המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה מפרסמת היום (ד') דו"ח מקיף בנושא נכסים שניזוקו ואינם ראויים לשימוש. על פי ההערכות, בישראל קיימים כ-2,500,000 מ"ר של נכסים המוגדרים כנכסים שניזוקו ואינם ראויים לשימוש, ולכן פטורים מתשלום ארנונה מלאה.
מצב החקיקה בישראל כיום מגדיר עבור נכסים אלו שלוש תקופות לתחולת הפטור מתשלומי ארנונה: בתקופת הפטור הראשונה בעלי הנכס פטורים מתשלומי ארנונה למשך 3 שנים, במשך 5 שנים שלאחר מכן ישלמו ארנונה על פי תעריף מינימלי, ולאחר שתי תקופות הפטור הללו ניתן פטור מוחלט מארנונה שאינו קצוב בזמן.
מבנה הארנונה הזה יוצר עיוות חריף ובעצם מעודד בעלי נכסים כאלה לא להשמיש אותם מחדש בהקדם. זאת, בשונה ממדינות רבות בעולם שדווקא מעודדות בעלי נכסים להשמישם, כולל בתמריצים אגרסיביים כולל קנסות, ארנונה מיוחדת ואף הלאמת נכסים.
לאורך השנים הועלו יוזמות שונות לתיקון החוק, אולם קיימת בעיית אינפורמציה לגבי ההיקף המלא של התופעה ומאפייני בעלי הנכסים, שכן, הרשויות המקומיות אינן אוספות נתונים מלאים על הנכסים ואינן מדווחות באופן גחוי אודות מצבת הנכסים הפטורים בשטחן. כמו כן, אין הגדרה אחודה בחוק בנוגע לנכס שניזוק ואינו ראוי לשימוש, ולכן ההגדרה שונה בין הרשויות המקומיות.
בעקבות בקשה של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, שדן בתיקוני חקיקה בנושא וביקש לקבל מידע מקיף יותר אודות התופעה לפני הכרעה בעניין החקיקה, ערכה המועצה הלאומית לכלכלה, בסיוע של רשות המיסים במשרד האוצר והרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים, מחקר מקיף בערים תל אביב וחיפה שסיפק תובנות משמעותיות:
- בתל אביב נמצאו 119,000 מ"ר של נכסים בלתי ראויים, מתוכם 33,000 מ"ר למגורים.
- בחיפה 172,000 מ"ר, מתוכם 42,000 מ"ר למגורים.
- הפסד ההכנסה השנתי לרשויות המקומיות כתוצאה ממתן פטורים אלו נאמד בכ-17 מיליון ₪ לכל אחת מהרשויות.
זאת ועוד, במחקר הוצלבו נתוני הנכסים עם הכנסותיהם של בעלי הנכסים, תוך שמירה על פרטיותם, ותוך הפרדה בין מחזיקים פרטיים לבין חברות. הממצאים מצביעים על הכנסה ממוצעת של בעלי הנכסים הפרטיים בתחומי תל אביב הנאמדת בכ- 25,000 ₪ בחודש ליחיד, בתחומי חיפה ההכנסה הממוצעת נאמדת בכ-20,000 ₪ בחודש ליחיד. מחזור ההכנסות הממוצע של חברות המחזיקות בנכסים הללו בתחומי תל אביב נאמד בכ- 79 מיליון ₪ לשנה, ובתחומי חיפה המחזור נאמד בכ-230 מיליון ₪ בשנה.
ממצאים אלו חשובים במיוחד לאור בקשתו של יו"ר ועדת הכספים גפני, שרצה לוודא שככלל, בעלי הנכסים אינם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אלא בעיקרם אנשים מבוססים וחברות עסקיות, שיש מקום לייצר להם תמריצים משמעותיים להשמיש מחדש את הנכסים.
כמו כן, המועצה הלאומית לכלכלה ממליצה על שלוש המלצות מרכזיות ליישום מדיניות: הראשונה היא לקבוע בחקיקה הגדרה אחודה וקריטריונים ברורים להערכת שמישות נכסים, שיאפשרו לרשויות המקומיות הבחנה אחידה.
המלצה נוספת היא יצירת מנגנון דיווח שנתי, אחיד ושקוף, בכל הרשויות המקומיות, אשר יכלול פרטים מלאים על נכסים, שטחים, בעלים ותקופות פטור – שיאפשר יצירת מסד נתונים לאומי, קידום מחקר וישכלל את השוק על ידי הנגשת המידע, מה שיסייע ליזמים באיתור נכסים ולבעלי הנכסים לקבל הצעות מיזמים רלוונטיים.
בנוסף הומלץ לשנות את מנגנון הפטור מארנונה: שלוש שנים של פטור מלא, שנתיים של תשלום מזערי, ולאחר מכן חיוב מלא בארנונה בהתאם לסיווג הנכס.
במועצה מדגישים כי "המועצה הלאומית לכלכלה מדגישה כי "מדיניות זו תסייע להגדלת מלאי יחידות הדיור ושיפור הפעילות הכלכלית המקומית והלאומית, תוך מתן מענה הוגן לבעלי הנכסים".
