יוסי פוקס, מזכיר הממשלה, משיב לטענות שהשמיעו סיעות האופוזיציה נגדו ויוצא למתקפת נגד.
טענות אלו, שהועלו במכתב שנשלח לנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, גורסות כי פוקס מבטל למעשה את מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ומשמש כיועץ חליפי במקומה.
פוקס טוען כי "חברי הכנסת מהאופוזיציה החתומים על המכתב, בראשם אורית פרקש-הכהן, פעלו בניגוד לדין ובדרך שאינה הולמת את מעמדם כחברי כנסת, כאשר העלו טענות סרק ללא בדל ראיה". לדבריו, המכתב כולל האשמות שווא, לשון הרע והעלבת עובד ציבור שעובד לילות כימים בעיצומה של מלחמה.
"מדובר בטענות מופרכות שמתבססות על ליקוט סלקטיבי של 'קטעים נבחרים' מתוך התכתבויות בין הח"מ לבין הייעוץ המשפטי לממשלה בנושאים שחלקם הוכרעו לאחר מכן בערכאות משפטיות", הוסיף פוקס. "הניסיון להציג את הדברים כאירועים שנועדו לייצר 'מקרה משמעתי' ולפגוע בלגיטימיות של הממשלה נעשה משיקולים פוליטיים בלבד". הוא אף איים על חברי הכנסת שיחתום על המכתב, וציין כי ישמור לעצמו את הזכות לפנות לוועדת האתיקה של הכנסת בעקבות התוכן שהוצג.
פוקס המשיך במתקפה וציין כי "על מכתב מעין זה, שאין בו שום בסיס בחוק, בתקנות, בפסיקה, בתקשי"ר או בתקנון עבודת הממשלה, המתיימר להיות מכתב 'דאגה' לשלטון החוק ולדמוקרטיה, ראוי לומר – 'רוממות שלטון החוק בגרונם וחרב פיפיות בידם'".
התגובה של פוקס גם כללה קריאה לחברי הכנסת החתומים על המכתב לפנות לנציב שירות המדינה בהפרה ספציפית של הדין שביצע מאז מינויו לתפקיד, והדגיש כי לא ניתן להצביע על פעולה לא חוקית או מזיקה שנעשתה מצידו.
בין הטענות שהועלו נגד פוקס היה גם נושא ההתערבות שלו בחוק הגיוס, אשר, לפי האופוזיציה, סתר את עמדת היועמ"שית. בתגובה, פוקס טוען כי "הפעולות שבוצעו על ידי הממשלה היו לצורך עמידה בדרישות החוק והתקנון, ולא הייתה כל כוונה לעקוף את חוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה". הוא גם ציין כי כאשר הייעוץ המשפטי לממשלה הציב מכשולים משפטיים, הממשלה לא העלתה את ההצעה לדיון, וכי הטענות נגדו "הן ניסיון לעוות את המציאות".
בנוגע להתערבותו בחוק המעונות, פוקס טוען כי מדובר בהאשמות חסרות בסיס, שמטרתן לפגוע בשמו הטוב ובמעמד הממשלה מתוך מניעים פוליטיים ברורים.
