בהתאם להחלטת בג"ץ מיום ראשון האחרון ולקראת הדיון שיתקיים מחר (ה), מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע הערב לבית המשפט, על העדר הצלחת המגעים מול הרמטכ"ל לתחילת ביקורת בצה"ל, כפי שמתקיימת גם מול לשכות ראש הממשלה ושר הביטחון ומול גופי הביטחון האחרים.
כזכור, בעקבות כוונתו של מבקר המדינה לפתוח בבדיקות שנוגעות לקבלת ההחלטות בימים שקדמו לשמחת תורה תשפ"ד ובמהלכו, הוגשה עתירה נגד המבקר, בדרישה למנוע ממנו את קיום הבדיקה. בצה"ל טענו שבדיקה בזמן הזה תגרום לפגיעה בתפקוד המלחמתי של צה"ל, זאת על אף שצה"ל עצמו כבר ערך מספר תחקירים שנוגעים לטבח ולאירועים שקדמו.
בעקבות החלטתה של היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, לתמוך בעמדת צה"ל וזאת בניגוד לחוק המאפשר למבקר לערוך ביקורת בכל נושא שהוא רואה לנכון, בית המשפט קבע כי המבקר יגיע להסכמות עם צה"ל ושאר גופי הביטחון, שיאפשרו את קיום הביקורות. בראשית השבוע בג"ץ רמז כי ייתכן והגיעה העת לביקורת, אולם נתן צ'אנס נוסף להשגת הסכמות בין המבקר לשאר גופי הביטחון.
בעקבות כך, מבקר המדינה הגיע להסכמות עם השב"כ ושם מתקיימת ביקורת בהתאם למתווה שהוסכם, ללא הפרעה ל"קשב הפיקודי" ולמהלך הלחימה. עם זאת, מול הרמטכ"ל הרצי הלוי, שמינה חוקרים מיוחדים, הדיח מפקדים ונוהג בצה"ל כאילו לא היה כשל, המבקר ביקש להגיע למתווה מוסכם אך הדבר לא צלח.
לפיכך, המבקר ביקש מבג"ץ להורות על ביטול צו הביניים ולסלק את העתירה על הסף. "מבקר המדינה אינו יכול ואינו מוכן להסכים עוד עם המשך המצב הקיים, בו צה"ל מבקש לסכור פיה של ביקורת המדינה, תוך הפרת חוק יסוד, כשהתנהלות זו של צה"ל פוגעת באינטרס הציבורי ועלולה, חלילה, לגרום לתוצאות המסכנות חיי אדם" נכתב בבקשה.
המבקר מוסיף כי "חוסר ההפנמה מצד צה"ל בנוגע לפגיעה באינטרס הציבורי כתוצאה ממניעת הביקורת בצה"ל, עולה בבירור גם מההתעלמות המוחלטת והבוטה בתגובת צה"ל מיום 10.10.2026 לבקשה לביטול צו הביניים, מהנזקים העיקריים הנגרמים כתוצאה ממניעת הביקורת בצה"ל, שפורטו בבקשה לביטול צו הביניים, ביחס לפגיעה בחיי אדם ולאפקטיביות של הביקורת".
מתניהו אנגלמן מוסיף כי "מתווה ביקורת המדינה המתממש בפועל בין שב"כ לבין ביקורת המדינה מוכיח כי ניתן לקיים את חוק היסוד וחוק מבקר המדינה, ולערוך ביקורת מדינה, לצד הלחימה באוייב. הדברים גם עולים בבירור מהעובדה שמבקר המדינה מבצע מזה חודשים ארוכים וגם כיום ביקורות במגוון גופים ביטחוניים נוספים, כמו המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לשכת שר הביטחון, לשכת ראש הממשלה ועוד".