדו התייצבו פחות מאחוז. יחד עם זאת עדיין עיקר התמהיל של ה-7,000 הבאים הוא 65% ללא תבחינים באופן אקראי כשלפחות 50% מתוכם הם בגילאי 18-20".
טייב חשף כי "גם ה3,000 צווים הראשונים לא יצאו כולם באותו יום, פרסנו אותם ועשינו הפקת לקחים. למה לא יוצאים כל ה7,000? זו עבודה להוציא את הצווים, לבדוק את האנשים, לקפל את המעטפות, להתקשר לאנשים, זה לוקח זמן. וכל זה כשאנחנו לא יכולים לשבש את הגיוס הכללי."
