על מסלול התנגשות: העימות בין הממשלה לפרקליטות

בימים אלו פרשה רודפת פרשה – הדלפת המסמך לעיתון הגרמני בילד – פרשת פלדשטיין, חקירת נציב שירות בתי הסוהר וקצין בכיר במשטרה, המאבק על בחירת נשיא לבית המשפט העליון, ניסיונות לפטר את היועצת המשפטית לממשלה ולהפריט את תאגיד השידור, ויוזמה לחוק המרחיב את חסינות חברי הכנסת ועוד שלל רעיונות של חכ"ים מהקואליציה. 

מה קורה פה? מי אשם בכאוס הזה? לדעתי, שני הצדדים. הימין מתוסכל מכך שמצד אחד ניצח בבחירות ברוב מרשים ומצד שני מערכות הייעוץ המשפטי  לממשלה ובג"ץ מונעות מהממשלה ומהכנסת לשלוט ולממש את "רצון הבוחר". מצד שני המערכות הללו של "שומרי הסף" מרגישות שהממשלה והכנסת הנוכחיים מנסים להעביר חוקים ולבצע פעולות שאינן חוקיות, או אינן ראויות במשטר דמוקרטי.

כמו בהרבה דברים – האמת לא נמצאת רק בצד אחד של המטבע. להערכתי, שני הצדדים עלו על עצים גבוהים מדי. זה נכון שהפוליטיקאים הימניים מקצינים, אבל תכלס גם החברים המשפטיים מקצינים לכיוון השני. דוגמא: מה היה קורה אם הפרקליטות הייתה מאפשרת לראש הממשלה דחיה בת שבועיים במשפטו? אבל הם: "לא", בבחינת ייקוב הדין את ההר. לא הייתה בקשה אחת של נתניהו שנענתה על ידם בחיוב. כך גם לגבי מינוי שופטים.

שר המשפטים לוין ניסה להגיע לפשרות עם הנשיא המיועד של בית המשפט העליון יצחק עמית לגבי מינוי שופטים לעליון, אבל עמית סירב. הבעיה עם הסירובים הללו שאפילו לא מנסים להגיש הצעת פשרה נגדית. הם פשוט אומרים "לא". זו גישה מקוממת שמעודדת הקצנה מהצד השני.

חבל שבעת הזו, כאשר המלחמה עוד לא הסתיימה וחיילינו נמצאים בחזית ומסכנים את נפשם ותושבים רבים עדיין לא חזרו לשגרת חיים – שני הצדדים אינם מוכנים לרדת מהעצים הגבוהים עליהם טיפסו.

למקסם את הסיכוי להביא לשחרור החטופים

הגיע הזמן לעשות את הוויתורים הנדרשים כדי למקסם את הסיכוי להביא לשחרור החטופים.

עברו 14 חודשים, צה"ל ריסק, צבאית, את החמאס בעזה, לתושבי עוטף עזה כבר לא נשקפת סכנה, היכולת של האוייב לפלוש לשטחנו כבר לא קיימת, את סינואר חיסלנו. מספיק – עכשו אנחנו מספיק חזקים כדי לעשות את הוויתורים הנדרשים כדי שלפחות נדע שישראל מצידה עשתה את הכל כדי להביא לשחרור החטופים. אם אז החמאס יסרב – לפחות העם בישראל, כולל משפחות החטופים יידעו שהממשלה עשתה מצידה את המירב.

כן, אין ספק שנחזה בכאב גדול ובכעס אדיר בתמונותיהם של מחבלים רוצחים משתחררים מהכלא, כן זו תהיה תמונה מקוממת, מאד מקוממת, אבל אנחנו חייבים זאת לחטופים ולבני משפחותיהם. אני מקווה שאיומיו של נשיא ארה"ב, טראמפ, על החמאס יביאו להגמשת עמדותיו. די, חייבים לעשות הכל, כולל מהלכים הכי כואבים כדי להביא לשחרור החטופים.

ישאל השואל: ומה יעשה ראש הממשלה אם בן גביר וסמוטריץ יעזבו את הממשלה בגלל עיסקה כואבת? אני מקווה שלראש הממשלה יהיה אומץ כדי לבצע את העיסקה למרות הכל. אגב, בן גביר לבדו לא יכול להפיל את הממשלה מאז הצטרפותו של גדעון סער ואני מקווה שלפחות אחד מהשניים – סמוטריץ ובן גביר – יתעלו ולא יפילו את הממשלה. יש הבדל בין אי תמיכה במהלך לבין הפלת הממשלה.

בפעם הקודמת שהימין הפיל במודע את ממשלתו היה זה בשנת 1999. ראש הממשלה היה בנימין נתניהו בכהונתו הראשונה ומפלגות הימין הפילו אותו בגלל חתימת הסכמים עם הפלסטינים.  בכך, הימין הביא לעלייתו של אהוד ברק לשלטון. אם הימין חפץ חיים אסור לו  להפיל את ממשלת הימין.